היום התעוררתי בשבע וחצי, התארגנתי ונסעתי לאונ'.
השיעור הראשון (שירה אנגלית) די משמים, יותר מידי משקלים ועניינים, הלוואי ואני אצליח לשנות אותו (אני לא, אבל תנו לי להשלות את עצמי).
אח"כ הלכתי לבנק הייתי צריכה להוציא סכום כסף גדול לשלם לקבלן וטמטמו אותי עד שקיבלתי אישור, הייתי שם שעה (לא בהגזמה אלא על השעון), אז כמובן שאיחרתי לשיעור הבא ב3/4 שעה, פאדיחות עולם, חשבתי לא להיכנס אבל זה שיעור כפול באנגלית אז אזרתי המון אומץ ונכנסתי פנימה, מזל כי יש שיעורי בית לעשות וככה היא גם רשמה שהגעתי ולא חיסור.
השיעור הבא היה ניקוד, חרא נושא, מרצה מכשפה אבל יהיה טוב.
והשיעור האחרון די מעניין אבל הוא קצת מרוח, מסוג השיעורים שעוברים בכיף אם סורגים תוך כדי אבל סיימתי את הכובע שסרגתי כבר בשיעור הראשון אז קצת השתעממתי.
לקחתי אח"כ טרמפ מישהו שלומד איתי בשיעור האחרון וגר באשקלון, הוא חשב לעזוב אחרי 1/3 שיעור ולסוע ברכבת אבל החליט שלסוע איתי יהיה יותר מהר, הודעתי לו מראש שאני נוהגת מהר אבל הוא לא כ"כ האמין לי, לפחות ככה זה היה נראה כשהורדתי אותו והוא היה בשוק מהשעה וממהירות הנהיגה שלי, נראה לי שניפצתי לו לא מעט מיתוסים על נהגות.
הגעתי הביתה וקפצנו לראות את הבית החדש, סוףסוף שמו בטון ברחבה אחורה (כלומר יש מרפסת אחורית) אבל עדיין לא סדרו מחדש את השביל גישה לבית. חוצמזה גם סיכמנו עם הקבלן שיוסיף רובה בין אריחי הרצפה במטבח. (אל תדאגו הוא לא מקבל עכשיו את כל הכסף, משהו כמו 75%, הוא גם צריך אחרי שישימו את ארון המטבח לגמור את הפנלים ורק אז הוא יקבל את שאר ה25%.
אח"כ אכלנו ארוחת ערב מהירה והלכנו לאסיפה שם כל מיני אנשים אמרו במי הם יבחרו למזכיר ולמה ועכשיו אני בבית, אוטוטו במיטה (תפסיקו להריץ סרטים בראש הכחול שלכם, תודה!)