השבח לאל! עדכון!

-אזהרה פוסט ארוך לפניך-

 

לא הייתי כאן הרבה זמן,הסיבות לכך רבות,

גם בגלל שהתחילו כבר מועדי חורף ואני שקועה במגנים

ובגרויות עד למעל לצווארי הענוג.

בנוסף לכך אני מרגישה קצת אפיסת כוחות

(אני לא מתכוונת להתבכיין שוב,סתם לרמוז שמצבי לא משהו).

 

אז נתחיל בסקירה של אירועים עוד מהשבוע לפני חנוכה,כי אין לי משהו טוב יותר לכתוב,

מאחר והמוזה שלי

עושה פוזות ומונעת ממני לכתוב פרוזה מודרנית על נשים והומור.

 

את השבוע כאמור העברתי בתל אביב,ביזנס ופלז'ר.

הביזנס התרכז בבורסה(ליהלומים ברמת גן,לא המועדון חשפנות!),כשסייעתי לאחי במשרדו.

מאחר ואחי חכם על יהלומים וטיפש עם אותיות הוא היה זקוק לשירותי התמלילנות שלי כמו עמיר פרץ.

דבר אחד שיש לומר על הבורסה הוא שזה מקום מעצבן במיוחד,

לא נותנים לך להיכנס לכל המקומות המגניבים בלי רשות,זה פאקינג פורט נוקס מה שיש שם.

 

בכניסה מצלמים אתכם וכל משך שהותך במתחם הבורסה מצולם,

בפעם הבאה שתגיעו לבקר ידעו מי אתם ואולי לא יזרקו אותכם מכל המדרגות.

 

גם בתוך המתחם אסור לעבור ממגדל למגדל ללא רשות ואישור מיוחד,

יש משרדים בקומות שונות עם סיווגים שונים

 ובלה בלה בלה.

הבורסה היא בעצם עיר גדולה ומחרמנת עבור רוסיות,

הרבה מזוודות שחורות שמכילות מאות אלפי שקלים באבנים יקרות,

גברים ונשים צעירים בחליפות שנושאים את המזוודות הנ"ל,וחנייה אחת מרשימה!

אם תעמדו מחוץ לחניה בסביבות 5 בערב,

סביר להניח שתתמוטטו על הרצפה לנוכח המראות שיצאו ממנה.

 

עמדתי שם באחד הימים,חיכיתי לאחי,

קורבט בצבע תכלת בוהק יצאה מהחניה ואני ניסיתי לא לבהות בה(יותר מדי)

במושב הקדמי(הרי אין מושב אחורי מזוין) ישבו זוג זקנים בשנות המילון לחייהם,

הביטו בי ונמרח להם על הפנים החיוך הכי מגעיל שראיתי בחיי.

אז זהו שלא,אני מסתכלת על הרכב,לא עליכם.

פוי.

כמו שזה נראה עכשיו,אני אלך ללמוד גיאומולוגיה בקרוב,

להיות מתווכת אבנים בבורסה זו אחלה עבודת משרה חלקית לאוניברסיטה.

דוד שלי אומר שנולדתי לזה,עם האנגלית המושלמת והפיגורה התואמת.

 

הפלז'ר היה עם זוג בלוגריות אהובות עליי במיוחד.

תחילה ישבנו אני ואניגמה יקירתי על קפה,שוחחנו על הא ועל דא

(או כמו שהיא ניסחה את זה-כסף וגברים)

ואני הייתי עסוקה בלטוש בה עיניים.יפיפיה לא נורמלית הילדה הזו,אפילו שהרגשתי לידה כמו הענק בגנו.

דברים טובים באמת באים באריזות קטנות!

 

ביום אחר סנורקה ליוותה אותי בארוחת צהריים חביבה,זוג ילדות בנות 11,כוסיות אש

(מהסוג שהוא מת לזיין)

 התייצבו לצד השולחן שלידנו וניסו לשכנע שלושה אנשי עסקים בחליפות לתרום לעמותה מסוימת.

אנשי העסקים הרסו את התלהבותם ובירברו על כך שהעמותה לא מאושרת..

כמה דקות אחר כך הילדונת באה להגיד לי באוזן שהאיש מאחורה מבקש את הטלפון שלי.

אמרתי לה שאם הוא רוצה את הטלפון שלי שיתרום להן 100 שקלים.

בחור שהיה איתם אמר שהם באמת תרמו,מי יודע?

אם תשאלו אותי,אני הייתי מעדיפה את הילדונת בת ה11 על פני,

גם היא בלונדה תכולת עיניים אבל בעלת דם צעיר בהרבה.

אני כבר הזדקנתי.

 

את סנורקה ליוויתי אז לתוך עזריאלי לחנות חזיות מרשימה ומפנקת.

עשיתי אינספקציה פרטית עם החזה שלה בתמורה לכך שעזרתי לה לקנות מידה מתאימה לחזה שלה.

אני ממש מודל השוביניסט המוסרי.

 

גם את אורי גלר יצא לי לראות באחד הימים שלי בתל אביב,

הוא היה נראה מסומם להחריד,היה ממש משעשע לראות אותו מכניס ג'וינט לפה

ובספירה ל...אחד שתיים ...שלוש! מדליק אותו.

זה הסלבריטי היחיד שראיתי בחיי ולא דיברתי איתו,

בדרך כלל אני תמיד מפתחת איתם דו שיח משמים או מנסה להתחיל איתם

סתם כדי לעצבן.

אבל הוא זקן מדי ומגוחך מדי.

 

את חנוכה סיימתי מאושרת ומעוצבנת,

אחרי שבוע שהתזונה שלי הייתה מורכבת מאלכוהול וסופגניות מרולדין,

חזרתי לעצמי.

חזרתי למכון באופן קבוע,חזרתי להשקיע חצי שעה ביום על לימודים

(יש בגרויות צריך לחרוש,חצי שעה זה די והותר!)

חזרתי לעשן.

מכירים את הקטע הזה בקופסאות סופט שתמיד נדמה לכם שיש עוד סיגריה ובעצם אין?

אז זה קרה לי היום בהפסקה,אין מילים לתאר את מידת העצבים שלי.

 

 

חוצמזה,אני מאוד מעוצבנת על אנשים לאחרונה,לא יודעת למה,

המזג אוויר גם מזכיר לי כמה העולם חרא.

 

אין לי הרבה מה לחדש,מצטערת על הפוסט חסר המשמעות,

הייתי חייבת לעדכן כי כמה מכם האמנתם שאני מתה.

ובכן-אני פה,אבל משעממת.

תתמודדו.

 

 

סופשבוע מצוין שיהיה לכם,תהנו היום.

אלכוהול הולך טוב עם סופגניות.

צ'או.

---

 

עריכה:תקראו את זה!

זה הרבה יותר מעניין מהפירוט המתומצת שאני עשיתי לגבי רכישת חזיות וסיטואציות מוזרות בתל אביב.

 

 

אתמול(ליל שישי) התרחש מפגש בלוגריות צמרת כוסיות ומסטולות מלידה.

האחת נתיינתית מבטן ולידה(תמו'ש יקירתכם),האחת נתנייתית במקור שעזבה לדרום(אניגמה היפיפייה),

האחת נתנייתית עדכנית אבל לא מהמקור(השדונית בקצפת,שהפתיעה אותי בכל סנטימטר וסנטימטר של יופי),

וכמובן מארגנת מפגש הנתנייתים(סמט"ית ג' המדהימה שהפגינה כישורי נהיגה עם עקבים והתמודדות עם קרטונים

שזרוקים על הכבישים בנתניה)

בילינו ערב נהדר,רווי אלכוהול,ריקודים,ונסיונות כושלים לשחק סנוקר.

למרבה השעשוע-יצאנו לדאנס בר נתנייתי שהוא היחיד הנורמלי בנתניה...ונתניה כל כך קטנה שהיו שם שתי שכנות שלי,

האקס שלי לפני שלוש שנים שטרח לנופף לי מכל מקום ברחבה,השומר בקניון עם חברה שלו שכל הזמן

 אומר לי "אני נמס כשאת עוברת",ועוד כמה פרצופים מוכרים של ערסים.

לדאנס בר הייתה הגבלה של 21 ומעלה(נתנייתים חשים פריפריות) אבל השתחלנו פנימה תודות לנוכחות חבר שלי וחבר שלו,

חבר שלו נדלק על השדונית(הוא נשמה תכולת עיניים,לכי על זה!)

אני לא זוכרת פרטים נוספים,יש לי מילקשייק אלכוהול מכל הסוגים בבטן.

 

היה כיף,מי שהיה אמור ללוות את הבנות הנאוות הללו ולא הגיע-פהסיד אירוע היסטורי.

הסמט"ית פירטה את המפגש של אתמול ואת כל מה שאני שכחתי.

 

שמור   בטל

נכתב על ידי תמו'ש, 5/1/2007 17:21, בקטגוריות כל קשר למציאות הוא מקרי בהחלט.
157 דיסקוסים   רוצה לדסקס?     הצג דיסקוסים     3 דיסקסו עליי     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של שגיב מגיב ב-28/1/2007 10:45

---