גוף שלי,גוף שלך.

 

כף יד גדולה קטנה שלו שאוחזת חזק חזק בעצם גיבורה שמחברת בין מותן צרה לירך משתפלת,
מעין אוכף ומאפשרת הירתמות אמיתית ומסורה למלאכת חדירה.
גוף שלי שמתערבל ומתערסל ומתבלגן במאוזן לשלו,בצמוד אליו,בהתרסה אל הסדינים והשמיכות שקוראים לי הביתה,לישון.
גב שלי שלעיתים ננשך בעדינות בקצותיו העליונים ונצבט לעיתים בקצותיו התחתונים וחווה אירועים מהירים של לשון חצופה מלקקת
משפתי פריחת הדובדבן שלו.
גב שלי שמתעקל מתפתל מתקמר לנוכחותך עמוק בפנים,גורד מעמקים.
קול שלי שנאנח או גונח או נאנק או מתנשם או מתנשף או יוצא מכלל שליטה,קול שלך שמדקלם
הישר מן הלב במשלוח בין עורקי,שאומר לי כמה אתה אוהב - אותי.
קול שלך אומר : אותי,הילדונת שעושה לך לצחוק או לחייך.
קול שלך אומר: אותי,הבחורה שכורכת סביבך חבלי תשוקה חמים חמים,אדים רותחים של גוף עולה בלהבות של התלהבות.
קול שלך אומר : אותי,האישה שאולי יום אחד תישאר האישה שלך,לנצח.

 

 

     רק כדי שיהיה מובן,כן?
בזמן שהוא אמר את זה,נדמה היה שאני אזכור את המונולוג הזה לנצח!
זה היה הדבר הכי עוצמתי שנאמר לי אי פעם.
עוד בזמן שהדברים הקסומים קסומים נאמרו - שכחתי אותם.
ודיקלמתי שוב ושוב בראשי ושכחתי הכל.

זרועות שלו חסונות חסונות
כובלות אותי בכלוב זהב של אש חמה שבוקעת ממרכזי ליבה של לבבות ואתרים ארוגנים אחרים.
אוחז בי עד בלי די,עד שאומר די,עד ש....
עד שאעצור אותך בידיי - אל תעצור,רק אם אגיד לך לעצור,וגם אז תמשיך עוד קצת ורק אז תעצור.

 

 

תמו'ש,נושכת שפתיים.

שמור   בטל

נכתב על ידי תמו'ש, 20/7/2010 20:09, בקטגוריות כל קשר למציאות הוא מקרי בהחלט.
5 דיסקוסים   רוצה לדסקס?     הצג דיסקוסים     0 דיסקסו עליי     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של קובי ב-30/7/2010 10:57

---

הו,בייבי

כתבתי פוסט ענק ועצום ומושלם על השבוע האחרון עם דגש מודגש ואלגנטי על הסופ"ש,

ואז הוא נמחק באכזריות על ידי דפדפן האינטרנט שלי שהגיב רע לפעולות שמירת טיוטא

שביצעתי רגע לפני שיצאתי לדייט משולש של השלמת פערים עם חן ושני.

 

הרבה זמן לא נפגשנו שלושתנו,שלישיית שוקולד מנטה מסטיק - לאחד ממפגשי הבליסה

שיוצאים לנו די בטבעיות.

היה צורך להשלים פערים ולהקשיב להן,אבל במחשבה שניה - כל מה שרציתי לדבר עליו

זה על כמה אני מאושרת,כמה כיף לי,כמה יפהפה הבחור שלי וכמה משובח ומדהים הסקס שלי איתו.

 

ואז חשבתי לעצמי,

האם זה באמת בסדר עכשיו לסתם לחן את הפה,עם הדיבורים שלה על תקופת המבחנים שהיא בדיוק מסיימת,

ואת חפירות המכתש הקטן של שני על החתונה המתקרבת ועל מעבר הדירה ופשוט

להפיל עליהן תיאורים מדוייקים ומצמררים עד לעור ברווז של כל מה שהגבר הזה עושה לי?

 

ואז מחשבה חדשה קפצה לראשי,

אם זה הגיוני בכלל לנסות להסביר להן איזה בחילה מתעוררת אצלי מריח הבית שחי הזה שנודף מהן,

כי שתיהן אחרי יום עבודה שהתחיל ב7 ונגמר ב17 ואחר כך ריצה ישר ללימודים עד כמעט 21?

לא לא,זה פשוט לא הוגן.

 

אז במקום זה,פשוט אמרתי "תגידו,הריח בית שחי הזה..מריחות? מה,זה ממני או משהו?"

והן הרכינו ראש בעצב,קינאו בי על החצאית מיני והגופיה והכפכפים והריח המתוק של הבושם על עור שטוף ממקלחת.

ישבתי כך במושב האחורי של הסקודה,מחייכת ואומרת "זה בסדר,הריח של הביוב פה בחוץ,ממש גובר על הריח בית שחי,

אין לכן ממה לדאוג,אף אחד לא יריח אתכן,גם ככה בטורקיז כולם מושבניקים"

 

ובכלל,מה אכפת לשני מי יריח אותה,כבר יש לה ארוס.

פחח.

 

ואחר כך,כשאנחנו בטורקיז,למלצרית יש קול ציפציף מהנוראי בעולם פשוט,

ברמה שהוא כל כך מטריד שאין אדם בעולם שיסכים לחלוק איתה חיי זוגיות.

היא פשוט נשמעת כמו פאברוטי שעשו לו ווג'י עצבני בטנגה מעור או ויניל.

ושני,

שני אומרת את הדברים שהיא חושבת בקול רם,

כי קוראים לה שני רם (או בכינוי יותר מקצועי,שני רם הרוע המושלם),קול כל כך רם

שאפילו המלצרית עם הקול ההיי פיטצ'ד שלה שמעה אותה,וקצת נעלבה.

אז אמרתי לה "מה אכפת לך שיש לך קצת קול ציפציף,תגידי תודה שאת לא מריחה כמו בית שחי!"

וכשלשני עפו החסות והעגבניות מהפה,בגשם של גבינת פטה,בתדהמה על מה ששמעה,

אמרתי לה בכל הכבוד וההערכה שיש לי,למרות שהיא בדיוק ירקה סלט יווני על השולחן,

"במחשבה שנייה,מלצריתו'ש,הקול שלך זה משהו לא נורמלי,זה לא יורד במקלחת!!" 

שני פיזרה עוד רוטב על הסלט שהיה לה בצלחת והמשיכה לאכול בנחת.

 

וזה מצחיק שהיא הסכימה לספוג את זה אחרי שלא דיברנו כמעט חודש,היינו בברוגז קטן.

וזה מדהים שהמלצרית ציחקקה איתי צחוק מרושע שרק חן הרשתה לעצמה לסנן מאחורי המפית.

וזה מצחיק,כמה שאני מצחיקה לאחרונה.

 

והיה לי פוסט לפני כמה שעות.

ולפני שתיקנתי את המשפט העליון היה רשום בו בטעות הקלדה "היה לי פוט לפני כמה שעות"

וזה בכלל לא מצחיק,כי זה בכלל נכתב פות.

וזה לא רלוונטי לפוסט הנ"ל,כי לפני כמה שעות היה לי פוסט מדהים מדהים מדהים כזה שאפשר לעשות עליו סרט בהולמרק

על הסופ"ש המקסים שהיה לי.

 

סופ"ש בו סגרתי את חודש יוני ביום רביעי,בסגירת חודש בסניף וחזרתי לעולם העשירים,

שהחזיר לי הרבה מהכוחות האבודים שלי,הרבה מההערכה העצמית שלי והרבה דברים שרק כסף יכול לעשות.

כי כמו שכתבתי פעם - "כסף קונה אנשים,פודה חסדים,מרפא חולים,מחולל ניסים ומוחק זכרונות"

 

סופ"ש בו ביליתי באירוע נוצץ בבית שגריר ארה"ב בישראל,לרגל חגיגות עצמאות ארה"ב -

מטעם מקדונלד'ס שתרמה דוכן מזון כמו רשתות אמריקאיות אחרות כמו דומינו'ס פיצה,בן אנד ג'ריס וג'לי בלי.

היה מרהיב,היה מהנה והיה חוויתי לחלוטין.

 

סופ"ש בו אכלתי ארוחת בוקר מושלמת שהכילה גוואקמולי חלומי,אומלט ערב לחיך ונשיקות בטעם בייבי.

ארוחת הבוקר היתה טבולה בקורט שמש תחת שמשיות,הוגשה חמה עם רוטב אוויר פיח צלול כיין של קינג ג'ורג' בדיוק

במינון המתאים.

את ארוחת הבוקר קינח טיול רגלי גדול בשמש של תל אביב בחמישי בצהריים,שהתחזתה להיות השמש של שישי בבוקר -

וללא הצלחה יתרה,אבל עם קסם ייחודי לא פחות - רכישת תיק מושי מושלם לעצמי,בושם חדש עם ניחוח משכר חושים

שמפיל אותי מרגליי לבייבי,וסבון שעושה נעים בגוף,וידיים שמסבנות אותו על הגוף ועושות נעים בלב.

 

סופ"ש עם ארוחה טובה במסעדה מקסימה מקסימה מקסימה שאני עדיין משווה לה תמונות בדמיוני,

ובהייה בתמונות ילדות של בייבי,בלווית האמא שלו,הלא היא היפה בעולם,ובתמונות שלה מן העבר.

בייבי שמרגיש קצת פחות טוב,ואז פורח עם רדת החשיכה ומרגיש הרבה הרבה יותר טוב כמו יסמין של לילה שמדיף ריח רק בחושך,

שהוא בכלל לא יסמין של לילה,כי אני לא יודעת איך קוראים לו או מיהו בכלל הפרח החמקמק הזה.

 

סופ"ש של כדורגל משובח,משובח פחות.

כדורגל של גרמנים מול גרמנים במסווה,משחק יפהפה,נצחון מוחץ וכשלון משפיל.

כדורגל של נבחרת כוכבים,מול כשרונות עולים - פיהוקים רבים ופרישה לפעילות אחד על אחד שתגרום לחן,שני וכל שאר

נקבה אחרת שאני מכירה להזיל ריר ולרצות גם,אם רק יתואר מה לעזאזל הולך שם כשאני מבינה למה

בייבי עונה כשאני אומרת "אלוהים!"

 

סופ"ש של בכי,כשהוא נגמר - לא בכי של קוצר נשימה ופנים נפולות ועיניים אדומות,

בכי של חיוך וצחוק מתגלגל ומנת שתיקה הוגנת,בכי של קצת עצב על שהוא נגמר,

המוני המונים של התרגשות על שהוא עוד מתחולל ושביעות רצון אחת גדולה שהעור שלו עוד צמוד לשלי ושמחר הוא יהיה הדבר

הראשון שאראה בבוקר יום ראשון בשבוע הראשון של חודש יולי.

 

Waiting for the things i'v never done.

 

shall i compare thee to a summer's day?

thou art more temperate and lovely.

 

 

אתה קיץ ומתוק וקריר ממש כמו פרוזן יוגורט עם דובוני גומי,

ואני אוהבת אותך.

כל השאר גם ממש כיף ונחמד,יחסית לרקע ;)

 

 

יום שגריר 2010

 

תמו'ש,עדיין בשוק.

ועדיין מוזר לה.

שמור   בטל

נכתב על ידי תמו'ש, 4/7/2010 22:17, בקטגוריות כל קשר למציאות הוא מקרי בהחלט.
10 דיסקוסים   רוצה לדסקס?     הצג דיסקוסים     1 דיסקסו עליי     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של אל השמש ב-6/7/2010 16:39

---

Attending

בטח אטנדינג!

 

ובכן,עברו עליי 24 שעות קצת מטורפות וכיפיות.

עברו עליי 24 שעות שהדליקו אותי מחדש כמו מנורת תקרה שהחליפו בה את הנורה השרופה.

ב24 השעות האחרונות הספקתי להתעורר מחדש לעולם שכולו ורוד - ואז הסתכלתי במראה :

והעיניים שלי לא היו אדומות!

נצא מנקודת הנחה,שזה בכלל לא מצחיק כי העיניים שלי אף פעם לא היו אדומות.

 

אתמול היה יום קשה קשה בעבודה,

יום כזה שצריך עזרה כדי לעבור אותו.

יום כזה שהתחיל מעולה - כי קמתי בשעה סבירה של 9:00 בבוקר ולא של 5:00 לפנות בוקר

כי נמאס לי לקום לפני התרנגול - אז פשוט הפסקתי!

יום כזה שהשמש הייתה חמימה ונעימה אבל לא יותר מדי - קמתי מהמיטה אחרי שעות של נידנודים מצד אמא אבא ושאר

אנשים שאני לא בטוחה אם היו בחלום או במציאות.

בהתחשב בעובדה,שהייתי ערומה תחת השמיכה אני מאוד מקווה שאלה היו רק אמא ואבא ושכל השאר

באמת היו בחלום.

ואז בסופו של דבר יצאתי מהמיטה ולגמתי מהקפה הרותח מלוא הגרון - הוא שרף לי את הלשון כהוגן,

אבל למי אכפת - זה או זה,או להדביק את עפעפיי העיניים שלי לגבות בסלוטייפ כדי שישארו פתוחים.

אז התלבשתי לעבודה,והכל ישב בדיוק במקום,ו"התעוררתי חתיך " והייתי בלונדינית לגמרי.

אז יצאנו אני ומאמאשה היקרה שלי לסיבוב קצר של קפה וסידורים ואז פניתי לדרכי דרומה אל מרכז הארץ-

אל תל אביבה.

בדרך הזמנתי כרטיסים להופעה של פורקיופיין טרי - שמאוד התרגשתי ממנה

ואני עדיין מתרגשת,כי זו הפעם הראשונה שאני הולכת להופעה כזו - ואני לא יודעת למה לצפות,

וזו להקה שאני לא מכירה יותר מדי זמן או יותר מדי לעומק - אבל אלבום אחד שלה,ועוד מספר שירים בודדים

התעכבו קשות בתוך הלב שלי ועושים לי לבכות ולחייך לפי השמעה.

וחוצמזה,בייבי שלי,שהיה בעשרות הופעות בחייו יהיה שם איתי - אז אני בטוחה שאהנה.

 

בעבודה היו צהריים משעממים,כי היה צום י"ז בתמוז - שאל תשאלו אותי למה צמים - אני באמת לא יודעת,

ואני לא מבינה למה בכלל האנשים ברמת אביב צמים אותו,אבל פשוט הקניון היה ריק - ואצלנו

בעסקי הביגמקים היה חלש - אש!

בייבי בא לבקר אותי באמצע היום,כי לא התראינו זמן ארוך מאוד של כמעט יובל שעות!

הוא חיבר אותי למטען וטען לי את הסוללה כדי להמשיך את הערב,והרגשתי כמו פלאפון שיכול להישאר דלוק בביצועים גבוהים

עוד שעות רבות.

 

משמרת הערב היתה עמוסה ועבדתי קצת כמו מטורפת,לא הרגשתי איך הזמן טס -

היו לי שני טלפונים נעימים במהלכה,עם חברים שהתרחקו קצת ופתאום התעוררו להזמין אותי למסיבות חשובות

שכדאי שאבוא - ואמרו שצריך לתכנן איזה סופ"ש מאולתר באילת או בצפון.

אני לא בטוחה לאיזה מההצעות להיענות - והאם להיענות לכולן - אבל מה שבטוח זה שעונת המסיבות חזרה.

הנימנום החברתי בו שהיתי בחודש חודשיים האחרונים,לא היה אופייני לי והיה חשוב ומיוחד - אבל הגיע הזמן

ללחוץ אטנדינג לכל ההזמנות החשובות האלה שנכנסות לי לאינבוקס בקצב רצחני.

 

בטי רוקאווי היתה הלקוחה האחרונה ששירתתי בערב אותו יום,אחרי ויכוח קצר איתה על סלטים וקלוריות

היא אמרה לי שאם הייתי עובדת אצלה היא הייתה מרשה לי לאכול רויאל כל יום.

הפיגורה שלי הרגישה מוחמאת וחייכה.

אני והפיגורה שלי נסענו מרמת אביב,בסוף המשמרת,ללב ליבה הפועם של תל אביב להגיע למחוז חפצי - ללב ליבו של ליבי

ונהג המונית הארור שהסיע אותי חשב שיהיה זה הגיוני ליסוע דרך אבן גבירול!

פקקים פקקים פקקים! לא ראיתי כל כך הרבה פקקים מאז שרוקנתי 39 בקבוקי פלסטיק לתוך מיכל מחזור פלסטיק.

DAMN!

 

משחק כדורגל,שקשוקה שלא הייתה רעה בכלל למרות שאני שונאת,והרבה אירובי שמיכות

הביאו אותי לסיומו של ערב מקסים שסגר יום מתיש וארוך - ובסביבות השעה 2 נחתתי שוב בנתניה.

בהליכה ברחוב הרצל בדרך הביתה ראיתי את אלה, חברה מהתיכון עם עוד מישהו ישובים על ספסל.

בדיוק כשפתחתי את הפה לומר להם שלום מכונית שעברה על הכביש במקביל אליי השמיעה קולות

של להקת ערסים שצעקו "יוווווווווווווווווווווווו איזה יופייי!! איזה יופייי יאאא אלללהההה"

אז אלה והבחור שאיתה החליטו שיהיה טוב אם ימשיכו איתי ברגל את המשך דרכי,

הליווי היה נחמד,וכעבור כמה מטרים במעבר חצייה מכונית אחרת צפרה לנו -

בתוכה ישב לאוניד,המשוגע מהתיכון,שהסתפר והתגלח ונפטר מהרבה שיער מיותר שחשף הרבה יותר פנים,

ושוחחנו שם כולנו כמה דקות.

ומה הסיכוי לפגוש אותם ב2 בלילה?

 

לבסוף הגעתי הביתה,ונכנסתי למיטה לישון ולחלום.

למחרת,כלומר היום - התעוררתי ליום עמוס וארוך עוד יותר

שאין לי בעיה להעביר - הספקתי כבר המון ויש לי עוד המון להספיק.

 

ואיזה כיף,

כי יש עכשיו את ימי ראשון במנדיס - לראות פרצופים מוכרים ואוהבים,שחזרו לארץ

ויש עכשיו ימי שני קיבוץ בעיר - כי זה היום לשתות בו עד לא ידע.

ומחר יש לילה לבן בתל אביב - שהחלטתי ששווה להישאר בו ערה,כל הלילה - כי תמיד יש זמן לשנ"צ אחר כך,

 

המשך יום מקסים לכולם :)

שמור   בטל

נכתב על ידי תמו'ש, 30/6/2010 10:57, בקטגוריות כל קשר למציאות הוא מקרי בהחלט.
1 דיסקוסים   רוצה לדסקס?     הצג דיסקוסים     0 דיסקסו עליי     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של נדב הסופרבייזר ב-30/6/2010 14:51

---