אני כוכב שלמד לזרוח.

למדתי לעשות כל כך הרבה דברים לשלמות לאחרונה,

למדתי לאהוב ולחבק ולנשק.

 

כי הן יעילות כמו נשק.

למדתי להשתמש בשפתיים שלי,ולהכיל דרכן יותר מאשר מזון,

למדתי לומר דרכן את הדברים שאני מאמינה בהם בלב שלם -

את הדברים שאני רוצה לעשות - בלי לחשוב כל הזמן אם הצד השני מעוניין בזה גם,

בפעם הראשונה שנשאלתי - "מה היית רוצה עכשיו?"

פשוט אמרתי,את האמת.

והיא הייתה אגואיסטית,אבל כל כך נעימה.

והיא כל כך עזרה.

והצליחה.

והשפתיים שלי יכולות הכל,

אפילו מולך,

שאתה,חסין לכל - או כל יכול.

או הכל.

למדתי להביט למעלה,כדי לראות כוכבים ושמש ושאר גורמי שמיים -

ואל שמש אחד שהוא בכלל מלאך,והוא לא מודע לזה בכלל.

ושהוא שם לי יום ניצוץ בעיניים,שלא יוצא משם,ובעיניים שלו אני רואה את עצמי - רק יפה יותר

ואני נמוכה קצת ממנו,רק קצת,ואני יכולה להביט אליו למעלה.

אני יכולה לעמוד על קצות אצבעותיי כדי לנשק אותו.

אני יכולה הכל.

 

והכל בחלום ורוד וגלוסי כמו שפתון נוצץ,

והכל חתום בפרפרים ומצויר בנשיקות ופרחים פרחים פרחים -המון פרחים של פרח!  (הממ) פרחים שבגינות,פרחים שעל הבגדים שלי,פרחים שבעיניים שלי.

ולימדת אותי לפרוס כנפיים - כי אתה מלאך.

מזל,מזל שאני לומדת מהר!

ואתה לא מאמין במזל,ואני כן.

ולמרות שאתה לא מאמין במזל היום אמרת שאני קמע.

נו מה,אלוהים ישמור! זה כזה מטורף ומשוגע ומגניב - שאני עפה באוויר.

 אני שוב - פורסת כנפיים.

אני כוכב שלמד לזרוח,כי למדתי להמריא גבוה ולשכוח מכל מה שנשאר לפעמים על הקרקע,

כוכב שלא מפחד להוציא לשון כשבא לו לעצבן,

כוכב שלא מפחד לנעול עקבים כשבא לו לבלוט,

כוכב שלפעמים לא מאמין והכל מוזר לו.

כוכב שיכול לעורר השראה,כוכב שנהנה מזמן איכות אמיתי,

כוכב שאוהב חיים אמיתיים,שיודע שהחומרי הוא לא תמיד המוחשי והאמיתי.

 

כוכב שמאמין בזוהר צפוני פנימי. a shooting star.

והחלומות שלי מוחשיים ואמיתיים.

ואני חולמת בלילות,אפילו שהרגליים שלך סבוכות בשלי,

וראשי על החזה שלך,או תחת החיבוק שלך,

אפילו שהכל עוד מעורבב ביחד,אתה כבר חסר לי ואני מתגעגעת,

ואני חולמת.

ובבוקר,אתה מספר לי - מה היה יכול להיות מגניב אם היה קורה,

וזה בדיוק מה שחלמתי.

What if we did nothing at all,

never work,all play

climb a mountain - dive off a cliff

wild parties - nights without sleep

world touring - sky soaring -  skinny dipping - time taking

chorus singing - window shopping

all day long

 

What if we did nothing

only cry and love and touch

what if that's all we did

all play - never work

 

What then?

 

אתה החלום היחיד,שאני מסרבת להתעורר ממנו.

אל תעירו אותי - הבנתם?

 

אל תעירו אותי מזה,

זה לא הזמן.

ואם צריך - אזרוק את השעון שלי לפח,עם כל מה שהוא חשוב לי ומה שהוא מסמל -

כדי שזה אף פעם לא יהיה הזמן.

אבל זה נשמע לי כמו פחד "שהזמן הזה לא יגיע" , ואני כוכב שלמד שלא צריך לפחד.

 

ובלי שום קשר לשומדבר - אני יפה ומאושרת,

והדברים הנוראים של החיים -כמו העבודה,והטרולים שחיים תחת גשרי הרכבות :

הם לא מטרידים אותי.

וקיץ 2010 הולך להיות קיץ עשיר,שמשי,שזוף,מסוקס,מזיע ונודף ליבידו.

 

ואני אהיה שם.

במלוא הכוח,המלוא הרצון,במלוא היכולת,

להריח - לשמוע - לטעום - לגעת -לראות את ה-כ-ל.

להתפתח לאורך הזמן,לאט לאט.

 

 

 תמו'ש,כוכב השמש

שלקח לה המון המון המון המון זמן למצוא את זה,ולהיות מסוגלת להאמין.

שמור   בטל

נכתב על ידי תמו'ש, 22/6/2010 20:36, בקטגוריות כל קשר למציאות הוא מקרי בהחלט.
5 דיסקוסים   רוצה לדסקס?     הצג דיסקוסים     0 דיסקסו עליי     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של s.m ב-23/6/2010 18:29

---

נוסטלגיה מאיימת להתרפק עליי.

אני יושבת מול הלפטופ בעיניים בצבע ארגמני מטושטש,אני יודעת שיש צבע כזה

כי זה השם של אחד מהגוונים החדשים שיצאו בסדרת השפתונים האחרונה של מייבלין.

בכל אופן,איפה הייתי? אא כן,

עיניים בצבע ארגמן,יש לי כאב חד באוזן ימין,שאין לי מושג ממה הוא נוצר.

אני כן יודעת ממה הוא נוצר-אבל אני מכחישה

בקור רוח,הוא נוצר מהמכשיר השחור הדק והשטוח עם מסך המגע אותו אני מצמידה לאוזני על מנת לתקשר באופן מילולי עם 99% ממכריי.

רגע,אז להריץ שוב אחורה-הנה אני כאן עם עיניים צבועות בצבע רוג' ואוזן דואבת ואני לא עושה כלום מלבד לקרוא.

אני קוראת את אותם פוסטים ישנים משנת 2006,שהחל מחודש יוני הפכו שנונים וטובים במיוחד.

בואנה אני כותבת בנזונה.

כלומר כתבתי בנזונה.

עכשיו גם אם רציתי לא יכולתי,כי העיניים קודחות לי והאוזניים שורפות לי,או ההפך או בהתאמה.

בקיצור אני עייפה,לא כי אני לא ישנה,כי אני סתם עייפה.

 

למה אני עייפה למרות שאני כן ישנה? למה החורף דופק לנו את כל הלוחות זמנים?

להלן דוגמאות.

היום הייתי אמורה לעבוד מ10 עד 20.

היה קר בבוקר.מוחי החל לעבד נתונים-למנהל פתיחה יש 2 עובדים לפתיחה ועוד אחד שמצטרף ב11,אני אמורה להגיע לאייש את המשרד ולהריץ נתונים

ולעשות סידור עבודה לשבוע העבדות הבא שהרי הוא חנוכה,ואז להמשיך באופן פעיל במשמרת בזמן שירות ערב.

לא היה לי כוח לקום,אני אגיע ב12,אעשה סידור עבודה,אשאיר רשימת מטלות למנהל הפתיחה והמנהל שמחליף אותו,לא אריץ נתונים,

ואלך הביתה,כן כן עיבוד נתונים מוצלח אמרתי לעצמי והמשכתי להתנגב בכרית מלאת הנוצות שלי.

 

בן זוגי (זה בנזוגי הראשון מזה שנה וחצי של רווקיות והתהוללויות.אני מתרגשת) התקשר להעיר אותי ב9

ומיאנתי לענות ,התעקשתי לנבור עוד כמה סנטימטרים לכיוון הטוויטי שמצוירת באמצע שמיכת הצמר שלי.

את המענה לטקסט "בייבי? התעוררת?" שלחתי באופן אינסטינקטיבי ממש ברצף של אותיות ספק עבריות ספק נומריות ושירבטתי "כן1 בט2ח"

השעות הנעימות האלה במיטה החמימה כשבחוץ כבר יש שמש עלומה וחורפית,הן השעות הכי טובות שקיימות ביום.

הן יותר טובות מסקס.

אי לכך ובהתאם לזאת ומאידך גיסא ונקצר סיפורינו,הקצתי משנתי הברוכה בשעה 11.

נכנסתי למקלחת,נימנמנתי קלות תחת הזרם הרותח ששרף את גופי,ובעור ארגמני מטושטש,התלבשתי ויצאתי לעבודה.

הגעתי לעבודה,בתפקיד מנהלת הסניף שיש לה כאב ראש וסגרתי את דלת המשרד.

יש לציין שלילה לפני הלכתי לישון בשעה סבירה.ובסוף עבדתי מ12 עד 17.

 

קראתי הרבה ספרים לאחרונה.

הייתי בשבוע שעבר בתקופת החלמה מניתוח שעברתי,

מחלקכם שמכירים אותי אישית,יודעים במה מדובר,מחלקכם שלא מכירים כל כך אבל יודעים חצי דבר,אציין שהכל עבר בשלום.

בכל אופן,קראתי המון ספרים לאחרונה,עקב היותי מרותקת למיטה לכמה ימים.8 ליתר דיוק.

בשלב מסוים אזל לי חומר הקריאה וחשבתי להשיג עוד חומר.

ואז הבנתי שהחומר היחיד שאני אשיג ב23:20 בלילה יהיה הידרו ולא "מהומה רבה על לא דבר" של שייקספיר בכריכה רכה.

פתחתי אקספלורר.

מכירים את השלב הזה ששומדבר בפייסבוק לא מעניין מספיק באותו רגע? את נקודת המשבר הזו?

ידיד שלי אמר שיש רק שתי אופציות להתמודדות עם מצב חירום שכזה.

אפשרות 1.פותחים את לשונית "מועדפים" ובודקים מה קורה בכל שאר הקומונות שאנו קיימים בהן.

אפשרות 2.רושמים "עולם הסקס של ענת" בגוגל.

 

בחרתי באפשרות מספר 1(כי אפשרות מספר שתיים אצלי בניגוד אליו מתפרשת לאסאמאס למספר מסוים עם הכיתוב "ער?")

ונכנסתי לבלוגי הקט.

בדיוק המקום בו אנו נמצאים כעת.

ומצאתי בו את הפוסט האחרון שכתבתי,שבאמת שהוא מצחיק בעיני וגם כתוב טוב.

לא כתוב טוב כמו פעם,אבל בהחלט מעלה גיחוך או שניים,מסקרן.

חבל,חבל שאני לא כותבת לעיתים קרובות.

איכשהוא מצאתי את עצמי בארכיון שלי,אני כבר לא זוכרת איך ולמה,אבל שנת 2006 נפרסה מולי במהירות בקפיצות של חודשים.

היו חודשים נוראיים שמלבד הרבה חחחחחח ופוצי מוצי לבן זוג שהפך להיות האקס המיתולוגי שלי,לא היה מה לקרוא

ואז החל מחודש יוני יולי, פנינות הלשון הופיעו והתנוצצו באלגנטיות על עמודי האינטרנט.

פוסטים מושחזים ושנונים,נושאים מיוחדים ומעניינים,עדויות וממצאים ומחקרים.

פרויקטים וקמפיינים.

הייתי כזו פרופגנדה.

הייתי תמו'ש.

 

מה קרה לתמו'ש?

למה אף אחד לא קורה את החרא הזה שכתוב פה שחור על גבי לבן (או להפך,בהתאמה).

מה קרה לטוקבקיסטים שהעלו אותי על צלבי בעירת השוביניזם?

מה קרה להצעות המגונות האנונימיות והבלתי אנונימיות?

מה קרה לחיבוקים ולקריאות האהדה של הסמיילים הלבנים והקטנים של חלון התגובות.

 

מה יש לכם אנשים?

כתוב על הלינק שמאפשר כתיבת תגובה במפורש "רוצה לזיין?"

איך אתם מעזים לא ללחוץ? האם באמת אתם לא רוצים?

מה נסגר איתכם בואנה.

 

זה מה זה מסתכל אותי.

בא לי לספר לכם הכל על עצמי ובו בעת להסתיר מכם הכל.

שתסתקרנו ותמותו.

בא לי להראות לכם את כל כולי ולהשאיר הכל מכוסה היטב,

כדי שתסתנוורו ותתעוורו.

מה-זה מתסכל אותי.

באמת.

 

אז אם אתם עדיין כאן,תגיבו.

כי אז אני גם אהיה כאן,יותר.

באמת.

ואז יהיו לי הרבה פוסטים טובים לקרוא ולסגוד לעצמי על מזבחות שיש שחור.

 

 

זה-מה-זה-מתסכל-אותי-בצבע-ארגמני-מטושטש. 

 

 

  או להפך,בהתאמה.

 

 

 

שמור   בטל

נכתב על ידי תמו'ש, 10/12/2009 23:13, בקטגוריות זיונים(בשכל)., כל קשר למציאות הוא מקרי בהחלט.
27 דיסקוסים   רוצה לדסקס?     הצג דיסקוסים     1 דיסקסו עליי     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של שגיב מגיב ב-23/12/2009 23:06

---

אש אש מדורה.

ל"ג בעומר זה כבר לא מה שהיה פעם,

פעם היינו אוספים קרשים עוד מחנוכה,חוסכים כסף לאלכוהול מפורים

ונשארים עד 10 בבוקר למחרת המדורה.

היום זה סתם אירגון מחופף חצי שעה לפני יציאה.

 

בדרך כלל תמיד מכירים אנשים חדשים בל"ג בעומר,או שפשוט זה תמיד קורה לי.

תחילה,הכרתי בחורה נתנייתית שובת מבטים בעלת מבטא בריטי הורס(מבטא יזום,לא מולד!),

שתוך כדי שיחה עם ידיד שלי שמעה שיש לי בלוג,אז היא שאלה מי מה ולמה..

כשאמרתי "תמו'ש" עיניה נפערו בתדהמה.

התפשטה לי בגוף הרגשה דומה לזו שהייתה לי כשמדדתי חצאית של 2,500 שקל,

גלים חמים ומגניבים של שביעות רצון ונרקסיסיות-

הילדה קוראת קבועה שלי ודי התלהבה מזה שיצא לה לפגוש אותי ככה-ביד המקרה.

 

הבלונג'ינג'ית החביבה הזו כותבת מעולה,התחברתי אליה מצוין והבלוג שלה רק מראה שהיא באמת דומה לי.

 

מלבד לה,פגשתי זמר אופרה לשעבר שהוא גם סטנדאפיסט מוצלח,

והכל ארוז באריזה של תימני קטן והיפראקטיב שנראה יותר בן 14 מאשר 18.

אבל אם צחי אירני הצליח להשיג משהו קטן בחיים-למה שהוא לא?

 

הבעיה היחידה בין כל המדורות,המרשמלואים והאנשים המצחיקים שהיו סביבי,

הייתה שלמדורה התייצבתי אחרי משמרת של 7 שעות ללא הפסקה,

אחזתי בטוטאל לוק של פריס הילטון אחרי שהיא יצא מהמשפט שגזרו לה 45 יום בכלא.

כמובן שלפני המשמרת ההיא לא ישנתי טוב(שישי בלילה)

בכל אופן,יצא ככה שחזרתי מהמדורה,הכנתי שיעורי בית בעיצוב(כן יש שיעורי בית במכינה!)

חפפתי שיער וכאלה וישנתי.שעתיים.

 

אז קמתי כמו ילדה טובה ללכת לביצפר(המכינה לעיצוב גרפי,כל יום ראשון בבוקר למקרה שהתעניינתם)

אמא שלי הודהמה מהכוח הנפשי והפיזי שהפגנתי,גם אני הודהמתי,

אבל אחרי כוס הקפה השלישית של היום-בזמן שהתווכחתי עם אחד המורים שלי במכינה

שאני באמת רק בת 17 וכמעט הראיתי לו ת.ז. -הדברים זרמו יותר באיזי,במיוחד

כי העבודות שלי די מתבלטות בין כולם.

 

בשיעור שעבר קיבלנו מטלה לבצע רישום של 3 אובייקטים שונים-בהתאם לפרופורציות שלהם.

היום בשיעור כולם הציגו את הרישומים-חלק רשמו שעונים,חלק קומקומים,

חלק אופניים,היו אפילו מסחטת מיץ וטלפון ישן.

ומה תמו'ש רשמה? את בקבוק הבושם "wish" של שופרד(זה שבצורת יהלום),

כמה פסלוני פטריות גינה וכוס וויסקי.

 

מה פרויד היה אומר על זה?

 

סתם לסיכום,יש לומר שאני די מרוצה מהמציאות העכשווית,

עברה התקופה הזו שהיה קשה לי להיות לבד,

אבל החברים הישנים-חדשים,של לפני ואחרי ה"קשר", עוטפים בהרבה אטנשיין

(במיוחד לינו'ש ואוהד דארלינגס)

ובכלל,אני נהנית מה"לבד" שלי,

יש לי זמן לעצמי,כי ה"עצמי" שלי צריך המון השקעה,

אין לי כוח לחלוק את הזמן שלי עם אחרים,אין לי גם סבלנות לכך.

גם אם יבוא ג'וני דפ על הסוס הלבן(או על הבנטלי הישנה שלו)אני אגיד "לא,תודה".

~צחקוקים~

 

תמו'ש has spoken.

נשיקות:)

 

 

 

 

שמור   בטל

נכתב על ידי תמו'ש, 6/5/2007 20:24, בקטגוריות כל קשר למציאות הוא מקרי בהחלט.
50 דיסקוסים   רוצה לדסקס?     הצג דיסקוסים     -1 דיסקסו עליי     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של kobi the hot ב-2/6/2007 03:28

---