ואליום בבקשה?

כשהחיים שלך נראים כמו תדרוך צבאי,דעי שמשהו לא בסדר.

כשאת יכולה להרשות לעצמך לקנות ג'ינס ב1350 שקל,ואת לא עושה זאת,דעי שמשהו לא בסדר.

כשfight club  נמצא על מדף הספרים שלך ואת לא מוצאת את הזמן לעבור את עמוד 40

דעי לך שמשהו לא בסדר,באופן מחמיר.

כשאת יושבת כאן וכותבת על זה,הכל אבוד.

 

## היומיום.

למרוח לק על אצבעות הרגליים ולהחליף גוון בתדירות של יומיים אולי הייתה שגרת היומיום הקודמת שלי,אך היום היא מסתכמת בכיבוס אינטנסיבי של חולצה לבנה עם כיתוב של שם המסעדה בה אני עובדת,השכמה מוקדמת מדי בכל יום והעברת שיעור פרטי לילד היפראקטיב עם משאלת מוות,

והכרה בעובדה שאני מנהלת שיחות בצרפתית עם תיירים.לא ידעתי צרפתית בצורה כזו מעולם.

 

אז בהתחלה הייתי עובדת במסעדה בבוקר,כשהשמש יוקדת והצרפתים עוד נעולים בבתי המלון.

ב25 ביולי הגיעו דיויזיות של צרפתים לעירי הקטנה,והתנפלו בשאגות רעב על מסעדתי הענווה.

יחד עם עשרת המלצריות שמעולם לא עבדתי איתן,כי הן עובדות בערב,כל אחת רוסיה יותר מהשנייה,נרתמנו לשרת אותם באש ובמים.

 

התחלתי לעבוד גם בערב.

בערב זה עולם אחר לגמרי.

הערב הוא מופע קולני של מלצריות רוסיות בשמות האקזוטיים ג'ולייטה,דיאנה,אירה,נסטיה,מרינה,

ויקה ושפחתכם היקרה,תמרה לשעבר,תמו'ש כיום.

הרוסיות הקולניות שהתחנכו היטב בשפת הסקס הבינלאומית-צרפתית, מסתובבות סביב בחצאיות מיני,

שיער בהיר ואיפור כבד וגורמות לצרפתים טיפשים להוציא את היורו המומר בשקלים שלהם כהלכה.

 

כך גרמתי לטיפש אחד,שבטח עונה לשם פרנסואה או ג'ול פייר או ג'ילברט,

להוציא 100 שקלים על בקבוק יין שאישתו בכלל לא לגמה ממנו,להתפטם ממנות ברבוניה משובחות שמחירן יחד מתאסף לכ-200 שקלים,ולצאת עם נזק של 450 מצלצלים על ארוחה של זוג.

נחשו מה,הוא גם השאיר 40 שקל טיפ.

 

##הבנק.

התחלתי להפקיד כסף בסניף בכיכר העיר,ליד מקום עבודתי ולא בסניף הקבוע שלי במרכז העיר.

אני פוקדת את עמדות ההפקדה לעיתים קרובות מדי לשמחת מצבי הכלכלי ומאזן התנועות האחרונות בחשבון.

יש לי פקידה קבועה שמפקידה לי ומייבבת כל פעם מחדש שאפילו מלצריות מרוויחות יותר ממנה.

אני מבטיחה לעצמי כבר שבוע ליסוע לfactory 54   ולקנות ג'ינס יקר ומושחת.

עוד לא עשיתי זאת.

 

##המצב הגופני.

אני לא בסדר.

לומר את האמת,אף פעם לא הייתי ככה.

אני סובלת מחולשה נוראית,מעייפות כרונית מתמשכת,אני שותה קרוב ל4 כוסות קפה ביום,

מעשנת כמעט קופסא ביום(ממש כמו לפני שנתיים),אני חיוורת,אני עצבנית,

אני חסרת חוש הומור עד זעזוע.

אני "בלונדה כלבה נאצית כמו כל הרוסיות" כמו שאומרת חברה של חבר של חבר שלי.

פעם ההתנהגות הגועלית שלי כלפי הסביבה עוד עניינה אותי והייתי מבלה ימים ולילות בהתנצלות בלתי פוסקת.

עכשיו זה לא ממש משנה.

 

להתנצל זה כמו להיגמל מאלכוהול,אתה אף פעם לא באמת מתכוון לזה.

 

##המצב הנוכחי.

ברגע כתיבת פוסט זה אני חושקת בעריקה קצרה לעבר חוף הים.

בלי אף אחד,פשוט לבד,לנסות להיפטר מהעור החיוור הזה,ומהעצבים והחולשה שאופפים אותי.

אבל אני מוותרת על הרעיון הזה,לא מתאים לי להיכנס לסצנה של הדיפת ערסים בטריק של

"I don’t speak hebrew" ואז לשמוע אותם מלהגים באנגלית קלוקלת,

 ושואלים אותי אם אני אוהבת את ישראל.

 

אם רק היה לי את השקט הזה לפתוח את fight club על חוף הים ולקרוא 200 עמודים בלי לעצור,

להדליק eve blue 120's  בלי שחבר שלי יתלונן על העשן,

לשתות בקרדי בריזר לימון,בלי שיגידו לי שאבטיח זה הכי טעים אחותייי,

להימרח בשכבות אינסופיות של שמן תינוקות או שמן גזר או פאקינג טאבסקו אם זה יעזור לי להתפוס צבע,בלי שייעצו לי בחביבות שזה רע בשביל העור שלי,הייתי נצלית ברגעים אלה ממש.

 

אבל אין לי את השקט הזה.

אם רק היה לי את האומץ לכתוב פה הכל מבפנים.

אבל אין לי.

 

שבוע טוב פיפל,אוהבת המונים,תמו'ש=)

שמור   בטל

נכתב על ידי תמו'ש, 19/8/2006 17:23, בקטגוריות כל קשר למציאות הוא מקרי בהחלט.
73 דיסקוסים   רוצה לדסקס?     הצג דיסקוסים     0 דיסקסו עליי     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של תמו'ש ב-3/9/2006 14:03

---

כמה סוכר?

תמו'ש נתנייתית מפוחדת.

כל המשפחה של תמו'ש מהצפון הדרימה ועזבה את ביתה לטובת אזורים בטוחים יותר.

עכשיו שתמו'ש שמעה מהמאבטח בקניון(אתם יודעים...קניון השרון הפיגואיסט)שנפלה קטיושה גם בקיסריה(זה לא קרה נכון?)

ושפיקוד העורף הכריז על כוננות מת"א וצפונה(סעמק...) משמע,אין דבר כזה "אזורים בטוחים יותר".

 

תמו'ש הפסידה 50 שקל בגלל המצב היום(אין אנשים ברחוב,אין עבודה,אין כסף).

תמו'ש גרה בדירת גג שלקטיושה לא תהיה שום בעיה לפלח דרך התקרה ולנפץ את החדר היפה של תמו'ש לחתיכות.

תמו'ש כל כך מעוצבנת,כי היא מתרוצצת כל היום מעבודה לעבודה בחום אימים,כשמטוסים ומסוקי קוברה חוליפם כל שניה מעל ראשה,

שקטיושות מאיימות לרוצץ אותה על המדרכה,שהיא מכינה קפה לאנשים זרים במסעדה המזורגגת הזו,ושהיא מפסידה כסף כי אין נפש חיה בחוץ!

זהו זה! ברגע שנסראללה משפיע לתמו'ש על העובר ושב בארנק,תמו'ש מתעצבנת!

 

ובגלל שתמו'ש מתעצבנת היא מדברת על עצמה בגוף שלישי!!

 

בקיצור,המצב לא בשיאו.

אני מפתחת שנאה עמוקה לחשבונות בנק

(כי אם ייפול הגיבוי הממוחשב שלהם,אני אשאר בלי גרוש שהרווחתי בזיעת אפי הסקסי),למכונות אספרסו

(לפחות אני שמה להם את הסוכר על הצלחת ליד הקפה ולא צריכה לשאול אותם כמה סוכר לעזאזל),

לקטיושות(כי הן רוצות להרוג אותי! ואני לא פרנואידית!)

 

אוף אני רוצה לברוח לבלגיה.

תמו'ש הולכת להטביע את יגונה בדיאט קוקה קולה לימון,עם הרבה הרבה קרח.

אוהבת,לא מוכנה להפסיד כסף בגלל המלחמה המזויינת הזאת,תמו'ש=)

 

 

שמור   בטל

נכתב על ידי תמו'ש, 16/7/2006 18:16, בקטגוריות כל קשר למציאות הוא מקרי בהחלט.
95 דיסקוסים   רוצה לדסקס?     הצג דיסקוסים     0 דיסקסו עליי     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של Prilili ב-19/7/2006 21:26

---

in love with myself

---

איזה די ג'יי יהודי שעונה לשם המפוקפק דייויד גואטה שר את השיר הזה.

מאוהב בעצמו.

זה מה שקורה אחרי שנים של אוננות ושיחות נפש עם יד שמאל שמרגישה מקופחת(ראיתם איך הוא נראה??).

 

בכל אופן,אני אדם שמאוהב בעצמו.

הו כן,אני מדברת אל עצמי במראה,מנהלת עם עצמי דו שיח קולחני על הבוקר,

מתדיינת עם עין שמאל לגבי צבע הצללית להיום,

עושה סיעור מוחין עם רגל ימין ושמאל לגבי סוגיית הג'ינס/מיני.

אם הייתי משועממת מספיק הייתי שולחת לעצמי הודעות לפלאפון,

רק כדי להזכיר לעצמי כמה שאני נפלאה ושאני מתה עליי.

לא שאני חושבת שאני מושלמת ושאני לגמרי שלמה עם עצמי,חס וחלילה(אין נקבות ששלמות עם עצמן)

אלא אני פשוט אוהבת את עצמי.

 

אני מודעת לכל החסרונות שלי,לעקשנות שלי,לרגישות שלי,

לדברים שאני לא הכי אוהבת בעצמי ובגוף שלי,

אבל אני לא יכולה להגיד שאני לא אוהבת את עצמי.

אני אוהבת את החוצפה שלי,את הציניות שלי,את ההרמוניה הקיטשית בה אני מורחת את כולם סביבי.

 

בין היתר,אני אוהבת את המראה שלי,את ההישגים שלי,ואת הכשרון האדיר שלי להזיז את הנחיריים.

לא שזה משנה כלל וכלל לכם כמובן,אני סתם מספרת לכם ש....

קיבלתי הזדמנות להגשים חלום קטנטן,לצלם את עצמי-כאילו האישיות שלי היא מרכז ההתעניינות.

 

עברתי את האודישן ההוא,וקיבלתי משימה.

לתת הצצה לחיים שלי,הם אמרו.

לצלם את החיים שלי.

מסתבר שאם אעבור את כברת הדרך הזו באודישנים(כוכב נולד סטייל),

הפרצוף המטומטם שלי יהיה על מסך הטלוויזיה שלכם.

אז כן,קיבלתי תירוץ לקחת צלם מקצועי ולצלם כמה שיותר חרא משעשע מהחיים שלי.

לאחר עריכה כבדה אני צריכה להישאר עם 3 סרטונים קצרים של דקה וחצי כל אחד,

 זמן מאוד קצר כדי להראות את כל היתרונות שאני חושבת שהם דומיננטיים אצלי

(מלבד הציצי,הרגליים והתחת).

 

מה אתם חושבים שמעניין בחיים שלי?מה הדבר שהכי מעניין אותכם בי?

 מה הדבר שאתם קוראים עליו בבלוג והייתם רוצים לראות אותו

בשידור חי?

 

ציניות? שוביניזם? שימוש בפרפרים לתועלת מינית? סטרפטיז?(אא אופס,יש רשות שנייה,אי אפשר).

חלון תגובות לרשותכם,אשמח לשמוע רעיונות.

מחר בחצות אני נעלמת לכם לשבוע כמו שאמרתי,נצלו את חלון התגובות לתגובות פרידה

(כי אני זונת צומי חסרת כבוד עצמי),

ולהצעות מגוונות ככל האפשר לגבי תוכן הצילומים.

 

תודה מראש חבר'הס.

שיהיה סופ"ש מעולה,אוהבת המון המון תמו'ש=)

 

---

 

שיהיה לכם שבוע מצוין...אני מפה עפתי:)

אתגעגע.

שמור   בטל

נכתב על ידי תמו'ש, 23/6/2006 16:36, בקטגוריות כל קשר למציאות הוא מקרי בהחלט.
59 דיסקוסים   רוצה לדסקס?     הצג דיסקוסים     1 דיסקסו עליי     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של -Sam ב-28/6/2006 10:41

---