טוב, השקעתי עכשיו משהו כמו 5 דק' בלשחזר את שם המשתמש והסיסמה שלי כדי לענות לתגובה שנכתבה לפוסט הקודם, ולמזלו של ישראבלוג הוא שולח לי תגובות חדשות למייל.
אם הוא לא היה עושה זאת, הייתי ממשיכה להדחיק את המקום הזה לעוד כמה חודשים, או אם נקרא לילד בשמו - שנים, בקלות.
אבל, אל לי לשכוח את חשיבותו של הישראבלוג הגדול מכולם.
זה לא סתם אתר רנדומלי בשולי האינטרנט שבו ילדים חמומי מוח ואיברי חישה כמוני,
הפריכו את מחשבותיהם לתהום הנשייה הסייבר סקסי. לא!
היה זה גם מפלט נהדר לרחשי ליבם של מוחות גדולים שידעו שהעולם ממתין בציפייה חסרת תקדים
לכל מבע שלהם.
אז במקום להמשיך לזרות לכם קינמון על הקפה, בואו ואספר לכם קצת סיפורים ואשתף אתכם באי אלו
רחשים מתרחשים במוחי מדי יום.
מכיוון שלא הייתי כאן, קרוב לשנה? (אא אוקיי, כתבתי באפריל) אני לא באמת זוכרת אם סיפרתי לכם כל מיני דברים, או שלא הספקתי לספר לכם שאני אם לשני ילדים, סטודנטית לתקשורת ושעליתי בערך 40 קילו.
פחחח,
כל מי שהאמין לשורה האחרונה מתבקש לצאת עכשיו מהבלוג וללכת לעמוד בפינה!
מי שמכיר אותי יודע שאף פעם לא ארד לרמה הזו של להביא ילדים לעולם, ללמוד תקשורת או לעלות במשקל.
כל אלה שנעלבו מהמשפט האחרון מתבקשים לצאת עכשיו מהבלוג ולתלות את עצמם, הגיע הזמן שאעשה משהו עבור דילול האוכלוסין בפלנטה הזו.
טוב, די עם המשחקים. היה כיף, באמת שנהניתי.
אני בת 24. אני כבר לא ילדה, אני כבר בחורה, מעבר לזה שאני בחורה, אני לפעמים נוטה לומר על עצמי
שאני אישה צעירה.
זה ממש קטע, מותר לי לנהוג על מכוניות שכורות!
אני סטודנטית שנה ב' להנדסת תעשייה וניהול, אני יותר משמחה על כך. באמת שכל מה שאי פעם הייתי
צריכה בחיי זה את השילוב היפהפה של הנדסה וכסף. אני נהנית מהלימודים שלי, דבר שלא כל סטודנט יכול לומר על עצמו ואני נהנית גם כשאני סובלת ורוצה למות בזמן כתיבת קוד לעבודות בתכנות, או בפתרון אינטגרלים משולשים.
תודה לך לייבניץ על שהבאת כל כך הרבה טעם לחיי! עד כאן בדיחות למהנדסים, אני הייתי תמו'ש, שיהיה לכם ערב ניפלא.
אני נשואה כבר שנתיים וקצת לבעלי, ללא ספק הגבר המושלם עלי אדמות, אותו הכרתי,
איך לא - בביצה הרדודה הזו שאנחנו כולנו מדדים בה עכשיו! ישראבלוג, יום אחד עוד יזכרו אותך לטובה.
אני מאוהבת, ולא - אני לא רוצה ילדים כרגע, תודה.
אני כבר לא בלונדינית,
כי הבנתי שלהיות בלונדינית זה משהו שלנצח אהיה, ואין סיבה שקצוות השיער שלי יהיו שרופים
מצבע לשווא.
אז אמנם פעם
נראיתי כמו נערת ליווי אוקראינית בעלת פנקס לקוחות שמן, רקדתי על ברים ולא עבור תשלום או הטבות אחרות, ובסה"כ די נהניתי מהחיים - היום אני, סטודנטית רצינית, חרשנית, ואשת איש! אישה מכובדת שמסתפקת בכוס יין עד בקבוק ליום במהלך תקופת בחינות והדבר הכי קרוב לריקוד אצלה זה שעת ריצה חמש פעמים בשבוע שהיא חייבת לעשות כדי להמשיך להיראות קצת יותר כמו גיל 20 מאשר 30.
וכן, זה HD, תודה ששאלתם.
ותנו לי לומר לכם דבר אחד,
אנשים מאויימים ממני כל כך עכשיו, שזה נורא.
כל פעם שמחמיאים לי על הצבע ואומרים לי "וואו, זה כל כך את!" אני אומרת להם,
נכון, הבלונד גרם לי פשוט להראות הרבה יותר טובת לב.
זאת הטעייה, וזה בניגוד לחוק!
ובכן, צבע שיער זה לא הדבר הכי חשוב בחיים, אבל זה בהחלט מוטיב רציני.
אני כבר כמעט שנה ברונטית, ועדיין אנשים טורחים להגיד לי "אוי כל כך יפה לך ככה"
בדרך כלל נשים שאומרות את זה פשוט התכוונו לומר "אוי, תודה לך שחדלת להיות כזה איום בולט עבורנו, עכשיו אנחנו מרגישות קצת יותר בסדר לידך", אז אני מחזקת אותן ואומרת "כן, טוב אני כבר לא ילדה, צריך להיות רצינית"
הייתי בדיסני וורלד השנה. הגשמתי חלום שאין הרבה מילים לתאר כמה אדיר זה
גם לבקר בארה"ב לראשונה וגם שהביקור הזה יהיה בבירת ה"אומייגד כל כך כיף כאן אני לא רוצה לחזור לעולם",
זה קצת בלתי נתפס.
למען הסר ספר, הילדה הרנדומלית הזו שתפסתי מסתובבת שם גערה בי לעשות דאק פייס למצלמה.אז זרמתי איתה כי when in rome...
אתמול גיליתי שאני גם כנראה שגרירה של רצון טוב,
עדיין לא קיבלתי פרס רשמי עבור פעילותי אם זה מה ששאלתם את עצמכם, אבל בכל זאת אספר לכם על ההישג שלי.
אתמול נכנסה לחנות אישה רוסייה מבוגרת.
היא לא הייתה אישה רוסייה מבוגרת טיפוסית, נגיד כמו אמא של סניה, היא הייתה אשכרא אישה חמודה וקטנה שממש רציתי לעזור לה בכל דבר.
היא חיפשה לקנות מתנות לבן שלה, כי היא נוסעת לבקר אותו בפברואר, היא התייעצה איתי מה הכי כדאי לקנות,
איזה ג'ינס יתאים, מה סולידי ומה מודרני ומה מתאים כי הוא נורא נורא נורא רזה. שאלתי אותה אם הוא רזה כמוני,
היא אמרה, נו כן, אבל הוא לא בחורה. אמרתי לה שזה בסדר, לא כולם מושלמים ושיש לגברים תפקיד חשוב בהמשכיות הגזע האנושי אבל שתיקח מידה 38 כי 40 יהיה לו גדול. אז היא שואלת אותי אם הג'ינס שלנו יותר טוב משל רנואר.
אמרתי לה שמעי את נמצאת ב"תמנון" אנחנו מייצרים בסין ומוכרים לך ג'ינס ב100 שקל, את הולכת לרנואר, הם מייצרים בסין ומוכרים לך ג'ינס ב300 שקל. אלא אם כן חיפשת ללכת היום לקניון אישה רוסייה חמודה ולצאת משם אישה רוסייה פרייארית, אני מציעה שתקחי את שלנו. זה אותו חרא עם תג מחיר מחמיא יותר.
אל תביישי גזע שלם של רוסיםהידועים כצרכנים איכותיים,אמרתי לה.
ואז היא התחילה לספר לי על נעליים שהיא ראתה ברנואר, ורצתה לדעת את דעתי עליהן.
יצאתי מהחנות והצצתי לתוך התצוגה הקדמית ביותר של רנואר עליה הונחו הנעליים. נעליים יפות חשבתי לעצמי.
" מה לעזאזל אני עושה?" חשבתי לעצמי, אבל בכל זאת נכנסתי חזרה לחנות ואמרתי לגברת שהנעליים יפות מאוד
ושיש לה טעם נהדר. היא התחילה לספר לי שהן עולות 200 שקל במבצע והאם כדאי לה לקנות אותן.
אמרתי לה לכי לאלדו ותראי אם יש מבצע. אם יש מבצע תקני שם.
אם אין תקני בקסטרו.
לבן שלך מגיע הטוב ביותר, אמרתי לה.
האישה הלכה מחויכת וטובת לב אחרי שקנתה אצלנו סריג.
אחרי זמן מה היא חזרה, והתחננה שאבוא איתה לרנואר לראות את הנעליים מקרוב.
אז נעניתי, כי הם ממש מולנו, וכי זה רק לשנייה, וכי אני אחמ"ש וכי אני כבר מאז תחילת התואר שם, וכי אני גם ככה עובדת בקושי כמה פעמים בחודש, וכי על הזין שלי.
ושם אמרתי לה שהן מאוד מודרניות ושהוא מאוד יאהב אותן. ואז המוכר של רנואר הגיע ושאל מה אני עושה שם.
"את העבודה שלך" עניתי.
-" אני יכול למכור לבד, תודה"
"כן, זה מסביר את זה שלקוחה שלך יצאה מהחנות והלכה לבקש עזרה בחנות אחרת" הוא התעקש להישאר ולנסות לשכנע את הרוסיה הקטנה והחמודה לקנות נעליים סבירות במחיר סבבה שהיא גם ככה התכוונה לקנות ורק חיפשה אישור מפי בחורה רנדומלית שעובדת בחנות בגדים ליד. הגיוני לגמרי.
אבל נוכחותו עצבנה אותי.
חשבתי לעצמי שלספר למנהל שלו איך הוא מבריח לקוחות לחנויות אחרות יהיה דרמטי מדי, אז פשוט אמרתי לה שתיקח אותם והתחלתי ללכת לכיוון החנות שלי.
ואז היא רצה אחרי, בערך כמו שגימלי רץ בשר הטבעות הראשון כשהם בורחים מהאורקים וזורק איזה צידוק על ריצה למרחקים קצרים, וצעקה "אבל, ריגעעעעע! בואי תראי סריג בסליו!"
אמרתי לה שאי אפשר ושאני צריכה לחזור לחנות, כאילו זה יגן עליי מרוסיה נחושה, שפשוט הביטה לחנות שלי ואמרה:
"אבל אין בפנים אף אחד!" וזה נכון, חוץ מהבחורה השנייה במשמרת, החנות הייתה שוממה.
אז הלכתי איתה לסליו.
אני שגרירת רצון טוב.
שמו הטוב של העם הרוסי כצרכן חכם לא נפגע, רנואר לא תרוויח כסף על גבם של אנשים קשי יום שקונים מתנות
סולידיות ומודרניות לילדים שלהם במדינות חצי מפותחות! ואפילו לא ביקשתי על כך תוספת תשלום.
ההבדל היחיד ידידיי,
בין טוב לב לאורגזמות הוא שאת הראשון אי אפשר לזייף.
אין לי מושג איך הפוסט הזה יראה,
איך הוא ישמע והאם אי פעם יסקלו אותי בכיכר העיר על דברים שנאמרו או הוצגו כאן,
אבל עד עכשיו הרגיש כיף. אולי,
אם יהיה עוד קצת זמן פנוי, אני אכתוב עוד קצת.
האם יש עוד מישהו חוץ מליאל הנהדרת וקובי ה...טוב, אפילו לי אין מילים לתופעה שהיא קובי,
שקורא כאן?
שבוע נהדר, אנשים.
תישארו יפים.
איש מדע הפיתוי
קנקון
בעלת העיניים החומות
עוּגִּיג
Dragon 18
נערה בלונדינית
/קיפודית
