לידה מחדש.

אני ממש מרגישה שנולדתי מחדש בתקופה האחרונה,

בלי ריאות ורודות וכבד נטול השפעות אלכוהול כשל אדם שנולד מחדש,

אבל בכל זאת-אני מרגישה כאילו נולדתי מחדש.

 

בפעם הראשונה בחיים אני מרגישה כאילו הימים הם שלי,לגמרי שלי,

אני קמה בבוקר ואני לא מחויבת להגיע למוסד "חינוכי" מסוים ולהעביר שם כמה שעות

שהיה עדיף אם היו חולפות בספא.

אני מרחפת לי כל היום בין מחויבות אחת לשניה ולא מרגישה ממורמרת כלל,

אפילו לא בא לי להתעלל יותר בסבתות זקנות!

לא אכפת לי להתייצב לעבודה במקדונלדס ב8 בבוקר,

לא אכפת לי להגיע הביתה רצוצה ולנקות את החדר,לעזור לאחי ולתפקד כמזכירה פרטית דרך המסנג'ר

ואחר כך ללכת ללמד שיעור פרטי.

למה לא אכפת לי? כי אין לי שום מחשבות שכאלה כגון-

"וואי יש מגן,צריך ללמוד"

"או מיי גוד! שכחתי להגיע לבגרות מתי מועד ב'? אין מועד ב'? אאאא!"

"מי אמר נכשל ולא קיבל?"

 

למה אתם שואלים?

ובכן,כידוע תמו'ש הולכת ללמוד עיצוב גרפי,

התואר הזה דורש אך ורק תעודת בגרות מלאה.

כמה מעורר גיל ושמחה אא?

אני מרגישה כאילו ירדה לי אבן מהלב,

בעצם אני מרגישה כאילו ירדה לי אבן במשקל בריטני ספירס מהלב.

(אל תתחילו להגיד לי שבריטני התחילה לרזות,אתם הורסים לי את הפאנץ').

 

בכל אופן,השבוע האחרון עבר לי בקלילות ובנעימות.

הסופשבוע היה מצוין אף יותר,בצהריי יום שישי התנחלתי בחוף הים עם לינו'ש,

לשיחות נפש מהולות בעוגיות שוקולד צ'יפס.

מאוחר יותר הצטרפו כמה בוגרים של בית ספרנו שסיימו לפני שנתיים,בלי ששמנו לב נסחפנו

לשיחה שמתאימה לתלמידי כיתה ז' שנזכרים במורים שלהם מהיסודי.

צחקנו על המנהל והמורים..רכזי השכבה וההרגלים המגונים של המחנך שלי לשעבר.

חזרנו מחויכות,מלאות חול ועם רמת סוכר בדם גבוהה מהרגיל.

 

ערב יום שישי עבר גם הוא מעולה,

ואז הגיע יום שבת שהיה אימתני ובלתי חביב בעליל אבל בזכות סופ"הש המוצלח לא היה ממש אכפת לי.

כשקמתי בבוקר שבת מוקדם מוקדם אמרתי לעצמי שאני בטח שקרנית אם אני מאמינה שטוב לי בחיים,

אבל אז פתאום הגיעה אליי תובנה מסוימת בעודי מתופפת בצעדיי לצלילי צווחתיו של דני פילת' בMP

כל הדרך אל מונית השירות לעבודה-שהחיים הם,פשוט,יפים.

 

בשבת עבדתי מ12 בצהריים עד שעה שש בערב,העבודה כרגיל הייתה רצופה כוונות טובות

ומלאה בריסון עצמי שלא לזנק על לקוחה ערסית ואיטית מחשבה במיוחד

שהתייצבה לה בקופה שלי.

לקוחה אנלפבתית:"אני רוצה סלט קריספי צ'יקן (שניצל) בלי הציפוי"

תמו'ש:"אז את מתכוונת לצ'יקן סטייק(חזה עוף) זה בעצם הקריספי בלי ציפוי"

לקוחה אנלפבתית מכה שנית:"לא,אני רוצה קריספי אבל בלי ציפוי"

תמו'ש:"אוקיי...אז את יכולה לקחת את הצי'קן סטייק גברתי,זה הקריספי בדיוק,פשוט לא מצופה"

לקוחה אנלפבתית פורטת על עצביי האחרונים:"צילה!! בואי רגע כפרע,הבחורה אומרת צ'יקן סטייק,

זה בסדר? מה רצית? בואי באמא שלך רגע!"

תמו'ש:"יודעת מה? אני אוציא לך קריספי צ'יקן ואביא לך מזלג ותוכלי לקלף את הציפוי להנאתך על המגש!"

~7 אנשים בתור אחרי האנלפבתית מאיימים עליה במוות בייסורים אם לא תחליט כבר ותפנה את התור~

תמו'ש:"אנשים,אין צורך לקלל,תסתדרו ביניכם בענייני התור,תעברו לאלימות פיזית במקום מילולית."

 

בסוף המשמרת שתי עובדות שמתגייסות וסיימו לעבוד בעצם באו להיפרד בלווית עוגות,

הדבר המשעשע הוא שבלי לשים לב הן הביאו שלוש עוגות גבינה/קרם שכאלה..

האחת בציפוי שוקולד,השניה בקרמל והשלישית בתות.

הדבר היה אסוציאציה מיידית לגלידת סנדיי המקדונלדסית-ברוטב שוקו קרמל או תות.

(אגב אם תבואו לבקר אותי במשמרת אני אפנק אתכם בהרבה גלידה והרבה רוטב,תחשבו על זה)

 

לאחר המשמרת המייגעת שבה פיללתי למות,לקום לתחייה ואז למות שוב רק כדי להיות בטוחה

שלא אפגוש יותר ערסיות אהבלות כמו הקודמת-

הלכתי ללמוד למגן במתמטיקה שהיה היום.

בסוף הצלחתי לשכנע את עצמי לא ללמוד הרבה כי סתם יכאב לי בשורשים,

סתם אגרום לעצמי דימומים פנימיים באונה הימנית וסתם אעשה בושות לאדם שהמציא את הטריגונומטריה.

וסתם לא אכפת לי ממתמטיקה בכלל.

כי מי הטיפשה שמנסה ללמוד חומר של 5 חודשים בהם לא נכחה בשעה וחצי?

~מרימה זוג ידיים באוויר ומנופפת~  "אני!! אני!!"

 

הגעתי הביתה ב11 בלילה והגעתי למסקנה שהייתי מחוץ לבית קרוב ל14 שעות.

הלכתי לישון ב2 בלילה וקמתי 4 שעות לאחר מכן,התייצבתי למגן במתמטיקה

ופתרתי סעיף אחד שלם מתוך שאלה.

"מי תקבל 17 במגן במתמטיקה ולא התאבדה?" אני!

 

מחר אני עובדת מ8 בבוקר,זו בעיקרון משמרת קלילה,עד 10 בבוקר רק ממלאים

כל מה שצריך למשך יום העבודה ומזיינים בשכל לאחראי משמרת שהוא מעצבן.

מ10 עד 3 מזיינים בשכל לשאר העובדים שמגיעים.

מיד לאחר מכן אני פורשת לכיוון תל אביב לפגוש את יקירתי המדהימה,סנורקה, שזכתה לשרת בבית הזונות

האולטימטיבי,הקרייה.

תמיד ידעתי שיש את זה בתוכך(קרייתיות זנותית שכזו) בובה!

 

משם אני אגיע הביתה,לקריסה טוטאלית של כל מערכות הגוף.

או משהו בסגנון.

 

אוהבת המוני המונים,מאושרת שאין כמוני,תמו'ש!

 

 

 

שמור   בטל

נכתב על ידי תמו'ש, 13/5/2007 22:39, בקטגוריות אופטימי
58 דיסקוסים   רוצה לדסקס?     הצג דיסקוסים     0 דיסקסו עליי     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של graceland~ ב-30/5/2007 03:33

---

אש אש מדורה.

ל"ג בעומר זה כבר לא מה שהיה פעם,

פעם היינו אוספים קרשים עוד מחנוכה,חוסכים כסף לאלכוהול מפורים

ונשארים עד 10 בבוקר למחרת המדורה.

היום זה סתם אירגון מחופף חצי שעה לפני יציאה.

 

בדרך כלל תמיד מכירים אנשים חדשים בל"ג בעומר,או שפשוט זה תמיד קורה לי.

תחילה,הכרתי בחורה נתנייתית שובת מבטים בעלת מבטא בריטי הורס(מבטא יזום,לא מולד!),

שתוך כדי שיחה עם ידיד שלי שמעה שיש לי בלוג,אז היא שאלה מי מה ולמה..

כשאמרתי "תמו'ש" עיניה נפערו בתדהמה.

התפשטה לי בגוף הרגשה דומה לזו שהייתה לי כשמדדתי חצאית של 2,500 שקל,

גלים חמים ומגניבים של שביעות רצון ונרקסיסיות-

הילדה קוראת קבועה שלי ודי התלהבה מזה שיצא לה לפגוש אותי ככה-ביד המקרה.

 

הבלונג'ינג'ית החביבה הזו כותבת מעולה,התחברתי אליה מצוין והבלוג שלה רק מראה שהיא באמת דומה לי.

 

מלבד לה,פגשתי זמר אופרה לשעבר שהוא גם סטנדאפיסט מוצלח,

והכל ארוז באריזה של תימני קטן והיפראקטיב שנראה יותר בן 14 מאשר 18.

אבל אם צחי אירני הצליח להשיג משהו קטן בחיים-למה שהוא לא?

 

הבעיה היחידה בין כל המדורות,המרשמלואים והאנשים המצחיקים שהיו סביבי,

הייתה שלמדורה התייצבתי אחרי משמרת של 7 שעות ללא הפסקה,

אחזתי בטוטאל לוק של פריס הילטון אחרי שהיא יצא מהמשפט שגזרו לה 45 יום בכלא.

כמובן שלפני המשמרת ההיא לא ישנתי טוב(שישי בלילה)

בכל אופן,יצא ככה שחזרתי מהמדורה,הכנתי שיעורי בית בעיצוב(כן יש שיעורי בית במכינה!)

חפפתי שיער וכאלה וישנתי.שעתיים.

 

אז קמתי כמו ילדה טובה ללכת לביצפר(המכינה לעיצוב גרפי,כל יום ראשון בבוקר למקרה שהתעניינתם)

אמא שלי הודהמה מהכוח הנפשי והפיזי שהפגנתי,גם אני הודהמתי,

אבל אחרי כוס הקפה השלישית של היום-בזמן שהתווכחתי עם אחד המורים שלי במכינה

שאני באמת רק בת 17 וכמעט הראיתי לו ת.ז. -הדברים זרמו יותר באיזי,במיוחד

כי העבודות שלי די מתבלטות בין כולם.

 

בשיעור שעבר קיבלנו מטלה לבצע רישום של 3 אובייקטים שונים-בהתאם לפרופורציות שלהם.

היום בשיעור כולם הציגו את הרישומים-חלק רשמו שעונים,חלק קומקומים,

חלק אופניים,היו אפילו מסחטת מיץ וטלפון ישן.

ומה תמו'ש רשמה? את בקבוק הבושם "wish" של שופרד(זה שבצורת יהלום),

כמה פסלוני פטריות גינה וכוס וויסקי.

 

מה פרויד היה אומר על זה?

 

סתם לסיכום,יש לומר שאני די מרוצה מהמציאות העכשווית,

עברה התקופה הזו שהיה קשה לי להיות לבד,

אבל החברים הישנים-חדשים,של לפני ואחרי ה"קשר", עוטפים בהרבה אטנשיין

(במיוחד לינו'ש ואוהד דארלינגס)

ובכלל,אני נהנית מה"לבד" שלי,

יש לי זמן לעצמי,כי ה"עצמי" שלי צריך המון השקעה,

אין לי כוח לחלוק את הזמן שלי עם אחרים,אין לי גם סבלנות לכך.

גם אם יבוא ג'וני דפ על הסוס הלבן(או על הבנטלי הישנה שלו)אני אגיד "לא,תודה".

~צחקוקים~

 

תמו'ש has spoken.

נשיקות:)

 

 

 

 

שמור   בטל

נכתב על ידי תמו'ש, 6/5/2007 20:24, בקטגוריות כל קשר למציאות הוא מקרי בהחלט.
50 דיסקוסים   רוצה לדסקס?     הצג דיסקוסים     -1 דיסקסו עליי     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של kobi the hot ב-2/6/2007 03:28

---

בלאט.

מנוי הפרו מסתיים היום(כל תודותיי לסתם בחור המהולל),

אל תיבהלו כשתראו עוד פעם עיצוב מכוער ומוגבל ויזואלית.

 

מישהו מתנדב?

 

נ.ב.

תמו'ש שוב בלונדינית,למקרה שהתעניינתם...

שמור   בטל

נכתב על ידי תמו'ש, 3/5/2007 18:39
21 דיסקוסים   רוצה לדסקס?     הצג דיסקוסים     0 דיסקסו עליי     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של תמו'ש ב-6/5/2007 15:55

---