תמונות של הזין שלי

חשבתי על זה די הרבה, אמנם יש כאן אלמנט של לחשוף את עצמי, אבל אני נורא גאה בזין שלי ורציתי להציג אותו לכולכם.

יש לי זין ממש יפה, אני נורא אוהב אותו ואין סיבה שאני לא אשוויץ בו עם כמה תמונות.

הוא גדול, אפילו גדול מאוד, וגם ככה כבר המון אנשים נגעו או בו או לפחות ראו אותו ...(גברים נשים וכנראה גם כמה זקנים וזקנות, כבר קשה לי לזכור)

האמת, כמעט כל אחד או אחת שאי פעם נכנסו אליי הביתה, כנראה ראו את הזין שלי, אני ממש לא מסתיר אותו, להפך, אני תמיד משתדל להציג אותו בגאווה.

 עוד רגע התמונות, תעשו לעצמכם רעש של תופים ותגללו למטה

טה דה:

שימו לב שלזין שלי מחוברת מישהי קטנה שמחבקת אותו באופן קבוע והראש שלה הוא כיפת הזין שלי. נכון שזה הזין הכי יפה שראיתם מזה זמן ? רק אל תשכחו שהוא שלי.

הסיפור המלא הוא כזה:

לפני קצת יותר משנתיים חבר טוב החליט שהוא טס לטיול של חודש בתאילנד, החברים האחרים החליטו שהם רוצים לתת לו משהו לטיסה אז הם קנו ספרון מסע קטן וכל אחד רשם בו משהו. אני חשבתי שזה רעיון מטומטם, וכשהם בקשו ממני לרשום משהו - הגבתי: "על הזין שלי, הוא טס רק לחודש, תעזבו אותי".

הרשיתי להם לצטט אותי והם רשמו בעמוד שהיה אמור להיות ממני את זה שעל הזין שלי שהוא טס ...

עבר חודש והוא חזר עם מתנות לכולם - לאור הבעת הרגשות העמוקה שלי כפי שתועדה  בספרון ההוא, המתנה שאני קיבלתי הייתה הזין הזה, מאז הוא ידוע בתור הזין של חרוטון, הזין שלי.

לא מעט פעמים קרה שישבנו כמה חברים אצלי בסלון עם איזה חברה חדשה של מישהו מהם או כל מיני אנשים חדשים שעוד מכירים את הזין שלי והתחלנו לנהל שיחות שלמות על גודלו ויופיו של הזין שלי, הפנים של האנשים שלא מכירים את הזין שלי לובשים ברגעי השיחה האלה - פשוט מרתקים ...

קרה לי כבר שישבתי בדייט וכל מה שיכולתי לחשוב עליו זה לשאול את הבחורה שאיתי אם בא לה אולי לראות את הזין שלי... לא עשיתי את זה אמנם, אבל קשה להיאבק במחשבה הזו והיא תמיד מובילה לצחקוק רשע שבורח לי בדיוק ברגע שהיא מספרת לי איך ההורים שלה נפטרו מסרטן כשהייתה בת 14...

אז מי רוצה לבוא לראות את הזין שלי ??

(ומי עושה לינק אל הזין שלי ? אולי תכתבו פוסט על הזין שלי ?)

[אם בעקבות התמונות האלה מישהו/י שקורא כאן גילה שהוא מכיר אותי, אני רוצה לדעת על זה. תודה.]

אורחת

קישקוש (מעצבת הבלוג ועוד..) התקשרה להגיד לי שאין אצלהם מקום

בקשה שאני אארח מישהי שאני לא מכיר אצלי ללילה

הנורה בראש נדלקה

שאלתי איך היא ?

היא אמרה שהיא יפה ועוד כמה דברים שכבר לא ממש שמעתי

סדרתי קצת את הבית ותוך שעה כולם הגיעו

היא באמת יפה

למרות שהיא הייתה קצת ביישנית דברנו בעיקר עליה

היה נחמד ואחרי זה כולם חוץ מהאורחת הלכו

העברנו קצת זמן יחד והקציתי לה את החצי חדר הפנוי

מהר מאוד שכחתי שאני מארח והתפשטתי ללכת למקלחת

פתאום אני קולט אותה מציצה לי

זה קצת הביך אותי, אבל המשכתי כרגיל

יצאתי מהמקלחת

עכשיו אני יושב כאן ומספר על זה והיא מתעסקת שם בכל מיני דברים

הבעיה איתי שאני נקשר מהר

ובמקרה הזה אני לא יכול לתת לעצמי להקשר

אני מספיק מבולבל עכשיו גם ככה

אני חושש שאני הולך להפגע

הרבה זמן עבר מאז פעם אחרונה שבאמת כתבתי פוסט מצחיק מהסוג שאני אוהב (וכנראה גם אתם), התוכנית הייתה לנצל את הערב המת כדי לנסות עשות את זה, אבל אז הגיע הטלפון מקישקוש, היא סיפרה לי שהיא נתקלה בכלבה נטושה/אבודה באיזור התעשייה של חולון, לקחה אותה לווטרינר ובגלל שהיא (הכלבה) חולה הם (קישקוש וחבר שלה) לא יכולים להשאיר אותה עם הכלב שלהם. בגלל השעה כבר אי אפשר לנסות לברר מי הבעלים.

הם קראו לה "סמלי" כי היא נורא נורא נורא מסריחה, למעשה אני קופא מקור כרגע כי הכל כאן פתוח על מנת שאני לא אחנק.

אני מת על כלבים, אבל יחד עם זאת אני אלרגי אליהם, בנתיים שאני גר לבד ולא טיפלתי באלרגיה אני לא ממש רוצה להכניס כלב לחיים שלי.

לקחתי את הכדור נגד אלרגיה לפני שהיא באה ואני מקווה לטוב.

האמת שחשבנו על זה קצת ויש סיכוי טוב שהיא ננטשה ולא נצליח למצוא את הבעלים שלה. (יש לה קולר עם כמה תגיות של צער בעלי חיים אבל זה לא נראה מבטיח מידי).

אם אתם מכירים מישהו שיכול לתת לה בית חם, יש סיכוי טוב שאני אצטרך את זה, אז תיידעו אותי.

נדמה לי שהיא תישאר כאן כמה ימים אז כנראה שמחר נעשה משהו בקשר לסרחון הנודף ממנה. (בקרוב ראש חודש, גם אני צריך להתקלח) 

שיט, היא שוב חרבנה על הרצפה... (משום מה בחוץ היא מתביישת)

מסתכלת החוצה, מתגעגעת 

(אני ממש מתאפק לא לתקוע עוד מלא תמונות שלה)

עדכון מאוחר וסוף הסיפור:

קישקוש לקחה את סמלי לוטרניר שזיהה שסמלי חולה ובין השאר לא יכולה לשלוט בצרכים שלה, הוא המליץ שהיא תהיה תחת השגחה צמודה ושהיא תוחזר לצער בעליי חיים (התג עליה היה שלהם), צער בעלי חיים קיבלו אותה בזרועות פתוחות והם ימשיכו לנסות לאתר המאמצים שלה, אם הם לא יצליחו היא תמסר מחדש לאימוץ ...

אני רוצה להאמין שזה הפתרון הכי טוב

תשובות לשאלון השבועי

האם את נוהגת או נהגת בעבר ’ללכת מכות’ או לנהוג באלימות?
אני מעדיף לנהוג באוטו, זה מביא אותי ליעדי הרבה יותר מהר, ואפשר גם לצפצף ולהשפריץ שלוליות.

מתי היתה הפעם האחרונה שמישהו היכה אותך או את אותו? מה היתה הסיטואציה?
הייתי בקניון הומה אדם עם תיק ענק, צרחתי במבטא ערבי "איטבח איל יהוד" כולם הסתערו עליי ופוצצו אותי מכות, זה היה מצחיק

פעם אחרת נכנסתי לבית אבות ובעודי עושה תנועה של להסתכל על היד עם השעון שאלתי כל זקן שעבר לידי "סליחה, מה השואה ?" , אחת הזקנות לא הבינה את ההומור בעניין ובחרה ליישם עליי את שיעוריי הקראטה שהיא לקחה. לא נורא, לקחתי את המספר שלה ואני אתלונן במשטרה*

כיצד את מגיבה כשאת רואה מישהו מכה? האם תתערבי?
בטח שאני אתערב, אני אשים לפחות 100 ש"ח על מי שנראה לי חזק יותר.

אם היית יכולה, האם היית שולחת מישהו באנונימיות כדי שירביץ למישהו אחר? אם כן, למי?
כן, הייתי רוצה שירביצו ל ג.יפית , אני ממש לא מסוגל לסבול אותה

גם הייתי שמח אם היו מרביצים קצת ליוסי ביילין, אין לי שום דבר אישי נגדו, אבל זה נשמע לי נורא מצחיק
אני יכול להמשיך שעות אבל אני אוותר

השאלה הזו מזכירה מערכון טוב מ"העולם הערב" (תרגישו חופשי לדלג לשאלה הבאה אם לא ראיתם, זה משהו שצריך להזכר בו)

-

טל פרידמן מגיע למשה פרסטר וצ'ופח אותו בידידות "מה העניינים חיים?" "איזה חמוד אתה חיים (בעיטה)" "יו איך אני  מת על חיים (נותן לו בוקס)" "מה שלום ציפורה ? (מוציא נבוט ומתחיל להכות) "

זה נמשך ככה כמה דקות שטל פרידמן מפוצץ את משה פרסטר ואז אומר להתראות והולך ...

החבר המוכה קם ואומר:

חושבים אתם כי פראייר אנוכי ? לא ולא!

בכלל לא קוראים לי חיים,

קוראים לי משה.

האם אתה מכירה ילדים או בני נוער, שההורים שלהם מרביצים להם? אם כן - האם סיפרת למישהו?
כן, מכיר, סיפרתי לדוד שלהם ויחד איתו הלכנו ועזרנו להורים להרביץ להם. אין כמו ילדים קטנים להוצאת אגרסיות.
אל תחשבו שאני בן אדם רע, הם ילדים ממש מעצבנים.

מאז הקטע הזה כל פעם שהילד הקטן מעצבן אותי אני אומר לו "אתה גם רוצה כסא גלגלים כמו שאבא ואמא סדרו לאחיך"

(מישהו מחפש בייביסיטר ? נראה לי כיף)

האם את מכירה מישהו, שחבורת בריונים מציקה לו? האם עשית משהו כדי לעזור לו?
אני מכיר.... האם עשיתי משהו כדי לעזור לו ? לא בטוח, הסתכלתי עליו מקבל מכות ועשיתי ביד, אולי זה עזר לו לדימוי העצמי שלו והוא מרגיש סקסי יותר

מה היית מציעה למישהו כזה, שנפל קרבן לאלימות, לעשות? מה לדעתך צריך לעשות למי שמתנהג באלימות?

את האנשים שמתנהגים באלימות צריך לפוצץ במכות, ליצור סוג של "מעגל מסאז'ים" רק עם אגרופים ובעיטות!

לקורבן האלימות הייתי מציע לעשות ניתוח לשינוי מין, שלפחות יהיה אשה מוכה, זה שם הרבה יותר חביב ומעורר רחמים מ מסכן/נמושה/אפס וכו'

*נדמה לי שגנבתי את "מה השואה" מ "שי ודרור" ואת עניין המספר מאיזה בדיחת שואה...

אני אמנם חדש באיזור

אבל אנשים לא מורידים ממני את המבט

לפעמים אפילו לא נעים לי ממנו

מאז שאנחנו יחד מסתכלים רק עליי

אני חושב שהוא אוהב אותי, קשה לדעת

כשהוא מסתכל עליי, מבטו מהפנט

אני מאוהב בו

הוא מכיל אותי

אני לא מסוגל לעזוב אותו לבד לרגע

אתמול בערב הוא בהה בי קצת

פתאום הוא התחיל לגעת בי

בהתחלה הוא נגע חלש... בקטנה

עם הזמן זה התגבר

הנשימות שלי נעשו כבדות

פתאום הוא נוגע חזק יותר

הוא כבר נוגע בי עם שניי הידיים

זה חזק, אפילו חזק מידי

אני לא יכול יותר

אני מתפוצץ

אני משפריץ את כל הלבן שלי על המראה ממול

את הקצת שנשאר הוא מנגב מעליי

לא עוברת דקה ואני נרגע קצת

אני שם לב שאני מדמם קצת

מנסה לחשוב מתי פעם אחרונה קבלתי מחזור

חשבתי שהוא אוהב אותי

אני מת מפנים

בעצם

חצ'קונים לא אמורים לקבל מחזור!

אז קמת בבוקר ניגשת למראה ומולך מופיע חצ'קון ענק עם שארית קטנה שמזכירה את מה שפעם היה הפרצוף שלך, כאן מתחילה שאלת השאלות  הנצחית – אותה מחשבה שהטרידה את נשיא ארה"ב במלחמת העולם השניה – "לפוצץ או לא לפוצץ?"

מצד אחד, נחמד לך שאנשים שאתה מכיר מזהים אותך ואומרים 'שלום' (לפעמים הם גם אומרים 'תחנק' ודברים אחרים, אנשים מצחיקים), מצד שני אתה יודע שאם תפוצץ אתה עלול להגרר למערכת יחסים ארוכת טווח עם פצע פרצופי שמסרב להגליד (יש גם אנשים שמתמודדים עם זה מלידה ולמעשה מקווים שיצמחו לנו חצ'קונים כדי להסתיר חלקים נרחבים מהפנים שלהם).

[פצע פרצופי, פצע פרצופי – ייפ ייפ

זחל זחלילי, זחל זחלילי – ייפ ייפ]

מה הם בכלל עושים עלינו אחרי גיל התבגרות, הבטיחו לנו שהם יפסיקו, אמרו "פצעי בגרות", נכון?

כשיהיה לי ילד אני אגיד לו: "ילד יקר, החצ'קונים האלה שיש לך עכשיו, לא יפסיקו בחיים! לנצח נצחים הם יצמחו לך על הפרצוף ואנשים יברחו ממך בצרחות". למה להלעיט אותו במעשיות? לצבוע לו את העולם בורוד? נראה לו את העולם כמו שהוא! שיתבגר כבר! אולי ככה ייעלמו לו הפצעי בגרות האלה כבר.

בכלל אם הייתי יודע שפצעי בגרות מופיעים גם אחרי גיל ההתבגרות לא הייתי טורח לעבור את הגיל, הייתי נשאר שם, לפחות בגיל הזה יכולתי לאונן אלפי פעמים ביום.

[פוסטים קצרים, מי בעד ?]

בוא נאכל דבורה – Let it Be

התרגום הישן והמשעשע הזה לשיר 'הביטלס' תמיד יוכיח שאפשר לתרגם דברים לעברית בעשרות דרכים שונות. כשזה נוגע לשירים הייתי אומר שלא חסרים שירים טובים בעברית שצריך לגנוב מחו"ל, אבל כשזה מגיע לטלווזיה הישראלית אפשר להגיד שיש פחות תוכניות עלילתיות טובות מאשר IQ  במח של מורן אייזנשטיין.

הערוצים הישראלים מלאים בתוכניות טובות מחו"ל אבל חייבים להודות שחסר כאן חומר מקומי טוב. צביקה הדר אמר פעם בראיון שאם ב'שמש' הם היו עושים פרק כמו הפרק על ההתערבות ב'סיינפלד' (התערבו מי יחזיק הכי הרבה זמן מעמד בלי להביא ביד/סקס) אז היו צוחקים עליהם ושהקהל הישראלי לא היה מקבל את זה בחיוב ואני נוטה להסכים איתו; יש דברים שפשוט לא עובדים טוב בעברית. אבל גם יש דברים שכן יעבדו - אם היתה לנו תוכנית בסגנון 'סקס והעיר' (עלילותיה של רווקה תל אביבת שכותבת טור ב'לאשה') זה אולי היה עובד בסדר למרות שאף אחד לא היה חושב שזה נשמע נחמד לכנות מישהו 'מר גדול' (האמת שגם יש את הקטע שבארץ טורים בעיתונים נכתבים בעיקר ע"י יצורים כמו אודטה). ואפילו יש דברים שאפשר להעתיק במדויק, אתם חייבים להודות שאם ב'סיינפלד' היינו מחליפים את קריימר בעמי סמולרצ'יק אף אחד לא היה שם לב להבדל למרות הבדלי השפה והשחקן.

הגבול הדק בין דיוק לחוסר טעם, יוצר מצב שבו המפיקים חוששים להביא לנו תוכנית ישראלית שברעיון העלילתי מבוססות על תוכניות מחו"ל, הפחד מההשוואה הוא מוצדק, אבל צריך להתגבר עליו ולפצות ביצירתיות, להתאים את התוכניות למציאות הישראלית ולאו דווקא לכתוב תוכנית חדשות לגמרי. מי שמכיר את הסדרה הנפלאה והבריטית 'זיווגים' יצא לו אולי להתקל בגרסה האמריקאית לתוכנית, הם רק החליפו שחקנים וסגנון דיבור (אנגלית אמריקאית במקום בריטית), רק כדי שהקהל האמריקאי יאכל את זה יותר טוב (מזעזע בעיניי).

כש'מקדונלדס' הגיעו לארץ הם הבינו אחרי תקופה קצרה שהם צריכים להתאים את עצמם לטעם הישראלי ולא להדבק למקור, ובכל זאת, למרות השינויים, הם עדיין 'מקדולנדס' ולנצח הם יהיו שם כדי לדאוג שלא נאכל בריא אבל נאמין מהפרסומות שלהם שאכלנו בריא (זה כבר לא ממש קשור).

אז אומנם היו הרבה נסיונות כושלים להרים סדרות משטרה/ביה"ח/סיטקומים שברעיון הכללי די הזכירו סדרה אחרת מחו"ל, אבל משהו בפאזל (מי זוכר את החיקוי 'סיינפלד' הזה?) הזה פשוט לא הורכב נכון.

למזלם של המפיקים אין לי תקציב לצלם סדרה מעוברתת משלי (גם אם היה לי כנראה שאני מבזבז אותו על הבאת שחקניות פורנו) ולכן אני נאלץ לשדר את הסדרות שלי בבלוג שלי, צפייה נעימה (תקראו ותדמיינו איך הסדרה תראה, אתם יכולים גם לדמיין את הדמויות בעירום):

הבוזגלוס (מבוסס על הסופראנוס)

עלילתיה של כנופיית פרדס כץ שמשתלטת על העולם התחתון והמלחמות שלה עם משפחת אלפרון.

באמצע העונה כנופייות ייתאחדו ויתחילו להתחרות במאפיות הרוסיות שממונות ע"י אוליגרכים רוסיים שמנסים להשתלט על העולם התחתון.

יוני בוזגלו (דמות מבוססת על טוני סופראנו ותשוחק ע"י טוביה צפיר עם מבט זועם) הוא ראש הכנופייה המאוחדת והוא נתון ללחצים רבים, הוא הולך לטיפול פסיכולוגי אצל גילה פינקלשטיין (הדמות מ'בטיפול'). בטיפול הוא מגלה שהאגרסיות בו נובעות מזה שהוריו היו אנשים אלימים שנעלבו כשגולדה אמרה שהם לא נחמדים.

יממה (מבוסס על 24)

קורותיו של סוכן המוסד טל שפיגל בחיפושיו אחר מחבל מתאבד שעושה דרכו לעבר ת"א ויגיע תוך 24 שעות (או פחות אם יימצא טרמפ). אקי אבני בתפקיד אורח מדהים של 30 שניות ישחק את הערבי.

הבעיות: פורמט הזמן אמת לא מתאים למציאות הישראלית, יותר מידי פרקים יהוו פשוט שידור של פקק באיילון דרום, כדי להתגבר על זה יש לשים הרבה פרסומות, בעצם זה דווקא יכול לעבוד כאן.

סיגי קוטלת הערסים (מבוסס על באפי ציידת הערפדים)

סיגי מגלה שגורלה להיות קוטלת ערסים, בנסיון לברוח מגורלה היא עוזבת את העיירה הציורית באר שבע ועוברת לבת ים מתוך תקוה למצוא שקט. לצערה גם שם מקיפים אותה ערסים והיא נאלצת להיעזר בספרן בית הספר שמלמד אותה לירוק עליהם חזרה ולהוריד להם כאפות ממש חזקות.

מופע תרפפ"ו (מופע שנות השבעים)

סיטקום על חבורת צעירים בשנות ה-70, הם מתכנסים מדי פעם במקלט בבניין של אחד מהם ואוכלים גת על מנת להגיע להארה רוחנית. את 'הייד' ישחק ניר פרידמן.

(מחלקת) טראומה באיכלוב (ER)

התוכנית תסוב סביב מגוון רחב של אירועים בבית החולים, קלוז-אפים מרשימים על תהליכים רפואיים מסוכים כמו נתינת אקמול לפצועי פיגוע, נתינת אקמול לחולי סרטן, נתינת אקמול לנפגעי תאונות דרכים, נתינת אקמול לקטועי גפיים ופרק סוף עונה מסחרר בו גונבים את האקמול מבית החולים.

ירוקת המג"ב ( NYPD BLUE)

כל פרק יעקוב אחרי יום ביחידת בלשי מגב שיפוצצו במכות פלסטנאים החשודים בהיותם ערבים.

בתפקיד סיפוויץ: איבגי, הכי טוב איבגי.

אלי מגבית (מבוסס על אלי מקביל)

בקי גריפין צבועה לבלונד משחק עורכת דין בת 30 שמחפשת את חצייה השני בתקווה שיחד הם יגיעו למשקל 40 ק"ג.

עקרות בית מוארות

סיפורן של של שש נשים קדושות בשכונה השלווה בני ברק וחיפושן אחר הארה רוחנית כאשר בעליהן לומדים בישיבה ובעצם מתמקצעים בהכנת מטעני צד לכנופיית פרדס כץ הסמוכה.

אחוקים (מבוסס על חברים)

6 חברים תל אביביים שגרים קרוב, הסדרה תישאר קומדיית מצבים דומה בתוספת שחיקה של בדיחות "אחותי, מה המצב?" (רוס למוניקה).

הבעיה היא דווקא לא בעיברות הסדרה, קומדיות מצבים תמיד עובדות, אבל למצוא שיר פתיחה ישראלי קליט עלול להיות קשה, לכן יש לשמור על המנגינה ורק לתרגם את המילים:

אז לא אמרו לך שהחיים בזבל,

האהבה שלך מתה - אתה באבל

והעבודה'שך זה להיות תלוי מחבל

זה כאילו אתה תקוע בהילוך שני

והיום התחיל ברגל שמאל, או החודש, או אפילו השנה ....

אז..

אני אהיה שם בשבילך...

כשאבא יאנוס אותך

אני אהיה שם בשבילך...

את הדימום אחבוש לך

- כי אתה תמצא דרך להחזיר בחזרה

ועכשיו תורכם להמשיך...

(מחקתי את הפוסט הקודם, רגע של רחמים עצמיים, בלי שאלות)

אין לי חתולים יותר. אני חושד בבלה, המתבגרת עם השפם מדירה 3. החשד התעורר לאחר השיחה עם דליה מדירה 7 על כל מה שקרה עד עכשיו. אם אני חושב על זה היא בהחלט החשודה העיקרית. היא תמיד בהתה בחתולים שלי עם העניים הקטנות שלה, הסניפה את הריח שלהם. יש לי תחושה שהיא תמיד קנאה כי היא כל כך ערירית וחסרת צאצאים, שאפילו בחתולים שלי היא קנאה. אלוהים אין לי שמץ של מושג מה יש לה לעשות איתם. גם ככה התכוונתי לזרוק אותם.

אז מה אם שכחתי את החתולים יומיים בשקית ליד הדלת. זה לא אומר שצריך לקחת לי אותם. מה היא בכלל? עובדת סוציאלית של חתולים?

איך היא בכלל נכנסה לכאן ולקחה אותם?

לפחות זה לא נתן סיכוי לכלב שלי לאכול אותם הפעם. אפשר לחשוב שאנחנו לא נותנים לו לאכול שהוא מרגיש צורך ללכת ולאכול חתול מסריח.

למה שאני אחשוד בבלה שלקחה לי את החתולים אתם שואלים?

שאלה טובה.

א. יש לה שפם. אני בחיים לא נותן את אמוני בנשים עם שפם.

ב. כשחזרתי לחדר מצחצוח השיניים, נבהלתי לגלות מזוודה פרחוניות סגולה מונחת בצורה מעוררת חשד ליד המיטה שלי.

עד היום אף מזוודה פרחונית סגולה לא הצליחה לעורר בי שום חשד.

אבל זאתי הצליחה.

הרגשתי את הפחד מטפטף לי ללב.

אין לי מזוודה כזאת.

אף אחד מלבדי לא היה אמור להיות בבית שלי מאז שלשום.

לאחר שסיימתי לפחד, מיד הבאתי גזר מהמטבח כדי לפתוח איתו את המזוודה, מה שלא קידם אותי לעבר המטרה כי גזר ממש לא תורם לזה, אולי התבלבלתי עם מלפפון, אבל לא היה לי. היה לי רק סלט שלצערי נורא הרטיב את המזוודה.

החלטתי לוותר על הירקות ולגשת למלאכה בידיים חשופות, אם יש במזוודה פצצה גם ככה לחיי אין משמעות בלי החתולים שלי. אפילו שתכננתי לזרוק אותם גם ככה..

היו בפנים מספר בגדים של תינוקות. עם פתק "בתמורה על  מה שלקחתי, הריח של הבגדים ישן, הריח של החתולים עוד טרי".

בהלה.

חיפוש קצר  אחר משהו שנלקח מביתי הניב שהשקית עם החתולים ששמתי ליד הדלת הספיקה להיעלם לפני שזרקתי אותה.

הלכתי לדליה השכנה מדירה 7, חשתי שאם היא שייכת לועד הבית, וודאי יש לה היגיון בריא, ויכולת ראיה את הנולד. לא מקבלים לועד הבית סתם אנשים הרי. דליה לא הופתעה מהסיפור, וגילתה לי פרט מעניין: היה לה חתול אחד ששמה על אדן החלון לפני שבוע, היא שמה לב שבלה טיילה לה באזור כמה פעמים ליד החלון, וכשהיא חזרה לאזור, החתול נעלם.

זה הספיק לי ע"מ לסמן את בלה כחשודה העיקרית.

זהו. אני יורד להתעמת איתה עכשיו, הזקנה הזאת לא שמעה את הסוף ממני. באיזה מין עולם לוקחים חתולים ומשאירים במקום מזוודה פרחונית עם בגדים לתינוקות. בטח שזה הרבה יותר טוב מחתולים אבל עדיין!

אנחנו אמורים לחיות בחברה עם חוקים מסויימים, לא כל זקנה מופרעת יכולה לעשות מה שהיא רוצה.

דפקתי בעוצמה בפעמון בכניסה לביתה. כשהיא פתחה את הדלת ראיתי מאחוריה המון חתולים, מיד אמרתי לה שהיא חוצפנית !! ושאני רוצה את החתולים שלי בחזרה !

היא חשבה רגע אחד יותר מדי.

זעמי השתלט עליי ומייד תקפתי אותה אותה עם גזר, בעודה מתבוססת בדמה שמעתי אותה אומרת בנשימתה האחרונה:

"אני אוהבת את החיתולים שלך, רציתי לבנות מהם את בית המקדש הבאאאאא....."

אני שונא אנשים שמדברים בכתיב מלא!

שלג..

זוכרים שסיפרתי שמצאתי בחדר שלי אצל ההורים שלי את יומן העולם הערב משנת 93-92 ?

בכל אופן, אני אשתדל מידי פעם להפר את זכויות היוצרים שלהם ולהעתיק/לסרוק קטע משם, אני אתחיל דווקא בקטע ששודר ובטח זכור לחלקכם:

שלג...

אברי שועט פנימה ומעיר את ארז השרוי בתנומה קלה ומהנה.

-        ארז, ארז, קום. קום! יש שלג בחוץ! יש שלג בחוץ!

-        יש שלד בחוץ ?!

-        לא שלד, שלג!

-        שלט? מה כתוב על השלט?

-        שלג! ש – ל – ג

-        שמן! איפה, בכביש ?

-        שה-לה-גג!

-        שרץ!

-        שלג! תקשיב לי, שלג, שין...

-        סין

-        לא סין, שין.

-        מין? אצלנו בתוכנית? בשום אופן!

-        תגיד מה קורה לך, אתה לא שומע ?

-        מה אני לא יודע ?

-        לא. לא יודע, לא שומע.

-        אז מי כן יודע ?

-        לא יודע לא חשוב, רציתי רק להגיד לך שיש שלג בחוץ!

-        יש שלד בחוץ?!

-        שוב התחלת!

-        לא אכלתי שום דבר! רגע, אתה רומז שאני שמן ?

-        לא שמן, מלא.

-        בלה! אתה בלה בעצמך !!!

-        ארז, יש שלג בחוץ!!! שלג!!! (כמו לילד מפגר) שלג, משמיים ירד הינה ככה (מדגים עם הידיים) אוא או ... שלג על עירי ...

-        למה אל תירי, היא הולכת לירות במישהו ?

-        ארז! אתה לא בסדר!

-        לא קוראים לי פרז, קוראים לי ארז! ועכשיו תפסיק עם השטויות ותגיד לי למה הערת אותי?

-        כי יש שלג בחוץ!!!

-        ומה כתוב על השלט?

-        (בהארה) אתה יודע מה, בוא נצא החוצה ואני אראה לך את השלג.

-        טוב, אם זה שלט כל כך חשוב ...

-        (יוצאים, נתקלים בשלט: אין חניה)

-        אין חניה? אתה הערת אותי בהסטריה בשביל לספר לי ששמו פה שלט אין חניה! למה זה צריך לעניין אותי ששמו פה שלט אין חניה?!

-        ש...(בהכנעה) שתדע לא להחנות פה את הרכב שלך!

-        אין לי רחם וגם לו היתה לי, לא הייתי מחנה אותה כאן. תגיד, לא כדאי שתראה רופא?

-        אולי באמת...

-        הינה(מראה) תמונה של דוקטור כץ. כירורג.

-        תודה.

-        בודאי שהוא נודע, מאד נודע!

-        תגיד ארז, ניראה לך שהקטע הזה יהיה מובן אם נדפיס אותו ביומן העולם הערב ?

-        איזה גרב?

-        לא גרב, ערב!

-        חרב!! אתה מאיים עליי?

-        עזוב לא חשוב.

אני אשתדל לכתוב משהו משלי לקראת הסופ"ש. כל פוסט שאני כותב אני מתקשה יותר במציאת נושא לפוסט הבא, אני מקווה שזה לא ישבור אותי בעתיד.

ואם נעלמתי מהבלוג שלכם ואתם לא רואים אותי בחלון התגובות זה סתם מחוסר זמן, אני אחזור.

כמעט ושכחתי: