בר קבועים       הוסף לקבועים שלי   שלח המלצה לחבר   הפורום משלוח תמונות לסלולר   קישור ישיר לכאן   דף כניסה

רפונזל, רפונזל, שלשלי שיערך

בשלב א' - הבלוג עסק בקשיי להרות ובטיפולי הפוריות שעברתי. בשלב ב' חגגנו את ההריון שהגיע אחרי כמעט 4 שנים ואת הילדה המדהימה, תוצאת העבודה הקשה. עכשיו אנחנו בשלב ג', מתחילים מחדש, רוצים עוד ילדה (גם ילד יתקבל בברכה).
מכירים מישהו בטיפולים?       שווה לקרוא        מדריך לסובבים, חלק 1       מדריך לסובבים, חלק 2       I would die 4 that        שווה לצפות
11/2011

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בקטגוריה זו בבלוגים אחרים, לחצו כאן.

כל הזמן אוכלת

בבקרים אני לוקחת אומפרדקס, על בטן ריקה, ורק חצי שעה אחריה מותר לאכול.

שעתיים לפחות אחריה אני לוקחת דוקסילין (סוג של אנטיביוטיקה, לוקחים בחלק מהמקומות לאחר השאיבה כדי להימנע מזיהומים שעלולים לקרות במהלך השאיבה) שחייבת להילקח עם אוכל, אז אני שוב אוכלת.

שעתיים לפחות אחריה אני אוכלת צהריים ואיתה כל מיני תוספים - ברזל וחומצה פולית וכאלה (החשיבות של השעתיים היא כי צריך שעתיים בין דוקסילין לבין האומפרדקס, ובין דוקסילין לבין רוב תוספי המזון) וגם גלוקומין.

בערב אני לוקחת עם ארוחת הערב את הדוקסילין השני לאותו היום, צריכים להיות כאמור לפחות שעתיים מהארוחה האחרונה, צריכה להיות לפחות שעה עד שנת הלילה.

ואז לפני השינה אני אוכלת משהו ולוקחת גם סטרואיד (מחר האחרון אז לפחות זה יירד) כי ההוראות היו "עם אוכל" וגם "לפני השינה".

בין כל הנ"ל אני צריכה גם להחדיר 3 פעמים ביום בשכיבה של עשרים דקות נרות ואגינליים, ואסור לשכב שעה אחרי הדוקסילין, אז לרוב את הנר הראשון אני מחדירה מייד אחרי האומפרדקס, את השני אי שם אחרי ארוחת הצהריים המאוחרת (התחלתי אותה לפני עשר דקות) ואת השלישי כשהולכים לישון.

 

אה

ושלוש ליטר מים ביום.

 

ואם כל זה לא נשמע נורא תחשבו שיש לי בחילות מכמעט כל דבר שאני מכניסה לפה...

נכתב על ידי מיב, 16/12/2008 14:43, בקטגוריות סבב 12
--->5 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של גוליאנה ב- 17/12/2008 21:11


בשאיבה הקודמת חשבתי

שכמעט לא היו לי תופעות לוואי וכאבים או כי הרזתי, או כי אני עושה דיקור.

מאז הרזתי שוב (במשקל בחדר האחיות לפני השאיבה הייתי שתי קילו פחות מהשאיבה הקודמת), דיקור אני עדיין עושה ובאותו המקום, והשאיבה הזו עברה עליי קשה.

גם במונחי התאוששות מההרדמה/משככים - במקום לצאת מבית החולים סביב 12:00 (כמו בשתי השאיבות הקודמות) או שתיים (כמו בשאיבה הראשונה) יצאנו קרוב לשש בערב (למרות שנשאבתי בכל המקרים סביב אותה שעת בוקר).

והקאתי, פעם ראשונה שהקאתי אחרי שאיבה (למרות שזו תופעה מאוד אופיינית עד היום היא פסחה עליי).

גם כאבי הבטן קשים לי, עדיין, לא כמו בשאיבה הראשונה, אבל בערך כמו בשניה, אין שום קשר לנסיעות ברחבי הארץ שעשיתי מייד אחרי השאיבה השלישית.

החצי מזכיר לי שזה גוף, לא מכונה, ובכל פעם מגיבים שונה.

הוא גם מזכיר לי שהפעם מינוני ההורמונים היו גבוהים פי כמה, נדקרתי ביותר זקיקים ונשאבו הרבה יותר ביציות.

הכל נכון, אבל כבר קיויתי שהשאיבות הקשות מאחוריי ומסתבר שלא כך הדבר.

זה גם מוכיח סופית את מה שניסיתי לומר לכל האנשים - זה שהשאיבה הראשונה היתה לי הכי קשה זה לא כי "הגוף התרגל" אלא כי ככה זה, כל שאיבה והתחושות אחריה.

בסופו של יום גם בכל פעם נשאבתי בידי רופא אחר (כי אני מטופלת בציבורי) וגם זה לא פעם משפיע.

על ההצלחה, אגב, אומרים שזה לא כ"כ משפיע, יותר קריטי מי מבצע החזרה וההחזרה היתה לי קלילה וטובה ובוצעה בידי הרופא שפעם היה שלי, אז בהיבט הזה אני ממש מסודרת.

 

 

נכתב על ידי מיב, 15/12/2008 14:58, בקטגוריות סבב 12
--->4 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של ג'וליאנה ב- 15/12/2008 22:12


מסתבר
שהסיבה העיקרית שהמנוגון משאיר כ"כ הרבה סימנים זה כי הוא עשוי מחומר ביולוגי (במילים אחרות - משתן של נשים הרות/בגיל הבלות, אני לא יודעת איזה מהשניים נכון למנוגון אבל אלו החומרים הביולוגיים להכנת הורמוני פוריות) ושאר הדברים שהזרקתי עד היום לבטן היו מהונדסים במעבדה...

נכתב על ידי מיב, 14/12/2008 19:56, בקטגוריות סבב 12
--->9 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של ג'וליאנה ב- 15/12/2008 22:08


פעם היתה לי קטגוריה

שבה רוכזו כל הבלוגים של אלו שהיו בדרך הזו והצליחו.

למזלי מספרם הלך וגדל כל כך עד שלא היה כבר מקום והעפתי את הקטגוריה ההיא.

אז רק שתדעו, אם באתם לפה בחיפוש אחרי עידוד, שבמוקדם או במאוחר כמעט כולם עוברים ל"אלה שניצחו והגיעו לסופה המשמח של הדרך המייגעת הזו".

נכתב על ידי מיב, 12/12/2008 10:29, בקטגוריות סבב 12
--->5 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של ~תושי~ ב- 12/12/2008 16:45


הלילה - זריקה אחרונה לסבב זה

איזה כיף זה לסיים עם הזריקות

נכתב על ידי מיב, 9/12/2008 09:35, בקטגוריות סבב 12, אוביטרל, הפריה רביעית, זריקות
--->10 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של מיב ב- 12/12/2008 11:14



הדף הקודם  הדף הבא
דפים: 1  2  3  4  
29,001
כינוי: מיב
גיל: 49

ICQ:


דברי במספרים, גברת
טיפולי הפוריות לילדה הראשונה לקחו:
3 שנים ו9 חודשים
3 הזרעות, 5 שאיבות, 2 אשפוזים
סה"כ נשאבו 30 ביציות ונוצרו 24 עוברים
סה"כ הוחזרו לרחם 9 עוברים, ונוצרו 3 הריונות, 2 מתוכם כימיים
והתוצאה היא ילדונת אחת מקסימונת
טיפולי הפוריות לילדים הבאים:
2 שאיבות
סה"כ נשאבו 28 ביציות, ונוצרו 15 עוברים,
סה"כ הוחזרו לרחם 4 עוברים ונוצרו 2 הריונות מתוכם 1 כימי


מגיעה ליחידת הIVF
מקווה שרק עם תמונה!


היא בת



הפעם זה היה קצר, כחצי שנה



ברוכים הבאים, מה תשתו?

פעם הייתי
אשת יחסי הציבור של נושאי המגבעת
Piccolo
אפרסק כתום יפה
נונה כהן
A girl with a smile
לילית מדבר
גברת אצטון
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למיב אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מיב ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2008 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)
עיצוב: איה, עיצוב מחודש: מיב.
מה זו התמונה הזו?

 << נובמבר 2011 >> 
א ב ג ד ה ו ש
    1 2 3 4 5
6 7 8 9 10 11 12
13 14 15 16 17 18 19
20 21 22 23 24 25 26
27 28 29 30      

ארכיון:

אני נמצאת גם בפורום פוריות בתפוז



הוסף מסר

חיפוש טקסט בקטעים:

חפש
הבלוג חבר בטבעות:
« אינטימיות לָעולם » ±
« הכמיהה להיות הורים » ±


מייל כשמפורסם פוסט חדש?

יאללה
די כבר
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS (הסבר)