|
בר קבועים הוסף לקבועים שלי שלח המלצה לחבר הפורום משלוח תמונות לסלולר קישור ישיר לכאן דף כניסה | ||||
|
|||||
|
11/2011
אירוני אחד הדברים שאנשים אומרים לי שוב ושוב זה לנסות להפיק את המירב מהמצב הקיים. למשל, תשקיעו בזוגיות, זוגות עם ילדים די מזניחים את הצדדים האלה. או למשל, לפחות את יכולה להתרכז בלימודים, עם ילדים לא תוכלי לעשות תואר. אבל אלו האמירות הכי אירוניות שיכולות להיות, ולפעמים הן ממש פוגעות. קודם כל כי מי שאומר את זה מולך מצפה שתחייכי ותכירי תודה, לפעמים התחושה היא שהבנאדם ממש מצפה לראות אותך קופצת מאושר כי בא הקץ לסבלך, וזה מטופש. אבל יותר מכל, כי האמירות האלה ממש לא נכונות. 1. אין כמעט זוג שטיפולי הפוריות לא פוגעים בזוגיות שלו. חלק אולי לא יודו בכך, אבל זה לא אנושי שלא להיות מושפעים מטיפולים בהם הרופא אומר לכם מתי כן ומתי לא לקיים יחסים, ממצבים בהם האישה מפוצצת הורמונים ובקריז על כל העולם, מלתת כל פרק זמן די קצוב זרע בצנצנת למעבדה, מלראות את זוגתך פרושת רגליים על כיסא הגניקולוג בעוד הוא חופר פנימה במקום שאמור להיות רק שלך ושלה, מהצורך להיות ערב ערב בבית בשעת ההזרקה ולכן אין שום תוכניות לבילוי, אפשר להמשיך אבל נראה לי שהעקרון מובן. אז לומר שהחוסר בילדים מאפשר לנו להעמיק את הקשר הזוגי ולשפרו? זה אבסורד ענק!!! 2. ניסיתם פעם ללמוד למבחן בקורס בו על כל שלושה שיעורים שהגעתם החסרתם שיעור? ניסיתם פעם ללמוד למבחן בקורס עם חומר קשה כששלושה שיעורים רצופים לא הגעתם? מה שאנשים נוטים שלא להבין כשזה מגיע לטיפולי פוריות זה כמות הזמן והמגבלות שהטיפולים גורמים בחיים, כשצריך כל יומיים-שלושה להגיע פעמיים ביום למעקבים, ככה במשך כשבועיים, וזה נגמר בהזרעה - עניין של לפחות ארבע שעות, אז אין זמן להתרכז בכלום ומפספסים המון, עבודה, לימודים, שינה, מה שזה לא יהיה. וזה עוד מצב טוב כי בהפריות מדובר על הרדמות והחזרות וזמני התאוששות ולשכב אחרי שמקבלים תמיכה ומה לא. וכל זה בלי שנכנסנו בכלל לעניין הנפשי, לכמה הטיפולים ממלאים כל רגע פנוי של מחשבה, לכמה קשה להתרכז לפעמים בחומר הנלמד ולא במה שעובר על הגוף שלך באותו הרגע. וישנם גם ההורמונים, שמשפיעים ולא לטובה על מצבנו הנפשי והאינטלקטואלי (אני לא מתכוונת לטמטמת כמו בהריון אבל כשאת רק שקועה בשאלה "האם הכאב הנוכחי הוא טבעי למה שאני לוקחת או שהוא משהו חריג שמצריך טלפון לרופא?" את לא שקועה במה שהמרצה אומר), ותופעות הלוואי שמשביתות לפעמים ומה לא... תפנימו, אנשים, טיפולי פוריות פוגעים בכל מרקם החיים ולא, אין להם שום צד חיובי בפני עצמם. --->27 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של מיב ב- 5/8/2007 19:56 
חג האביב גרם לי להתחדש גם בבלוג, בעיצוב אביבי במיוחד. בחג עצמו היה נחמד, לא היו ילדים בסדר, אבל יהיו לא מעט ילדים בחינגה שמתוכננת לשבת בערב, מקווה לשרוד ולהנות. יש לי שעורה בעין, איכס אני וגיסתי מצד הבעל מסוכסכות יותר מאי פעם, בעצם זה לא לגמרי נכון כי היתה תקופה שלא דיברנו בכלל, ועכשיו אני בכלל לא בטוחה שהיא קולטת שאני מתחמקת ממנה, אבל זו פעם ראשונה שההתרחקות בינינו מתחילה ביוזמתי, לא נורא, היא בהחלט לא חסרה לי וטוב לי יותר בלעדיה. אמא שלי בכלל לא הגיבה על כשלון הטיפול, לא אמרה שום מילה, אז נכון שבפעם הקודמת שחלקתי איתה את עובדת הכשלון ממש לא אהבתי את התגובה שלה וגם אמרתי את זה (טוב, איך הייתי אמורה להגיב על "נו, ציפית להצליח בפעם הראשונה?" סתמי וחסר רגישות?) אבל זו לא סיבה לא להגיד אפילו "אני מצטערת בשבילך" או משהו שכזה. מצד שני לפעמים אני מרגישה כאילו אני דורשת יותר מידי מהעולם, לא רוצה שילכו לידי על ביצים אבל גם כועסת על רוב התגובות של אנשים. בשבת יש לי יומולדת, החגיגות יידחו קצת מכל מיני סיבות, אבל חמי וחמותי יאכלו איתנו צהריים ובערב כאמור מתוכננת חינגה אבל לא לכבודי, סתם ככה לכבוד החופש ושכל הבנידודים מגיעים להורים בעיר אחת (אנחנו לא אבל נגיע במיוחד, לא נורא), מקווה שיהיה כיף. אני כבר לא מבקשת מתנה תינוק, זה מה שביקשתי שנה שעברה וכמו כל שאר המתנות שביקשתי שנה שעברה - גם זו לא התגשמה. מה שכן, אני מקווה שהכוכבים משתנים ושאת כל הנאחס אצרור ואשאיר בשנה שנגמרה ולקראת היום הולדת אקבל את חיי בחזרה, אני רוצה שבועיים בלי לראות אף רופא, חודש בלי שום כאבים בשום מקום, שנה בלי בכי, יש דיל? (כאילו אני לא יודעת שעוד שבוע אני צריכה לראות את רופא העור, שהפצעים מהניתוח האחרון עוד לא העלו ארוכה ושהרבה בכי מחכה לי גם בשנה הקרובה, למי אכפת ממה שאני יודעת, מגיעה לי קצת אופטימיות לכבוד האביב, לא?) --->16 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של שושנת העמקים ב- 10/4/2007 23:37
כל מה שאני, כל מי שאני סובב סביב הטיפולים זה ממש מעצבן. כלומר אני גם אשתו של, ועובדת וכאלה, אבל בסופו של יום מה שמעניין אותי זה הטיפולים, מה שחשוב לי זה המצב בסבב, מה שמעסיק אותי וגוזל את רוב המחשבה הוא סביב הנסיונות להרות, זה לא שאני לא עושה דברים אחרים אבל החשיבות שלהם מתגמדת. יש לי עוד בלוג, אני בקושי כותבת בו מילה, כי מה שאני רוצה באמת לחלוק זה מה שאני חולקת כאן, פעם הייתי כותבת בהמוני פורומים, כיום היחיד שמעניין אותי זה פורום לתמיכה בנשים שעוברות טיפולי פוריות, פעם חברים היו חשובים לי, ומשפחה, היום לפעמים אני רוצה להסתגר במקום הכי מבודד עם מזגן ויציאות רק לרופא, כואבים מידי, החיים של האחרים, הצורך להעמיד פנים (או בלהסתיר או בלהראות אופטימית, אנשים שונאים פסימיים, אנשים מלאי אמרות שפר שבאות מהמקום הכי טוב אבל עושות הרבה רע). אאאאווווףףףף --->9 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של הכבשה ב- 25/8/2006 09:39
חוסר רגישות * לגעת לי בבטן ולשאול אם יש שם כבר משהו (קרה לי אתמול, ולא תגידו איזו חברה טובה, סתם אחת) * האחיות במרפאה שניסו להרגיע אותי בבדיקת הדם (בפעם ההיא שדקרו אותי 4 פעמים ועדיין לא ברור לי למה לכל הרוחות היו צריכים לקחת ממני פעמיים את אותה הבדיקה, בסופו של דבר היו לי שתי תוצאות מאותו היום הארור) במילים שאומרות משהו כמו "לא נורא, יש בחיים דברים יותר גרועים מלעבור שתי בדיקות דם בחמש דקות", עם כל הכבוד - אתן יכולות לזהות לפי הבדיקות ההורמונליות שיש לי דברים יותר גרועים בחיים, הרי אף אחת לא עושה בדיקות כאלה להנאתה הפרטית, זו גם לא בדיקה לגלות אם הצלחתי להרות, זו בדיקה שעושות נשים שעובדות מאוד קשה על הביוצים שלהן. וכן, יש לנו יותר קשיים בחיים מבדיקות דם, אבל אם בחרנו להתמוטט דווקא בבדיקת הדם אתן צריכות לסתום ולא להטיף מוסר! * חמותי שמציקה על ילדים וכשאומרים לה שהיא מציקה היא עונה "אני לא מציקה, אני צוחקת", אני מתה לראות את הפרצוף שלה כשאקלט ואספר לה שזה אחרי טיפולים, המבוכה והאי נעימות יהיו פיצוי נפלא, נקמה מתוקה. (לא יודעת מאיפה זה בא לי, אני דווקא מסמפטת את חמותי בכל הקשר אחר) * כל אנשי "אם העובר צריך להיקלט הוא ייקלט, אז אין לך מה להתנהג שונה עכשיו", אולי גם הייתי צריכה להגיד "אם צריך להיות לי ביוץ יהיה לי ביוץ"??? ומה תגידו לחברה שלי שנפלו לה עוברים כמה וכמה פעמים עד שבפעם האחרונה שהיא נקלטה הושיבו אותה שבועיים בבית לנוח - והעובר הזה שרד? שהוא כנראה לא היה צריך לשרוד??? * כל השואלים והמציקים והלא מבינים שזה לא עניינם מתי ואיך אני אביא לעולם ילד, למה לעשות חישובים לאנשים שאתם בקושי מכירים? (נראה לי שאני אתחיל לענות שאנחנו לא רוצים בכלל ילדים, כדי לסתום לכולם את הפה) --->10 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של מיב ב- 15/6/2006 23:21
תגדלו, תבשילו, תפרחו יום יום אני מבקשת מהזקיקים שלי לגדול, עוד קצת ועוד קצת. ראיתי תמונות של זקיק גדל ואני מנסה עליהם אוטוסוגסטיה. כלום לא עוזר שני זקיקים של 11 זה אומנם לא קטן אבל הם צריכים להיות בסביבות ה24 ואני כבר אחרי 16 זריקות ומי יודע כמה בדיקות דם ואולטראסאונדים עושה רושם שהסבב הזה לעולם לא ייגמר עט הגונאל אף, לעומת זאת, נגמר לי, כמאה שמונים ש"ח ועוד אין תוצאות אז קניתי חדש, חצי כמות הפעם מעניין אם זה אומר שהרופא אופטימי ולא חושב שנצטרך עוד 15 הזרקות כי אני בעיקר פסימית כולם (כולל צוות רפואי) אומרים שחשוב לשמור על תקווה לא להתאמץ בתקופה הזו לא לסחוב דברים כבדים להיות אופטימית להיאחז בדברים משמחים נראה אותם נאחזים בדברים משמחים כשהם כ"כ חסרי אונים במה להיאחז? בלימודים התובעניים? בנסיעות המטורפות הנכפות עליי? בעבודה הזמנית והלא סדירה? בבעל שבמקום לסייע החליט לאחרונה להתפנק ולא לעשות כלום בלי הרבה תחינות וכעסים מצידי? בגיסות שלי שכולן ילדו לאחרונה? בסביבה שלוחצת שנביא כבר ילד? בבריאות הדפוקה שלי (דפוקה בלי קשר לענייני הפוריות)? אולי בדיאטה שתקועה במקום כבר כמה חודשים? במה??? --->11 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של מיב ב- 31/5/2006 22:31 הדף הקודם הדף הבא דפים: 1 2 3 29,001
|
כינוי: מיב
גיל: 49 ICQ: דברי במספרים, גברת טיפולי הפוריות לילדה הראשונה לקחו: 3 שנים ו9 חודשים 3 הזרעות, 5 שאיבות, 2 אשפוזים סה"כ נשאבו 30 ביציות ונוצרו 24 עוברים סה"כ הוחזרו לרחם 9 עוברים, ונוצרו 3 הריונות, 2 מתוכם כימיים והתוצאה היא ילדונת אחת מקסימונת טיפולי הפוריות לילדים הבאים: 2 שאיבות סה"כ נשאבו 28 ביציות, ונוצרו 15 עוברים, סה"כ הוחזרו לרחם 4 עוברים ונוצרו 2 הריונות מתוכם 1 כימי מגיעה ליחידת הIVF מקווה שרק עם תמונה! היא בת |
|
|
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למיב אלא אם צויין אחרת האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מיב ועליו/ה בלבד כל הזכויות שמורות 2008 © עמותת ישראבלוג (ע"ר) עיצוב: איה, עיצוב מחודש: מיב. |
||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מה זו
התמונה הזו? | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ארכיון: | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אני נמצאת גם בפורום פוריות בתפוז הוסף מסר חיפוש טקסט בקטעים: הבלוג חבר בטבעות: « אינטימיות לָעולם » ± « הכמיהה להיות הורים » ± | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הצטרף כמנוי SMS בטל מנוי SMS RSS (הסבר) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||