סקר, עדכונון ובדיחה

סקר:

כשאתן מרגישות שנוצר מרחק ביניכן לבין בן הזוג, איך אתן מתקנות או מנסות לשנות זאת?

עדכונון:

רירית בסדר, זקיק מוביל 10 כלומר יש התחלה של התחלה, ב"ד רק מחר אז הערב הזרקה זהה ומחר בערב אדע מה ישתנה.

ממחר מזריקה לעצמי כי הוא יהיה במילואים.

ובדיחה:

אמא שלו ואני נוסעות לרופא עיניים, באוטו שיחת נשים.

מתישהו בשיחה אמא שלו מספרת שהיא צריכה לקבוע תור לרופא הנשים ה', אני תוהה אם היא לא מטופלת (כמו 99% מנשות היישוב) אצל רופאת הנשים א' והיא אומרת שאכן כן אבל לא' (מסתבר) אין אולטראסאונד והיא צריכה א"ס וגינלי שיגרתי אז שלחו אותה לה' רק שהוא חודש איננו.

אני אומרת לה שתלך על הרופא שלי, ושתגיד שהיא אמא של בעלי ותקבל יחס של זהב.

חמותי, כפולניה טובה, מתחילה לתחקר, שהרי אמרו לה שרק ה' עושה א"ס.

חמותי: "גם מ' (הרופא שלי) עושה א"ס?"

אני: "ברור"

חמותי: "לא, הכוונה לא"ס וגינלי"

אני: "כן, כן, ברור"

חמותי: "וגינלי הכוונה שמכניסים את הסטיק פנימה, לא משהו חיצוני"

אני (כבר נקרעת מצחוק): "נו, ברור, א"ס וגינלי, אני יודעת מה זה וברור שמ' עושה, הוא עושה לי כל פעם"

חמותי: "את בטוחה שהוא עושה?"

אני: "כן, כן, ואת תקבלי אצלו יחס טוב אם תגידי שאת חמותי"

חמותי (פולניה או לא פולניה): "אני לא יודעת, אמרו לי שרק ה' עושה, אולי מ' מקבל רק מקרי פוריות" (לא, היא לא אמרה את המילה המפורשת, היא פולניה, אני לא זוכרת מה היה הביטוי אבל זה מה שהשתמע ממנו)

אני: "תבקשי תור למ', אל תדאגי, הוא מקבל כל מיני מקרים לא רק כאלה"

חמותי: "טוב נראה"

בקיצור, לא נראה לי שהיא השתכנעה ולא נראה לי שאני הולכת להתעקש, חבל, היא באמת היתה מקבלת אצלו יחס של מלכה...

ספירת מלאי

בדיקת דם אחת, 4 חורים ביד.

4 ימי הזרקות, 5 חורים (פירוט אוטוטו) בבטן.

כמות פיורגון מצטברת: 200.

ביקורת ראשונה מחר.

אגב, היד ממנה לקחו דם נראית עדיין נורא...

בכל הזרקה ישנה התעסקות עם המזרק, לחטא, להכניס מחט, להוציא טיפה, לדרוך לפי הכמות הרצויה, לחטא את אזור ההזרקה ואז הזריקה עצמה.

מלבד חיטוי אזור ההזרקה בעלי עושה הכל, אני מסתפקת בתפקיד הנדקרת ובבחירת האזור בו אדקר.

שלשום הוא שכח לדרוך את הכמות אבל שמתי לב לפני הזריקה.

אתמול הוא פשוט דקר אותי בלי לדרוך, בלי שדורכים אין מה שייצא, אז הוצאתי את המחט ותוך כדי דקרתי את עצמי (כי היד שלו נתנה קונטרה לכיוון הבטן והיד שלי דחפה את המזרק החוצה) אז גם יש לי שריטה מגעילה וגם נדקרתי פעמיים אתמול...

מלבד כל אלו יש לי גם שעורה בעין והיא כואבת לאללה.

ביום שישי הפינוק היומי היה שתילת ערוגת תבלינים, משהו שכבר שנתיים בתכנון!

בשבת לא היה פינוק.

היום אני צריכה ללמוד למבחן, אבל עוד נראה...

וזהו

דיווח יומי

4  חורים ביד, 2 בבטן, כמות פיורגון להיום: 50, כמות פיורגון מצטברת: 100.

פינוק יומי: משחק עם הגורים המתוקים של החתולה של השכנים.

פינוק אתמול: ראינו את הסרט "פרסי דארווין" (יכול להיות בעברית השם היה שונה, אני שוכחת מהר שמות...) : http://darwinawardsdvd.com/

מי שאוהב את ההומור שלו קצת גרוטקסי (מיתות מוזרות ומשונות) ולא יותר מידי פיזי, יוכל להנות.

חוצמזה יש לי דלקת עיניים, כנראה מאחד הילדים, והאחות פה ביישוב אמרה שהיא לא חושבת שיש טעם לשבת שבועיים בבית אבל היא כן היתה לוקחת את יום ההזרעה ויום-יומיים-שלושה אחריו כמנוחה, בהתחשב בסוג העבודה שלי.

בסוף החודש אני גם ככה לא אמשיך בעבודה הזו אז נראה מתי ההזרעה תצא בכל מקרה לא נראה לי שבשביל שבוע-שבועיים אחרונים של עבודה אני הולכת לסכן סבב.

מה שמטריד אותי היום

זו פינה חדשה, מה שמטריד אותי היום, מטרתה בעיקר לפרוק דברים החוצה, כמו הדלקת האור כשחושבים שיש מפלצת ומגלים שזה רק מעיל.

אם ארצה סימפטיה או פתרונות אני אבקש מפורשות, לא שזה אומר שאסור לכם להציע כשלא אבקש, אבל הכוונה היא שאני לא רוצה להתכיין בפינה הזו, גם אם היא לעיתים תישמע יבבנית.

אז מה מטריד אותי היום?

מישהי שאני מכירה, בת 64, מתה בגלל שהיא לקחה כדור נגד הסכרת שלה בזמן שהיא שלשלה והקיאה, כנראה מוירוס.

כן, קראתם נכון, היא לקחה תרופה כרונית שהיא תמיד לוקחת וזה מה שהרג אותה.

מסתבר שהכדור הזה ממש מסוכן במקרה של שלשולים קיצוניים וזה הוביל להרס הכבד שלה ומשם לקריסת כל מערכות הגוף ולמוות.

למה זה מטריד אותי (מלבד הצער על מותה, כמובן)?

מכיוון שהכדור שהיא לקחה הוא גלומופאז', כלומר מטרופין, כלומר אותו גלוקומין שגם אני לוקחת.

ומכיוון שבחצי השנה שבין ראש השנה לפסח כשהיו לי בעיות עיכול בלתי פוסקות שהתלוו בימים רצופים של שלשולים ונשלחתי לשלל בדיקות מטורפות אף אחד, לא רופא הנשים, לא רופאת המשפחה, לא אחת האחיות ולא מומחית הגסטרו שאליה נשלחתי, לא טרח לומר לי שלא לקחת את הגלוקומין בימים שבהם אני משלשלת ללא הפסק.

ושיהיה ברור - כל אחד מהם ידע שאני לוקחת את הכדור וגם שאני משלשלת לא מעט.

אני מניחה שהיא לקחה כמות יותר גדולה של כדורים ליום, אני לוקחת רק אחד בגלל שאין לי בעיית סכרת, אני לוקחת את הכדור כי הסתבר שהוא מסייע לבעלות תסמונת השחלות הפוליציסטיות לבייץ, אז אולי זה פחות מסוכן במקרה של כדור אחד ליום, כלומר אני עוד בחיים למרות הכל, אבל ראבק, מי יודע איך עוד אני מסכנת את עצמי בלקיחת משהו יומיומי ולכאורה פשוט? ולמה אף אחד לא טרח לומר לי שזה מסוכן? לוודא שאני יודעת?

אז זהו, זה קצת מטריד, תחשבו גם אתם על הכדורים הרגילים שלכם, מה אתם יודעים על מה שהם עושים לכם אם אתם לא בריאים?

פוף (כמו של בלון שהתפוצץ)

עוד מישהי בהריון

מישהי שאני לא ממש מסמפטת, למעשה אני לא ממש מכירה מישהו שמסמפט אותה (מלבד הגיסה שלי שגם אותה אני לא מסמפטת וגם לגביה ניתן לומר שאני לא מכירה מישהו שממש מכיר אותה ומסמפט אותה, מלבד הבעלים של שתיהן, כנראה).

האישה הזו מפוצצת את הילדה שלה באוכל עד שהאצבעות שלה נראות כמו נקניקיות (זה לא שומן תינוקות חינני ובריא זה ממש חולני) ולה מי שמסדר את העניינים בעולם (יש אחד כזה בכלל?) חושב שמגיע להיות בהריון.

לי לא.

לא ייאמן איך קנאה קטנה ופשוטה יכולה להוציא לי כ"כ הרבה רוח מהמפרשים.

חוצמזה אני מרגישה לא משהו כבר יומיים שכל הזמן האוכל עולה לי אבל אני לא מקיאה, לא פה ולא שם (באידיש זה בטח נשמע יותר טוב רק שאני לא יודעת מספיק אידיש) לא יודעת אם חטפתי משהו או שאני מגיבה בתגובה מוזרה להורמונים שלקחתי (דופסטון כלומר סוג של פרוגסטרון שסינתזו במעבדה), כי זה היה אחרי שסיימתי לקחת אותם ואני גם לא זוכרת שבפעמים הקודמות זה היה ככה.

והיום בנדוד שלי מתחתן ואין לי כח לזה, בטח גם הם ייכנסו להריון לפנינו.

ואני גם מרגישה רע שזה לא תזמון טוב לחתונות.

וגם מפסידה את מסיבת הסיום בעבודה הנוכחית.

וגם השמנתי לאללה ואין לי בת'כלס מה ללבוש.

אני עוד לא יודעת שומדבר בקשר לעבודה, רק שאני לא ממשיכה בזו הנוכחית.

אני חושבת, אבל, שהמקור הראשון לרוח שנעלמה קצת הוא הבעל שלי, קשה להשקיע ולהשקיע ולהשקיע כשאת היחידה שעושה משהו והשני מתבטל ומתעצל.

אני לא זוכרת מי שרה את זה וגם לא את שם השיר, רק שורה אחת מתנגנת לי במוח: "מי יציל את הבית שלי? אולי הכל קורה פה בגללי?"

חייבת לחזור לתנופה שהיתה לי לפני שההזרקות יגיעו, גם ככה זה לא קל אז לפחות להיכנס עם מרץ.