למה נעלמתי

האמת שכמעט ולא כתבתי כי התחלנו סבב

החלטתי הפעם לא לדבר על הסבב הזה עם אף אחד, עד כמה שאפשר.

קיויתי שכמו בטסט - גם פה לא לספר יעזור לי להצליח

אפילו הכנסתי הגיון מאחורי ההחלטה - אם אני לא אספר יהיה עליי פחות לחץ וכמה שפחות לחץ ככה יש יותר סיכוי להצליח.

האמת היא שכרגיל זה לא עבד.

אני כרגע במצב של תגובת יתר שחלתית, זה אומר ש21 ימי ההזרקה ירדו לטמיון, להמשיך הלאה פירושו להסתכן בהרבה דברים וביניהם הריון מרובה עוברים.

אני בבית, נחה כבר מיום חמישי, מנסה להתאושש פיזית, היום אני מרגישה כבר יותר טוב, רק לא מספיק טוב.

אין שומדבר שאני יכולה לעשות כרגע, רק לשתות הרבה כדי לא להתייבש (הסכנה הכי גדולה במצב של תגובת יתר) ולחכות שבועיים עד לתור הבא לרופא, אז נחליט מה עושים הלאה.

אני אעלה מאוחר יותר (מקווה שהיום) פוסט עם כל השתלשלות הסבב הכושל הזה, עכשיו רק רציתי להסביר וליידע.

אני מוסיפה הסבר מהו גירוי יתר שחלתי, מתוך פורום פוריות בתפוז:

גירוי יתר שחלתי הוא מצב בו הזקיקים שבייצו ואלה שלא בייצו צוברים נוזלים. הנוזלים נשאבים מרקמות שכנות ועלולים לגרום למצב של התייבשות בהן. במקרים קיצוניים הדם הופך צמיגי ויש חשש ליצירת קרישי דם שזה כמובן מצב מסכן חיים. הזקיקים נתנפחים ומנפחים את השחלה. נוזלים עלולים להצטבר בשחלות ולפעמים גם באברים אחרים. שחלה מוגדלת עלולה להסתובב סביב עצמה ולהגיע למצב שדורש ניתוח. במקרה של גירוי חריף, מאשפזים עם אינפוזיה והשגחהץ יש נשים שיש להן נטיה לגירוי יתר, במיוחד לפוליציסטיות. זריקת הכוריגון מחמירה אותו. גם הריון יכול להחמיר אותו. במקרה של גירוי יתר שמתעורר לקראת השאיבה, משתדלים לא לעשות החזרה כדי לא להחמיר אותו.

חדשות בקצרה

המחזור הגיע

אפילו לא עשיתי בדיקת דם, בעיקר כי זה ממש מובחן (דימום של מחזור עם כאבי מחזור) אבל ת'אמת? תכננתי, ולא קמנו בזמן, מצד שני גם הרופא שלי וגם האחות ביישוב אמרו שאם זה מחזור בכל מובן אין הרבה טעם לבצע עוד דקירה.

אחרי שאגמור להעלות את הפוסט הזה אעביר מהטיוטות כל מיני פוסטים שכתבתי פה, אולי אתם זוכרים שבתחילת הסבב היתה לי התלבטות אם לחלוק את פרטיו אתכם, בסוף החלטתי לחלוק אבל מרגע שידעתי מתי ההזרעה העדפתי לכתוב רק בטיוטה את הפרטים, זה לא עזר, עדיין אין הריון, כך או אחרת אני מאפשרת לכם לקרוא אותם עכשיו אבל תצטרכו לחפש אותם בנבכי החודש הקודם.

היום אני נוסעת לאחיינים שלי לסייע, אחיין שלי מאושפז אבל מצבו הולך ומשתפר, נדע יותר לקראת סוף השבוע (הוא עבר ניתוח ורק לקראת סוף השבוע יוכלו להעריך אם הבעיה נפתרה).

יש לי מנוחה עד אחרי החגים, ואז חוזרים לרופא, אנחנו צריכים עד אז להחליט אם לעבור עוד הזרעה או לפנות להפריה, בסיטואציה הנוכחית ההחלטה בידיים שלנו, הרופא אמר שאין טעם ליותר מעוד הזרעה-שתיים, אבל אנחנו יכולים להחליט כבר עכשיו על הפריות, מה שנבחר.

בקשר לעבודה, עוד אין משהו סופי אבל עושה רושם שבמקום משרה אחת יהיו לי כמה וכמה חלקי משרות, ואף אחת מהן לא תהיה במעונות עם הילדים, אני די מרוצה, בתנאי כמובן שכל חלקי המשרות יספיקו לפרנסתי.

עד כאן דיווחים (תמציתיים) להפעם, אני עכשיו באונ' מחזירה ספרים ומבררת למה עוד אין ציון בקורס שמועד ב' שלו בעוד חמישה ימים (!) ומשם לאחיינים שלי אז אני צריכה לזוז.

שתהיה לכולם שנה טובה וחג שמח, למקרה שלא אכתוב עד אז

וסליחה שאני לא מגיבה כמעט, קצת עומס בעבודות הבית ובעבודה עצמה ובנוסף המתח סביב האחיין שלי, שלא לדבר על עבודה שאני צריכה להגיש באונ' ועל קורס אחד שאני מתלבטת בנוגע למועד ב' - בקיצור אין לי לצערי זמן לנשום או להגיב אבל אני קוראת כל תגובה!!!

אני חיה בסרט

ביום שישי התחילו לי סחרחורות מטורפות

כשרק הגעתי לפה היתה לי תקופה של סחרחורות וכולם חשבו בגלל זה שאני בהריון

עכשיו, סחרחורות זה לא דבר חדש אצלי, אבל כמו אלו של יום שישי לא היו לי בחיים.

אז כמובן שמיהרתי לקוות.

בשבת המצב השתפר, אבל היום מצד אחד חזרו הסחרחורות (אם כי בקטנה) ומצד שני יש לי דימומים.

גם אם נכשלנו, המחזור אמור להגיע רק ביום שלישי, והדימומים הם לא ממש מהסוג שלפני המחזור, אבל גם לא ממש מחזור, משהו שונה ומוזר.

הייתי אמורה מחר להיות אצל הרופא בצהריים ולעשות בשלישי על הבוקר את הבדיקה אבל מפאת ענייני עבודה דחיתי את זה ובשלישי בצהריים אני אצל הרופא ואת בדיקת הדם אעשה ברביעי.

יש לי בבית עדיין ערכה ביתית, אני כבר לא עומדת בכל המסרים הסותרים וכל האוביטרל כבר אמור להיות מחוץ לגוף שלי, אז מייאוש אני הולכת להשתמש בה מחר.

אני יודעת בשכל שזה שלילי

לכן הדימום

אבל אני לא מפסיקה לקוות שהסחרחורות פירושן הצלחה.

אם יצא לי חיובי בבדיקה הביתית אני ישר אתקשר לרופא ונראה מה הוא יאמר

אם יצא שלילי אני עדיין אעשה את בדיקת הדם כי תמיד עדיף לוודא במאה אחוז, ואת זה רק בדיקת דם נותנת.

בנתיים אני חיה בסרטים

ולכל זה נוסף הבלגן עם האחיין.

אני לא רוצה לפרט פה הרבה, הוא עבר ניתוח חירום, עכשיו צריך רק לחכות ולראות שהכל מסתדר, רק הזמן יגיד, זה לא אמור לקחת הרבה זמן אבל זה בהחלט לא קל, ההמתנה הזו, במיוחד כשאצלי היא מתחברת להמתנה השניה.

אם התשובה שלילית (בבדיקת הדם, אני אדע את התשובה ברביעי אחה"צ) אני אהפוך את כל קטעי הטיוטה האלה לקריאים כבר ברביעי בערב או בחמישי בבוקר (תלוי מתי אגיע הביתה ברביעי ובאיזה מצב אהיה) וכולכם תוכלו לנחם אותי.

אם התשובה חיובית אני רוצה להאמין שאצליח להתאפק לעוד שבועיים, עד שיהיה דופק.

נראה מה המקלון יגיד מחר.

סיכום סבב שביעי (הרביעי בו הגענו לקו הגמר)

התחלתי עם דופסטון ב19/7, אם הצלחתי לשחזר נכון מהבלוג.

התחלתי עם פיורגון ב 12/8

סה"כ בסבב:

3 בדיקות דם, 6 חורים ביד.

במקביל כמובן גם 3 א"ס וגינליים.

12 ימי הזרקות (11 פיורגון + 1 אוביטרל), 14 חורים בבטן. כמות פיורגון מצטברת: 550.

ב19/8 זקיק 21.

אוביטרל הוזרק בחצות הלילה שמפריד בין 19/8 לבין 20/8

הזרעה ב21/8 בצהריים (בערך ב13:00)

התור הבא לרופא ב3/9 ולמחרת בדיקת דם ואז (אני מקווה) נדע מה התוצאה.

פוסט מוסתר שני

אז היום היתה ההזרעה.

כמיטב המסורת של הסבב המבולגן הזה גם שכחנו הפניה וטופס 17.

זה הגיע לידי דמעות, כי צריך תוך שעה להביא את הזרע למעבדה אבל אנחנו היינו כבר 45 דקות אחרי ולא היה ברור מתי זה יסתדר.

בסוף הסתבר ששעה אומרים לאנשים אבל בת'כלס שעה וחצי זה גם טוב.

הזרע כרגיל היה מושי מושלם.

ההזרעה הלכה די טוב, לא כואבת ונוראית כמו פעם שעברה אבל גם לא שניה וחצי לא מורגשות כמו בפעם הראשונה.

הרופא הכפרה אמר שאולי יהיו קצת דימומים כי הצוואר רחם (כאן הוא אמר פועל שלא הבנתי, נתפס? נשרט? משהו אחר? מי יודע)

למה כפרה? כי אני רואה בפורום לא פעם שאלות "עשו לי היום הזרעה ואני מדממת, זה בסדר?" והוא פשוט חסך לי קושיות בזה שהוא הזהיר מראש.

אז עכשיו המשימה היא סקס והרבה

לשתות טונה מים

לקחת חומצה פולית

לחזור עוד שבועיים לקבל הפניה לבדיקת דם לגילוי הריון

ולנסות להיות רגועה.

יהיה טוב, אני מקווה