לכבוד סוכות (וסתם כי בא לי)

בסוכות יש את כל הקטע של ההתארחות, אושפיזין, אז בא לי לספר לכם על הבלוגים בהם אני מתארחת... מקווה שיהיה לי כח לספר קצת על כל אחד ולא רק אזרוק פה לינקים.

הסדר לפי מה שמופיע ברשימת הקבועים שלי, לא לפי איזה הגיון.

נינה היא אם לשלושה, דתיה במשברי אמונה, פוטנציאל מבוזבז לטענתה, עם כשרון הכתיבה שלה - יתכן בהחלט שהיא צודקת.

את margi אני מאמינה שאין שום צורך להציג אז אני אפילו לא אנסה.

גע"ס היא חברה מעברי ואישה שתמיד הערכתי (היתה תקופה שאפילו הערצתי), היא כותבת על הדברים הקטנים ושמה המון מתכונים + תמונות שיוציאו לכם את העיניים.

פאצ'ולי היא גם סוג של חברה, והיא ובעלי היו מיודדים איטנרנטית שנים על גבי שנים ואני הכרתי אותה מפה, היא הבנאדם הראשון מישרא שפגשתי ואומנם הפעם האחרונה היתה לפני איזו שנתיים ואנחנו כבר לא כ"כ בקשר אבל כל פוסט חדש שלה עדיין מרגיש לי כמו שיחת טלפון מחברה ותיקה.

רעבה לא כתבה כבר יובלות וגם היא חברת עבר שאפילו היתה בחתונה שלי. כשאני חושבת על זה כל חברי העבר שהוזכרו הם חברים שהתחילו באינטרנט. היא עובדת כלוכדת חתולים. תודו שזה מקצוע מיוחד.

את הכבשה כן קישרתי פה בצד כי היא חלק ממעגל המאותגרות פוריותית אבל הייתי קבועה אצלה הרבה לפני שהיא או אני התחלנו בטיפולים.

מרקופריד כותב פעם ביובל אבל רוב הפוסטים שלו ממש שווים את הציפיה.

זוש היא עוד אחת שאין צורך להציג.

סימפוניה נעלמה קצת לאחרונה, היא שמאלנית ואקס קיבוצניקית, פמיניסטית בדם, שעזבה בעל בוגד עם ילדה אחת ובהריון ורק על זה מגיע לה צל"ש.

עלמה היא רווקה תלאביבית שמחפשת את אהוב לבה ופעם בחודשיים (בערך) כותבת פוסטים מדהימים על החיים.

גם חיים גרנות מקושר אצלי בצד באופן קבוע כי הבלוג שלו עוסק בשק הכבד שהוא נושא איתו - נישואים שהוא לא בטוח בנכונותם.

נטע יוסף-בודניק היא גם אחת הכותבות היותר מוכרות ואדם מקסים בפני עצמה.

אכילס כותב (לצער כולן) לעיתים רחוקות יותר ויותר, הוא אב לשני מבוגרים ולחתול אחד ואוהב המון יין, ואת אשתו.

אשתו של היא עוד אחת מהדמויות המוכרות, לאחרונה היא התוודתה בבלוג כי גילו אצלה סרטן, כך שהכנסתי גם אותה לרשימות בצד שלי, הייתי אומרת שהבלוג שלה הוא הרבה יותר ממאבק בסרטן אבל אתם בטח כבר יודעים לבד מי היא.

eln הוא לשונאי עם כל מיני לקויות (אל תבקשו שאזכור את השמות) ויש לו לפעמים תובנות מיוחדות על היומיום.

צמר פלדה היא משוררת בנשמה, אל תנסו להבין את מה שהיא כותבת, פשוט תתענגו על השליטה בעברית. (והיא גם חברה ותיקה, גם מהאינטרנט).

zu כבר לא ממש כותבת אבל היא סיפרה בבלוג קטע לא ייאמן מתוך סיפור החיים שלה, ומומלץ לקרוא אותו.

שיר-דמע היא אחת מהנשים פה שהתחברתי איתן מיידית, היא גם מהכותבים פעם ב... על עניינים שברומו של עולם כמו גם על עניינים פרטיים יותר, יש לה הרבה סוגיות בנוגע לאמונה, הלכה, טקסיות וכדומה.

נוכלת משתכפלת היא חברה ותיקה נוספת, עד הנישואים שלי היא היתה כותל הדמעות בכל ריב עם מי שאז היה החבר וכיום הוא הבעל והיא גם ליותה אותי ביום החתונה, יש לה כשרון כתיבה ענק, אישה אוהבת, ושתי זאטוטות.

o-k הוא בחור מאמין, נשוי עם ילדים, שרוצה לעשות מוזיקה מהנשמה.

לeternally קשה לי למצוא מילים, הגעתי אליה מתגובות שלה פה ופשוט אהבתי את הכתיבה והנושאים.

גם את ג'וליאנה נראה לי שלא צריך להציג פה, גם אליה אני מרגישה שממש התחברתי והדיאלוג שלי איתה פה ובמקומות אחרים תמיד מלמד אותי דברים חדשים על עצמי.

ביילע יכלה להיות אמא שלי (אמא שלי גדולה ממנה בשנה וחצי), לולא העובדה שגם היא בין המאותגרות פוריותית, אז במקום זה יש לה ילדים בצבא והיא מספרת בבלוג עליהם וגם על עבודתה כספרנית ומביאה טריליוני קישורים.

שושנת העמקים היא אמא של ג'וליאנה היקרה, אני חושבת שזה מספיק כדי להעיד עליה המון.

אור-הנר היא אחת הנשים הכי חזקות שאני מכירה (למרות שאני מכירה אותה רק וירטואלית) היא מצליחה לשאוב המון מתוך המלחמה שלה בסרטן ומהווה אייקון עבורי.

iLook הוא בלוג הרענון ראש שלי, מקבילה לאופרת סבון אבל מהאיכותיות, בבלוג מוצגים אנשים שנתפסו ברחוב בבגדים שמצאו חן בעיניי בעל הבלוג (החבר של eln) עם פירוט איפה נקנה מה ולמה זה מוצא חן בעיניו ומה אופנתי כיום.

אל מיק הקטנה הגעתי ממש לאחרונה מהמלצה של ג'ולס (סורי, השם שלך ארוך מידי וזה אחלה כינוי כי את באמת יקרה כתכשיט), היא גרה איפשהו בחו"ל (אם הבנתי נכון אז אמריקה) ומשחררת פוסטים ארוכים ורבי תובנות.

גילי אש גם חדשה אצלי אז עוד אין לי הרבה מה לומר.

מומו היא עוד בומבה מיידית כזו של תחושת חיבה מיידית, היא בפרשת דרכים לימודית, מקצועית וחברותית ומשתמשת בידע הפסיכולוגי שלה כדי לחדור לשכבות נסתרות בפוסטים, והיא גם אחלה צלמת.

את מוח אפרוח הוספתי היום אז אין לי שומדבר להגיד מלבד שנראה לי שיש פה פוטנציאל להתמכרות לבלוג נוסף.

גם gil גולית מוכרת כבר לקוראי הבלוג מתגובותיה פה.

וזהו

זו כל הרשימה שלי

סליחה

בעיקר על הקנאה בכל ההריוניות

ועל הקושי לשמוח באמת

(כאלה שאני אוהבת אני באמת שמחה בשמחתן, הבעיה עם אלו שאני אדישה אליהן או לא מתה עליהן)

ועל כל הכעסים

שיוצאים גם פה

בעיקר כשאומרים דברים שמקפיצים לי את הפיוזים

על הזמן שלוקח לי להגיב

על חודשים של שצף קצף ואז חודש של היעלמות

ושאני כמעט ולא מגיבה בבלוגים אחרים

על שאין פה לינקים לבלוגים האהובים עליי, רק לכאלה שעוסקים בנושא הפוריות, ושגם בבלוג השני שלי לא ממש הוספתי את כל הבלוגים החדשים ברשימת הקבועים שלי

על כל הפעמים שחשפתי פה פרטים אינטימיים שבעלי לא היה שמח לחשיפתם

על כל העיצות שאני דוחה, כלומר - ברור שאני לא אמורה לקבל כל עיצה, אבל סליחה אם דחיתי הצעה שלכם בגועל או בהתעלמות מוחלטת

סליחה מבעלי

שאגיד לו גם אישית

אבל סליחה שבגלל הגוף הדפוק שלי הוא עובר כאלה דברים

סליחה שהגוף שלי דופק לנו את הנישואים ובסוף אני מאשימה את ההתנהגות שלו

וסליחה מהגוף שלי

שאני מתעללת בו כל הזמן

ומהאנשים בעבודה שלא מבינים לאן אני נעלמת ומחפפת ולמה יש תקופות שאני עושה הרבה פחות

והכי הכי סליחה

מכל אלו ששיקרתי להם

תירצתי שטויות

המצאתי סיבות לתורים מופרכים

וכאלה

פשוט סליחה

עבודה

עבדתי היום שעתיים במקום עבודתי הקודם, גם מחר אהיה שם לשעתיים.

רק שעתיים אבל הן חידדו לי יותר ויותר את הקושי הפיזי הגדול (עבורי) בעבודה שם

וכמה שזה נכון יהיה לעשות הזרעה אחת בלי הקושי הזה, לדעת שלפחות נתתי לזה את הצ'אנס.

איך אמרה ג'ולס? "בטח יש משהו שאת יותר נוטה אליו" אז כן, אני יותר נוטה להזרעה אחת נוספת, בלי אח"כ למעוך את הבטן בהשכבת תינוקות לישון, בלי להרים בוחטה של ילדים כל היום, בלי להזיע 9 שעות רצוף, הזרעה בנינוחות המשרד והבית, כדי לדעת שניסיתי.

אני מניחה ומקווה שאפשר יהיה להריץ בזמן ההזרעה הזו את כל הבדיקות וההליכים הפורמליים שצריך לעבור עד להפריות, כך שאם היא תיכשל - נוכל להמשיך ישר הלאה.

החלטות קשות

מצד אחד, רק בivf עולים על כמה מהבעיות.

מצד שני, יש לי סוף סוף אופציה לעשות הזרעה באופן רגוע, כשאני לא ממהרת לחזור יום אחרי לעבודה עם ילדים קטנים ותוך כדי קושי גופני וגם נפשי, כל הזמן חלמתי על לעבוד בעבודה פחות פיזית בימים שאחרי ההזרעה וכל הזמן היתה לי תחושה שזה מה ש"דופק" את הסיכוי, ועכשיו כשיש לי צ'אנס לעשות את מה שחלמתי - פשוט אמשיך הלאה בלי לנסות אפילו פעם אחת?

מצד שלישי, כספית מצבינו הולך להשתנות ולא ברור שדווקא לטובה, אולי כדאי לדחוף הפריות לפני השינוי הצפוי ב2008?

וכמובן שתמיד עומד הצד הרביעי, הקושי הגופני בהרדמה ובשאיבה, הקושי הנפשי בידיעה שהחזירו עוברים והם לא תמיד שורדים...

אני יודעת שלאף אחד אין תשובת קסם, סתם פורקת תהיות

שנה טובה, שנת התגשמות תקוות ומשאלות

השנה החג הפתיע אותי, עוד לא קלטתי שהוא כבר מעבר לדלת.

ברכת התגשמות שלוחה לכולכם, אלו שרוצים להרות ואלו שמתפללים שלא יהרו בטעות, אלו שרוצים להתגרש ואלו שמייחלים לזוגיות, אלו שרוצים עבודה טובה ואלו שמעוניינים בחופשה, שלכל אחד ואחת יתגשמו המשאלות והתקוות לטובה.

השיר של ביאליק, הצילום של הבעל המוכשר.