לבלוג המלא |
עריכה |
בלוגים קרובים |
בר קבועים |
הוסף לקבועים שלי | ישראבלוג
נגיסה מהתפוח
"זהו חלק מתמצית האמהות, לצפות בילדתך גדלה להיות אדם בפני עצמו, ולא להיות מסוגלת לעשות משהו בעניין. אחרת ילדים היו חיות מחמד ותו לא." (הת'ר ארמסטרונג)
6/2010
דילמת הזברה
נניח שאתם צריכים לכבס זברה. לאיזו כביסה תכניסו אותה: לבנה? כהה? צבעונית?
לא, זו לא שאלה תיאורטית. על מה חשבתי כשקניתי חולצה עם פסים שחור ולבן?
מאזינה ברקע 14/3/2007 16:49 18 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' תגובה אחרונה של מאזינה ברקע
ב-30/3/2007 14:01
הדילמה של מאשר הטוקבקים
שאלה היפוטתית: נניח שאתם מעורבים בפעילות של אתר תוכן.
תתקנו?
אני לא יכולה להתאפק. מאזינה ברקע26/2/2007 17:54 12 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' תגובה אחרונה של tallyco
ב-24/3/2007 16:51
והפעם בתחרות הקטעים המביכים
למה לכל הרוחות לא כותבים בדף הקשר מי זה עומר הבן ומי זו עומר הבת? 50% סיכוי שאמצא את עצמי מתקשרת לעומר הלא נכונה כדי לשאול מה שלום הבן שלי.
בינגו! מאזינה ברקע22/10/2006 18:27 2 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' תגובה אחרונה של מאזינה ברקע
ב-24/10/2006 11:13
הצילו, הן חזרו!
ה ג ו י א ב ו ת לגויאבות אין ריח. מדובר בסירחון, בצחנה מתועבת ובלתי אנושית. העובדה שיש אנשים שנהנים מהטעם והריח, הזויה בעיני. הסיוט נחלק לשני סוגים, המכולת והסופרמרקט. במכולת הגויאבות מוצגות בערמה חיננית מיד בכניסה. בצמוד לקופה. עננת הסירחון מקדמת את פני רגע לפני שאני נכנסת, ואני עוצרת נשימה כדי להצליח להכנס פנימה. את הקניות אני מבצעת במהירות, כי לא נעים להקיא לפני כל אנשים האלו. את התור בקופה אני מסיימת חיוורת וירקרקה. "למה?" שאלתי פעם בעל מכולת נחמד במיוחד, כשאני מנסה נואשות לשאוף אוויר בלי להפעיל את הקולטנים האולפקטוריים, "למה אתם חייבים לשים את הגיאבות ממש בכניסה?" "בגלל הריח", הוא הסביר, "כדי שלא ימלא את כל החנות." וואלה. תודה.
בסופר אפשר לחוש את עקבות הצחנה עוד במחלקת מוצרי החלב. הכניסה למחלקת הפירות והירקות מתוכננת מראש כמו מבצע צבאי, כאשר הגויאבות מונחות במיקום אסטרטגי: בין התפוזים לבננות. אני אוספת את העגבניות והמלפפונים במהירות לעגלה, עוצרת ליד הפלפלים כדי למלא את הריאות באוויר נקי ועוצרת נשימה. יש לי דקה למלא שקית תפוזים ושקית בננות ולהימלט. לתשומת ליבי - אולי כדאי להתאמן על עצירת הנשימה? עם קצת עבודה בטח אגיע לשלוש דקות. אני לא מבינה משהו. אם הצליחו להוציא לעגבניות את הטעם, לאבטיח את הגרעינים ולפלפלים את הצבע, למה אי אפשר להוציא לגויאבות את הריח? מאזינה ברקע7/10/2006 01:07 4 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' תגובה אחרונה של מאזינה ברקע
ב-8/10/2006 07:33
|
אני מאזינה ברקע ואלו הנפשות הפועלות יש גם מנוי SMS. רוצה? כן, צרפו אותי! תודה, מספיק לי (מה זה?) שלח המלצה לחבר חלון מסרים: הוסף מסר הבלוג חבר בטבעות: « אי-מהות » ± חיפוש בבלוג: ארכיון:
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למאזינה ברקע אלא אם צויין אחרת. האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מאזינה ברקע ועליו/ה בלבד 2005-2001 © כל הזכויות שמורות ליריב חבוט - emAze 9,091
|