אחרי יום שבת שהיה נחמד חיכה לי יום חופשי שלשום (יום ראשון) שנתן לי לנוח וגם ללכת לבדוק את חדר הכושר שעשיתי בו את המנוי. אחד המדריכים קבע לי תוכנית אימונים על מתקני העינוי שלהם ועכשיו נשאר לי לראות כמה פעמים אני אגרור את עצמי לשם. זה לא היה קשה במיוחד וגם אחרי יום עבודה לא קשה במיוחד אני אוכל להגיע לשם ולתת לשרירים שלי טיפול בהלם.

קצת לפני זה התקשרתי לחברת כוח אדם בשביל לקבוע משמרות להשבוע, ושם התפלאו שאני לא עובד באותו רגע. משום מה מישהו שכח להודיע לי שאני אמור להגיע לעבודה, למרות שגם ככה לא רציתי ממש לעבוד. סידרתי משמרות לשבוע הזה ונוצרו לי שני חורים בימי רביעי וחמישי בלי עבודה.

המשמרת אתמול הייתה אמורה בהתחלה להתחיל ב-12:30, אבל אז קיבלתי טלפון שאמר לי להגיע כבר ב-8. הגעתי והשעות עד הצהרים עברו בעיקר בגלגול שולחנות וסידור כיסאות מסביבם לקראת ארוחת הצהריים הגדולה שהייתה אמורה להיות בגלל כנס שנערך במלון. קצת אחרי 11 נכנסה אחת המלצריות שהייתה במרפסת ליד הבריכה בבהלה פנימה וסיפרה ששמעה בום חזק. שנייה אחרי זה התחילו סירנות ליילל בטיילת למטה. רק כשיצאתי להפסקה ב-11:30 ראיתי חדשות עם הדיווח על הפיגוע בשוק הכרמל, ממש לא רחוק מאיפה שאני נמצא.

השעות הראשונות אחרי ההפסקה עברו עלי בתור אחראי על אחד המזנונים. למזלי, קיבלתי את זה שנפתח ראשון וזה שמעט מאוד אנשים עברו דרכו. במשך כמעט שעתיים הסתובבתי ליד המזנון תוך כדי שאני מנסה להסביר לאנשים מה הם מנסים לאכול ופעם אחת אפילו החלפתי את מנת האורז (רק בשביל לעשות משהו. לא ממש הייתי צריך). גם בחלק התחתון לא התנהל בלגן של ממש ואנשי העסקים של הכנס אכלו מהר והלכו, והיה צריך כמובן לסדר אחריהם.

אחרי זה התברר ששוב צריך לפנות את כל הלובי מהשולחנות שלו וטימור החליט שצריך להוריד את הכל למטה. הוא מצא מעלית ליד הבריכה שקיצרה את הדרך למקום שבו היינו צריכים להשאיר את השולחנות והכיסאות. הבעיה עם השולחנות שאולי קל לגלגל אותם (למרות שהם כבדים) אבל לגלגל אותם כשהרוח שבאה מהים מאיימת להעיף אותם יחד עם זה שמגלגל אותם, המשימה הופכת לכמעט בלתי אפשרית. למרות כל הקיטורים, העייפות והכאבים שהתגברו מרגע לרגע, העבודה נמשכה. בזמן הגלגול של השולחנות למטה, הצצנו לכנס שהיה שם וראינו נאומים של חיים הכט ("תקשיב סאנשיין, עובדי המלונות בסינגפור מגלגלים שולחנות מהר יותר מאלה של כרכור"), עמיר פרץ ("והעובדים המסכנים האלה צריך להעלות להם את השכר מינימום") והיו כאלה שאמרו שהם ראו גם את שמעון פרס. משמרת שהייתה אמורה להסתיים איפשהו בשעה 4 נגמרה אחרי השעה 7 בערב. ארוחת הערב של המלון התגלתה כלא טעימה במיוחד והעדפתי לאכול כבר משהו נורמלי בבית.

מותש עם עיניים אדומות הגעתי הביתה ואחרי מקלחת טובה החזקתי את העיניים שלי פתוחות חזק חזק רק בשביל לראות אהבה זה כואב ואחר כך את מכבי כדורסל מפרקת את ז'לגיריס מהר וטוב. אחר כל צללתי לעולם של חלומות.

המנוחה הבוקר באה לי טוב. היום אני עובד בפעם הראשונה ערב ומקווה שזה יהיה הרבה יותר קל מאתמול. נראה אם ההבטחות שאייאקס תהייה יתגשמו ואני אצטרך לרסן את עצמי מלנסות להרעיל אותם...