|
אז ככה באמת נראים החיים האמיתיים שאחרי התואר. דירה שכורה רק לעצמי, אוטו מהעבודה ומשכורת מכובדת. העיר הגדולה קוראת לי, עכשיו נראה לאן ממשיכים מכאן. אוגי, 41, תל אביב.
טבעות:
NineLives Suki da yo מקליין צבובה אראמיס בימבה יובל פ(י)לו סימבה האחת
אמילי1212 Pillow Violetsun רוג_ Kaia Girl שמחת זקנתי LIL_WHO Suga Mama קמיל ה Yuval's Studio.
חיפוש טקסט בקטעים: |
11/2008
אני מתפלא איך עבר חודש וחצי ולא כתבתי מילה על המחשב החדש שלי. הקודם זכה לפוסט משלו עם תמונה, וזה - כלום! מצד שני, אם לקודם היו חוויות צבאיות (לקראת סוף השירות), זה כבר הספיק לראות עולם בנסיעה האחרונה לספרד, ואפילו שידר משם. אבל כל סיפור צריך להתחיל מההתחלה.
בספטמבר 2004, קצת יותר מחודש לפני סוף השירות הצבאי, קניתי את המחשב האישי הראשון שלי. היו לי כוונות ברורות - מחשב שיילך איתי לאוניברסיטה ויעזור לי בלימודים, אבל בינתיים הוא יהיה רק שלי. באותו הזמן לאחותי כבר היה מחשב משלה בחדר ואני נאלצתי לריב על המחשב המרכזי בבית עם שאר יושבי הבית (ולכו תריבו עם אימא שכותבת מבחנים). הקנייה שלו סימנה את תחילת העצמאות, רגע אחד לפני השחרור. הדבר הראשון שעשיתי כשהוא הגיע הביתה היה להעביר אליו את כל אוסף השירים הלא קטן שלי ולכן הוא זכה לכינוי JukeBox. כבר מההתחלה הוא עשה בעיות כשסירב להתחבר לרשת הקטנה שבבית (ודרכה לאינטרנט) ועבר כמה זמן עד שזה הצליח. אחרי שנה, בזמן שאני מתכונן לבחינת הסיווג בפיזיקה, הוא החליט לעשות לי את המוות ולקרוס, אבל בגלל המבחן חיכיתי ורק אחרי שהאחריות נגמרה הלכתי לתקן אותו. הוא קיבל הארדיסק חדש אחרי שכמעט יצאה לי הנשמה (ולא מעט כסף) אבל זה לפחות גרם להתחיל את השנה ברגל ימין. בימים ההם עדיין לא היה אינטרנט במעונות עזה ולכן נאלצתי להיסחב איתו יום יום ולקוות שיהיה מקום פנוי בחווה ושהחיבור יעבוד. המתאם המוזר שלו לחשמל קיצר לו את הסוללה וחייב אותי להתחבר באופן קבוע לחשמל, החוסר באינטרנט אלחוטי חייב אותי לקנות מתאם מיוחד ואחר כך גם הכניסה לכבל אינטרנט הלכה וגם בשבילה קניתי כרטיס רשת. אחר כך כבר עברתי למעונות עם אינטרנט נורמלי והוא נשאר לשמור על החדר. הוא גם זכה למערכת הפעלה חוקית (באדיבות הפקולטה) שהותקנה כמה פעמים בגלל כל מיני בעיות, קריסה נוספת של ההארדיסק ואפילו מערכת הפעלה שנייה במקביל לראשונה. בינואר האחרון הוא שוב קרס, והפעם ההארדיסק לקח איתו גם את הזיכרון וחייב עוד הפעלה. הוא כבר היה די קשיש אבל בגלל שהשנה התחילה והייתי צריך אותו, אז העדפתי לשים עליו עוד קצת כסף ולגרור עד סוף השנה ואז להחליט. רגע אחרי שמועדי א' של סמסטר אביב נגמרו, המחשב התחיל בברוגז עם אותו כרטיס רשת חיצוני ואני נשארתי בלי יכולת להתחבר לאינטרנט. עשיתי חושבים, חפרתי קצת בחשבון הבנק והחלטתי שזה הזמן להחליף.
בדיוק כמו לפני 4 שנים עשיתי סקר שוק מקיף, בדקתי טוב טוב מה בדיוק אני רוצה ובסוף סימנתי את התאריך של הנסיעה לחו"ל כזמן שבו אני אחליט סופית. בכל זאת, לכו תדעו איזה מציאות יש בדיוטי פרי. את המחשב שחשבתי עליו לא ראיתי שם, אבל במקומו המוכרת הציעה לי אחד של טושיבה שנראה מצוין, עם מרבית התכונות שרציתי (ובמקרים מסוימים אפילו יותר) ובמחיר של 1010$. צריך לזכור שהדולר בתחילת אוקטובר עמד על 3.5 והיום הוא עומד על כמעט 4 שקלים, ככה שהוא באמת היה במחיר מציאה. בכלל, המחיר שלו קטן כמעט בחצי מהמחיר שקניתי את הקודם. אי אפשר היה להשאיר אותו בנתב"ג ולכן הוא עלה על המטוס של איבריה למדריד, אחרי שבטעות הדלקתי אותו בשדה התעופה וגרמתי לו להתקין את מערכת ההפעלה. ועדת השמות התכנסה לה ואחרי דיונים מעמיקים בחרה לו את השם המחייב אוגיקום.
חודש וחצי אחרי, ואני בקושי מסוגל לחזור ולכתוב על הישן. כל כך התרגלתי אליו, לעיצוב השחור, המבריק והמעוגל שלו, לרמקולים המעולים ולמצלמת הרשת האיכותית. המעבר מ-XP לוויסטה היה חלק למדי, למרות אי אילו פשלות קטנות משלי (פעם אחת הצלחתי לבטל את מצב השינה שלו ובפעם אחרת לבטל את האפשרות להתחבר לרשת עם כבל, אבל זה נפתר מהר). אין לי ולו אף טענה כלפי מערכת ההפעלה הזו שפועלת עליו בצורה חלקה לגמרי, מפריחה את כל נבואות הזעם שהיו עליה ברגע שהיא יצאה. סביר להניח שזה בגלל המחשב עצמו שמצויד בכל טוב (מעבד של 2GHz, 3GB זיכרון, הארדיסק של 160GB וכרטיס גרפי לא רע) אבל זה באמת רחוק מכל מה שסיפרו. אני נדהם כל פעם מחדש מהעוצמה של הכרטיס הגרפי של המחשב הזה ואיך הוא גורם לכל תמונה להיראות הרבה יותר חיה וצבעונית. זה גרם לי להחליף 3 פעמים את הרקע בשולחן עבודה ואני עדיין לא מסוגל להחליט (בינתיים הנוכחי שורד יפה). יש עוד דברים שאני עדיין צריך להתרגל אליהם כמו שינויים קלים במיקומי המקשים במקלדת וגם לאפשרות שאני יכול להסתובב איתו בלי להזדקק לחשמל ואפילו להתחבר לאינטרנט אלחוטי בהזזה של כפתור קטן. יש לו אפילו קורא כרטיסים, דבר שהיה מאוד שימושי בספרד כשרציתי לנקות את התמונות מהמצלמה. אם הקודם סחט מחמאות על העיצוב החיצוני שלו (כחול מרשים), זה זוכה להרבה יותר. אני לא יכול להיות יותר מרוצה מהקניה הזו.
הוא גם היה כלי מצוין לפיתוח של העיצוב החדש לבלוג. רציתי משהו שונה, אחר, ובמרדף אחרי תמונות לדסקטופ תפסתי אותי התמונה הזו. במקום להביא אותה לדסקטופ, החלטתי להשתמש בה לצרכים אחרים ולהתאים את הכל אליה והתוצאה לפניכם. עכשיו באמת אפשר להתחיל את השנה הרביעית. 13 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
|
|||||||||