אוגי סמסטר 7

11 12/2008		סמסטר 7
		תגיות: טכניון

בלי לשים לב, תיכף נגמר לו השבוע החמישי של הסמסטר. מרגע שנכנסים לקצב (ובמיוחד אחרי שנגמרו המבחנים עם נכשל שני בפיזיקה), אסור לאבד את זה ואז נכנסים לשגרה של הרצאות, תרגולים ותרגילי בית. פה ושם הפעילויות באגודה מוסיפות עוד קצת עניין, אבל זה מרגיש קצת מונוטוני. מצד שני, זה הסמסטר הכי מעניין שהיה לי עד עכשיו בתואר, לפחות ברובו. תורמת לכך העובדה שמראש רציתי להקל על עצמי ולא להעמיס יותר מדי ובחרתי לעצמי קורסים שבאמת מעניינים אותי (כולם בחירה, אין אף קורס חובה), אז אין לי תלונות.

כל שבוע נפתח עם שלוש שעות שעוסקות במערכת העצבים. בניגוד לכל הקורסים הקודמים שלקחתי שההרצאה השבועית שלה רוכזה במכה אחת באותו פרק זמן, כאן הזמן ממש טס והקורס זורם. המרצה טוב, החומר מעניין ולא ממש מסובך ואפילו יש גימיק קטן. הכיתה שבה ההרצאה מועברת היא כיתת הווידאו של הטכניון, שבה מצלמים את הקורס. הקטע הוא שהקורס כבר צולם לפני שנה (או יותר) ונמצא כבר על השרת ולכן לא מצלמים אותו הפעם בשביל הדורות הבאים אלא מסיבה לגמרי אחרת. בתור קורס של הפקולטה לרפואה, אמורים לקחת בו חלק גם סטודנטים שלהם, אבל מה לעשות שהם תקועים להם ברמב"ם בעוד המרצה מגיע לקמפוס הראשי בין נווה שאנן לנשר ואז במקום לדאוג ל-5 סטודנטים לתחבורה מסודרת ולסדר להם את המערכת בצורה מתאימה, משתמשים בציוד של האולפן בשביל לשדר אליהם את ההרצאה בלייב ולשדר אותם בחזרה לטכניון בשביל שהם יוכלו לשאול שאלות ולשמוע את התשובות. וככה מתנהל לו השיעור כשהמרצה מדבר על נוירונים ואז פונה אל הקיר שעליו מוקרנים הרפואנים ושואל אותם אם הם הבינו הכל, והתשובה שלהם מהדהדת בחדר דרך הרמקולים (זה בתנאי שהמיקרופון שלהם פתוח).
אחר כך ממשיכים להרצאה בשפות תכנות. קצת מוזר לעשות קורס של סמסטר שלישי בפקולטה שלי כשכולם מסביב צעירים פעורים שרק סיימו שנה ראשונה ושעדיין בשוק ממה שהם עברו בסמסטר הקודם (שנחשב לקשה בתואר), אבל מתרגלים. כרגע עוד אין חיבור בין ההרצאות, שבהן מלמדים על כל מיני עקרונות של שפות, לבין התרגולים שמציגים שפת תכנות ששונה מכל מה שלמדתי עד היום. מדובר ב-ML, שהיא שפה פונקציונלית שבה כותבים כמעט הכל בפונקציות של שורה אחת (לפחות ממה שלמדנו עד עכשיו) ובשביל לגרום לה לעשות מה שרוצים צריך לפעמים ממש לשבור את הראש. זה די סוג של יציאה מהקונספציה הרגילה של התכנות שהתרגלתי אליה עד עכשיו (למרות שאני בקושי זוכר איך מתכנתים כמו שצריך) וזה דווקא די מהנה. המרצה של הקורס הוא ראש המסלול שלי, מה שכמובן מחייב אותי להקשבה מלאה במיוחד אחרי שהוא הספיק לפדח אותי בהרצאה הראשונה ("אם אין עותקים בספריה, תפנו אליו והוא כבר יסדר את זה"). בינתיים זה השתלם לי, הוא קיבל אותי למסלול.
קורס אחר שאני לוקח מהפקולטה הוא אוטומטים ושפות פורמליות שהחלטתי לנסות אחרי כל מיני המלצות. למרות שמדובר בקורס מאוד פורמלי עם הרבה הוכחות, הוא משכיח מאוד מהר את הטראומה שהשאיר הקורס בלוגיקה וגורם לי להסתדר בצורה טובה עם החומר. אפילו ההוכחות בו לא ממש מסובכות. זה עוד קורס בשרשרת הקורסים התיאורטיים של מדעי המחשב שבסופו של דבר מראים איך מחשב מסוגל לחשוב, ולגרום לנו לחשוב כמו שהוא חושב בשביל שנוכל לתפעל אותו כמו שצריך. יש בזה המון יופי והמון אלגנטיות של הוכחות (אני לא מאמין שאני כותב את זה) ורק ברגע שצוללים קצת לעומק מבינים את כל מה שהולך שם. אנקדוטה קטנה: המרצה משתמש בשקפים באנגלית והיה די מביך באחת ההרצאות לשמוע שסטודנט מבקש גרסה שלהם בעברית. נכון שגם האנגלית שלי לא מבריקה, אבל יש גבול.
אם כבר הזכרתי את המסלול שלי קודם, אז אני לוקח עכשיו גם קורס בנושאים מתקדמים בביואינפורמטיקה אצל חבר הסגל החדש בפקולטה. הוא די צעיר ולא ממש מבין מה הולך מסביבו (גם תקעו אותנו באחד מחדרי הסמינרים ולא בכיתה בקומות התחתונות של הבניין) אבל הוא עדיין מבין לא מעט מהחומר, מה שקשה להגיד עליי. הנושא נראה מאוד מעניין, אבל הוא תיאורטי ברמה מאוד גבוהה וברוב המקרים אני פשוט לא מבין מה כל הקשקושים האלו על במצגת. עוד שבועיים בערך הוא אמור סוף סוף להסביר לנו מה הפרויקט שהוא רוצה שנעשה, ואז אולי זה יהיה יותר מעניין.
החלטתי גם לפנק את עצמי הסמסטר והצלחתי להירשם לקורס באיטלקית. יש מספיק סיבות טובות למה דווקא איטלקית, וזה פשוט מהנה. אמנם אני לא משקיע מספיק, אבל השיעורים לא יותר מדי קשים, המרצה חביבה למדי (אם כי התיאור ההולם יהיה איטלקייה היפראקטיבית עם רגשות אנטי עזים לצרפתים) והשיעורים זורמים. לאט לאט אני מצליח לקרוא ולהבין, אבל עכשיו צריך להשקיע יותר לקראת הבוחן שיהיה עוד שבועיים אם אני רוצה שהציון בקורס הזה יהיה מספיק טוב.
בשביל להשלים את הרשימה, אני לוקח עוד שני קורסים שכבר לקחתי בעבר רק בשביל להגיע לרף מסוים של נקודות. אם באחד אני משתעמם לגמרי, בשני אני אאוט לגמרי וחייב לתפוס את עצמי כדי לא לקבל את אותו ציון גרוע כמו בפעם הקודמת וברור שהעובדה שהעברתי את הציון על השיעורים מהפעם הקודמת לא ממש עושה לי טוב, כי לא נותנת לי להתרכז בשיעורי הבית ולקבל פידבק טוב (בכל זאת, עשיתי את הקורס לפני שנה וחצי).

אז עד עכשיו הכל בסדר. הוועד מתחיל לעבוד ולארגן אירועים (מתכננים מסיבה בסגנון בירה ונשירה וגם הופעת סטנד אפ). היום גם יצא לי לראות צד פחות נעים של העסק, כשהחלטתי לנמאס לי ממשחקים של נציגים שלא ממש פעילים ומשחקים אותה בעיקר ראש קטן ולכן הודעתי לשלושה שיהיה להם דיון של שלילת הטבות (אי אפשר לפטר והם לא מקבלים שכר, רק כמה הטבות קטנות). זה לא נעים לעשות דבר כזה, אבל יותר מעצבנת אותי העובדה שיש כאלו שקורעים את התחת שלהם ומשתדלים לעשות הכל בשביל הסטודנטים, בעוד יש כאלו שעושים טובה שהם עוזרים לסטודנטים שפונים אליהם או ממלאים פעם בשבוע את פינת הקפה שלנו (וגם זה אם ממש בא להם). אז אחד הספיק להודיע לי שהוא פורש (משום מה הוא בברוגז איתי ולא מוכן לדבר איתי), השני התווכח איתי קצת ואמר שגם ככה הוא לא משתמש בהטבות, והשלישי, זה שכולם ממש מתעבים, בינתיים בשקט. כשאין ברירה, אז אין ברירה.

עכשיו רק צריך לקוות שיהיה סוף שבוע פורה, כי מספיק זנבות שצריך להשלים ומספיק שיעורים לחסל, רגע לפני שזה יילך ויעשה יותר מסובך. אבל כבר רואים את האור בסוף, וזה כבר מעודד.

12 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של og211 ב-11/12/2008 23:56
לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא