אוגי חיובי

21 12/2008		חיובי
		תגיות: מסעותיי עם עצמי

בסוף זה הגיע. אחרי שזה לא יצא לפועל לפני שבועיים (היא אמרה שהיא שכחה) וריב SMS-ים קטן במהלך השבוע, מצאנו את הזמן לשבת ולדבר, להבין ולהסביר אחד לשני מה מפריע לכל אחד. לא היה קל לשנינו, אבל זה היה חייב לצאת מתישהו וטוב שזה יצא. יצאתי עם לא מעט תובנות מהשיחה הזאת ובראשן ההכרה שאני צריך לכוון את השקפת העולם שלי לכיוונים יותר חיוביים, ולא לראות כל הזמן דברים שליליים מול העיניים. נכון שיש הרבה דברים מעצבנים בחיים שלי, הרבה דברים שחסרים לי ושהייתי מאוד רוצה אבל אין סיבה להתמקד בהם. אני כל הזמן מנסה לשכנע את עצמי להסתכל על הדברים אחרת, אבל רק אחרי השיחה הבנתי שזה לא רק מפריע לי, אלא גם לסביבה שלי. זה פוגע בהתקדמות שאני מנסה לעשות ומרחיק ממני את האנשים שחשובים לי וכאן בעצם חייב לעבור הגבול בין להמשיך לשקוע ובין להתחיל להאמין בדברים שבאמת חשובים, להסתכל על חצי הכוס המלאה. תמיד זה היו סיסמאות ערטילאיות שכתבתי אבל כדי לעשות משהו צריך להתחיל בקטן, בצורת המחשבה הכי בסיסית, אפילו כשמישהו שואל אותי לשלומי. במקום להיאנח ולהגיד שאני עייף ושעבר עוד שבוע קשה ומתיש, לענות במקום שדווקא דברים בסדר, שהתפקיד מאתגר והלימודים מעניינים ולמרות שזה מתיש, זה דווקא די מהנה ולא נשמע כל כך רע למרות שאני באמת עייף. אם שיחה מתחילה בנקודה כזאת, לצד השני יש הרבה יותר סימפטיה והרגשה טובה להמשיך הלאה והשיחה יכולה להתנהל באווירה טובה וכיפית.

עוד לא הגעתי להתחיל לסכם את השנה שלי, אבל 11 החודשים האחרונים היו די מטלטלים מבחינתי וקפצתי לא מעט קדימה ולמעלה. לפעמים צריך את האומץ הזה לקחת צעדים ולמצוא את הדרכים להשתפר ולהצליח ולאט לאט הכל יסתדר מעצמו. אי אפשר לצפות מבן אדם להשתפר בפרק זמן קצר כל כך בכל תחומי החיים, ואני בחרתי כנראה בתחום שיותר קל לי ויותר יכולתי להוציא מעצמי יותר בשביל להתקדם ואני מאמין שזה יכול גם לשנות את שאר תחומי החיים שלי. בשורה התחתונה לא רע לי כמו שאפשר לחשוב. אני עושה דברים למען אחרים, אני מזיז דברים ומקבל החלטות שמשפיעות על מאות ולפעמים גם על אלפי אנשים, אני מנהל גוף קטן עם קונצנזוס כמעט מוחלט לגבי כל מה שאני עושה ואני זוכה ללא מעט הערכה מכל מי שנמצא מסביב. כשהתחלתי את הרפתקת האגודה לא ממש חשבתי שזה יוביל אותי למקום הזה, אבל האופי שלי הכריח אותי לתת את מה שאני יודע וזה גרם לעצמי להתפתח בכיוון המתאים כדי להחזיק את זה על הכתפיים שלי, ואני נהנה מזה. זה מה שחשוב בסופו של דבר, ובגלל זה אני לא יכול לחשוב שהחיים שלי כל כך גרועים. בסוף גם מה שנראה רע יסתדר וכמו שהייתי צריך להתאים את עצמי לטובת התפקיד, ככה אני אתאים את עצמי לטובת כל שאר הדברים שאני עדיין רוצה (עבודה נורמלית ואהבה).

שועל
והיה עוד משהו קטן ומשעשע בשיחה שלנו. ישבנו לדבר בפארק שרונה בתל אביב, וכשהגענו לשם היא אמרה לי שפעם סיפרו לה איך מישהו ראה באותו אזור שועל ואחר כך הופיעו כתבות בכל העיתונים עליו ושהעירייה הצליחה לתפוס אותו בסופו של דבר. איך שהיא מסיימת את המשפט עברה מולנו חיה שנראתה כמו כלב עם זנב עבה ויפה, עם תנועות מהירות וערמומיות. השועל של שרונה עדיין מסתובב לו בשטח ואף פקח לא יוכל לקחת אותו משם.

בוטן
בשעה טובה יש לנו כלב בבית. אחרי שנים שאני ואחותי ניסינו לשכנע את ההורים שלנו לחיה קצת יותר ידידותית מדגים ("איך הוא יסתדר בקומה שמינית?" היה התירוץ הקבוע), אחי הקטן הצליח בסוף לשכנע את אמא שלי. אפשר להסביר את זה בעובדה שאיכשהו צריך להילחם על תשומת הלב של הילד (המלחמה הרגילה בין הורים גרושים) או בגלל שיש בן אדם שמגיע פחות הביתה וכמעט לא גר שם (אני, וכמובן שלא ממש שאלו אותי). אז היום בבוקר כולם חוץ ממני נסעו ל-SOS בהרצליה והביאו משם את בוטן, כלב קטן בן שנתיים וחצי שהסיפור שלו טוען שנטשו אותו ממש לא מזמן והוא נכנס לטראומה במכלאה ולא ממש רצה לאכול ולשתות שם. גם אחרי שהוא הגיע הביתה הוא היה די שקט ורוב הזמן התכרבל לו במיטה הקטנה שקנינו לו ורק מדי פעם הוא הרים את הראש והסתכל על הסביבה החדשה שלו בעיניים גדולות ובוחנות. זה לא הפריע לו להפוך לאטרקציה החדשה של הבית. סיפרו לי שאחרי שנסעתי צפונה, אחותי הגיעה הביתה ונתנה לו לאכול קצת עוף וגרמה לו להיות קצת יותר ידידותי כלפיה. עכשיו הוא רק צריך להתרגל לסביבה ולהיות בן בית במשרה מלאה.

10 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של og211 ב-21/12/2008 21:54
לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא