אוגי פרזיטים

23 12/2008		פרזיטים
		תגיות: טכניון

כשהתמודדתי על התפקיד הנוכחי שלי, אחד מהנקודות במצע שהצגתי היה שאיפה לחלק את העבודה בוועד על כמה שיותר אנשים. היה לי נורא ברור שהפעילות השוטפת של הוועד לא מתחלקת בין כולם אלא יש אנשים שעושים יותר (או הרבה יותר) ויש כאלו שלא עושים שום דבר. למעשה, הם לא מגיעים לאף ישיבה בין אם היא של הוועד או של כלל נציגי הסמסטר, לא עוזרים בפעילויות ולא באמת מייצגים את הסטודנטים שבחרו בהם. מבחינתי, זה מצב בלתי נסבל. איך אני יכול לשכנע נציג להישאר בתפקיד אחרי שנה אם הוא רואה שיש בן אדם בדיוק כמוהו עם אותו תפקיד שלא עושה כלום ומקבל את אותן הטבות קטנות (מדובר בסך הכל בחוברת אחת לסמסטר, כניסה חינם לאירועי האגודה, מדבקה לרכב בחינם ואפשרות לקבל מלגת דיקן). מצד שני, מה מייחד את אותו אחד שלא עושה שום דבר מסטודנט רגיל? למה הוא צריך לקבל הטבות?

ההצעה הראשונית הייתה לחלק את הוועד לתתי ועדות, כשכל תת ועדה תהיה אחראית על תחום מסוים כשהמטרה שכל אחד יישב בוועדה אחת לפחות. בעיה ראשונה: זה קצת קשה לחלק את כולם כשלא כולם מגיעים לישיבות שבהם מחלקים את האנשים. בעיה שנייה מתעוררת כשהמצב הרגיל של אי עשייה ממשיך והרבה דברים נופלים עליי. בצירוף של הסמסטר הקשה שהיה לי, די מהר נגמרו לי הכוחות להזיז את כל העולם ולהישאר במקום. הגדיל לעשות אחד הפרזיטים שענה אחרי ששאלתי אותו למה הוא לא הגיע לישיבת הוועד שהוא לא מאמין בכל הפעילות של הוועד. אחד אחר הפסיק מסיבה לא מובנת בעליל לדבר איתי והצליח לעלות לי על העצבים בקלות (אני לא עובר בשקט על התעלמויות כאלו).

כשהתחיל הסמסטר הנוכחי הבנתי שאני לא יכול להמשיך במצב שבו אני רודף אחרי כולם כל הזמן ועושה כמעט הכל (יחד עם עוד 3-4 חברי ועד). אני לא יכול להדיח נציגים מכהנים (רק הסמסטר שלהם יכול לעשות את זה, תקנון דפוק) אבל אני יכול לקחת להם את ההטבות הקטנות שמגיעות להם. בהתחלה הודעתי שרק מי שבאמת עושה דברים יקבל מדבקה לרכב (גם ככה המספר שלהן מוגבל) ובשלב הבא העברתי בקלות החלטה בוועד לשלול הטבות ממי שלא מתפקד (כי הלא פעילים פשוט לא באו לישיבה). בזמן שעבר עד לישיבה הבאה הודעתי לשלושה נציגים שאני הולך לשלול להם את ההטבות. אחד הודיע מיד על פרישה, שני התחיל להתווכח ובסוף אמר שהוא יחפש לעצמו מחליף כי אין לו זמן והשלישי (הפרזיט ממקודם) פשוט התעלם. בסוף החלטתי להעלות רק אותו להצבעה בוועד ובאורך פלא ההחלטה עברה. הוא תפס אחר כך את אחד הנציגים האחרים ואמר שלא משנה מה נעשה, הוא מספיק פופולרי בשביל להיבחר שוב, עדיין לא אכפת לו מכל מה שאנחנו עושים (למרות שזה מוגדר בהגדרת התפקיד שלו) ושהוא מהווה אופוזיציה לפעילויות שלנו, רק שמדובר באדם אחד שלא עושה שום דבר ולא מביע את דעתו בשום צורה אפשרית שיכולה לשנות משהו.

היום נפתח באימייל די מפתיע. נציג אחר החליט פתאום לפרוש מהתפקיד שלו בטענה שאין לו זמן. תפסתי אותו לשיחה קצרה לפני אחת ההרצאות והוא פשוט אמר לי שגם ככה הוא לא עושה הרבה, והוא לא רוצה יותר מדי להרגיז אותי. בשורה התחתונה, אני לא ממש מאוכזב שהוא החליט לפרוש. גם ככה הוא לא באמת תפקד וגם שמעתי מכל מיני מקורות שהוא שם בגלל מלגת הדיקן שהוא מקבל (אני קיבלתי השנה 2400 שקל בגלל התפקיד), אבל ראיתי אצלו ניצוצות של רצון לעשות משהו, לתת קצת יותר ולא לשבת על הגדר ולא לעשות כלום. בגלל זה החלטתי כן לתת לו מדבקה, אבל זה היה אחרי אזהרה קטנה כדי שיתחיל לעשות יותר. לא שזה עזר (אבל המדבקה תחזור אליי). כנראה שבסופו של דבר כן צריך להוציא את האיומים אל הפועל ורק בצורה הזו אפשר לגרום לאנשים להתחיל לעשות דברים ולהצדיק את התואר שהם נושאים. נכון שזו פוליטיקה מהסוג המעצבן, אבל המטרה כאן מקדשת את האמצעים ואם זה ישפיע על האחרים לעשות יותר, אז הסטודנטים בפקולטה ירוויחו כל עוד אני נמצא בתפקיד הזה (וביום בהיר כבר מתחילים לראות את הסוף).

4 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של og211 ב-23/12/2008 22:07
לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא