קשה לי להגדיר את 3 ימי העבודה האחרונים. זה כנראה מתחיל להיות סטנדרט אצלם או שפשוט אני מתרגל לעסק. אתמול כשחזרתי הביתה לא הייתי כל כך עייף למרות היום הקשה וכמעט לא כאב לי כלום (חוץ מהצד ואני לא יודע למה).

אבל צריך להתחיל מההתחלה. השבוע במלון התנחל לו כנס של חברת אורקל לאורך כל השבוע (ראשון עד חמישי) ולצערי, אורחי הכנס (האתר שלו צפה 8000 איש) אכלו את ארוחת הצהריים שלהם בחדר האוכל (זה יותר מסעדה מאשר חדר אוכל) ולא במרכז הכנסים למטה. זה אמר משהו כמו 300-400 איש כל יום בצהריים. ביום שני זה היה עוד סביר. נתנו לי אחריות על אזור ספציפי קטן (3 שולחנות עם 25 אנשים) ומדי פעם לעזור לאחרים בסביבה. לא משימה יותר מדי קשה ואחריה היה צריך לפרק את השולחנות ולגלגל כמה החוצה. התרגלתי כבר. אחרי המשמרת לקחתי את עצמי סוף סוף לשחות ולמרות כאבים קלים בכתפיים וסימן חום שהתגלה על זרוע ימין, זה עבר בשלום ואפילו עמדתי ביעד שהצבתי לעצמי.

ארוחת הצהריים של יום שלישי הייתה אולי יותר קטנה מהיום הקודם, אבל כל רבע שעה בערך שלחו אותי לעזור במקום אחר. קצת משגע אבל נסבל. שולחנות גולגלו, כסאות נערמו והכל היה רגיל לגמרי. בדרך הביתה קיבלתי טלפון מחברת כוח האדם שבישר לי שה"הדרכה" שמתוכננת ליום חמישי היא בעצם ראיון עבודה להיקלט במלון כעובד קבוע שלהם ולצורך זה אני צריך להביא מלבד תעודת זהות ותעודת שחרור גם רישום פלילי מהמשטרה. בשביל להשיג דבר כזה צריך קודם כל לגשת לדואר ולקנות בולי הכנסה בערך של 30 ₪ ואיתם לגשת לתחנת משטרה והם מוציאים את זה. קניתי את הבולים המוזרים האלה ובבית עשיתי בירורים מתי ואיפה אני יכול להוציא תדפיס כזה. מסתבר שבתחנת המשטרה בעיר אי אפשר להוציא, אלא רק בתחנה של בת ים. לקחתי את הפוקוס ושוטטתי ברחובות של עיר הגועל עד שמצאתי את התחנה. מי שלא מכיר, זו אותה תחנה שבה רואים את כל הפוליטיקאים המושחתים שבאים להיחקר במשטרה ביחידה לחקירות הונאה, שנמצאת בבניין. חיכיתי רבע שעה עד ששוטרת מבוגרת לקחה את הטופס שמילאתי בכניסה והתיישבה ליד מחשב עתיק במיוחד (מסך שחור-ירוק עם מחשב של שנות השמונים) בשביל להוציא תדפיס במדפסת סיכות (מדפסת סיכות? עוד לא התקדמו במשטרה למאה ה-21?) שבצעם לא אמר כלום. אין רישום כלשהו, אין תיקים ואין בטיח.

ביום רביעי היה ברור שהולך להיות קשה. הוטלה עליי משימה בבוקר לגלגל ולפתוח 10 שולחנות פלוס כסאות (10 לכל שולחן) ויחד עם אחת המלצריות לערוך את כולם פלוס עוד שישה על הבמה בשפיץ, בנקודה שפונה ממש לים. כל זה בשעתיים. עמדנו במשימה די בכבוד. אחרי ההפסקה הקצרה שנתנו לי (20 דקות בלחץ) קיבלתי את האזור שעליו אני אחראי וכאן כבר היה מדובר ב-10 שולחנות (כל אחד יכול להכיל כ-10 אנשים...). גם כאן היו לי עוזרים וגם במשימה הזאת עמדתי בכבוד. המשימה הבאה הייתה לקפל את השולחנות והכיסאות שהבאתי בבוקר (פלוס עוד שניים שהוספתי ממש אחר כך פלוס עוד שניים שהסתתרו להם במסעדה עצמה) ולהוריד אותם למטה. יחד איתי היו אמורים לבצע את המשימה שניים שזו המשמרת השנייה שלהם בסך הכל ועוד אחד מהאירועים למטה שכבר עבדתי איתו הרבה בשבוע שעבר. חילקתי את העבודה בינינו כך ששני החדשים יתחילו לגלגל את השולחנות לכיוון מעלית הבריכה (עם הרוחות המטורפות שם) ואני וההוא מאירועים (בילאל שמו) נוריד את הכיסאות למטה בדרך אחרת. אחרי שהם העמיסו את כל השולחנות התברר שהמעלית מסרבת להיסגר ולרדת עם הכיסאות. נותרנו חסרי אונים. בזמן שהאחרים מנסים למצוא פתרון, הגיעה סגנית המנהל של מזון ומשקאות, שלי, ולקחה אותי למשימת סידור שולחנות במקום אחר ואחר כך סחבה אותי איתה לקחת דברים מאחת החנויות של המלון ולסדר אותם ושלחה אותי לחפש את חנות הפרחים של המלון, אי שם למטה. בינתיים, סביב השולחנות והמעלית התקועה התפתחה דרמה לא קטנה. מסתבר שנפלה החלטה שהשולחנות חייבים להגיע למטה בכל מחיר ולכן צריך לקחת אותם מהמעלית של הבריכה למעליות אחרות ומהן לגלגל אותם למקום למטה. עבודה של כמה שעות טובות, גם אם כמה אנשים עושים אותה. מלצר בשם אלכס, שהגיע קצת אחרי וגם לו היה אמור להיות ראיון היום החליט שהוא מסרב לעשות את העבודה הכפולה הזאת. אחרי ויכוחים רבים הוא פשוט נזרק הביתה. השניים החדשים הבינו שהם יהיו חייבים לסיים את העבודה הזאת, תיקח כמה שתיקח. אני הבטחתי לבוא ולעזור להם ברגע ששלי תשחרר אותי מהמשימות שלה. זה לא לקח הרבה זמן ואז סיפרו לי שהמעלית החליטה לרדת למטה ושני הבחורים כבר ירדו בשביל להתחיל לגלגל. רצתי לכיוון מעליות אחרות למטה ואיך שהמעלית נפתחה השניים יוצאים ממנה נרגשים לגמרי. מסתבר שלמרות שהם לא ממש מתמצאים במבוכים של קומת המרתף, הם מצאו את מעלית הבריכה למטה וגילו שהיא ריקה. פיה טובה סחבה להם את השולחנות מהמעלית...

רגע לפני שהמשמרת נגמרה טימור סחב אותי בשביל לעזור לו לקחת 2 ואזות ענקיות ושולחן לסוויטה הנשיאותית ע"ש ביל קלינטון בקומה ה-25 של המלון. מדובר בסוויטה ענקית שיש בה טלוויזיה פלזמה 40 אינץ' לפחות, אבל מי צריך טלוויזיה, כשמהחלונות הענקיים בסוויטה יש נוף מדהים של הטיילת לכל אורכה ושל כל תל אביב. למי שממש רוצה, יש גם טלסקופ...

והיום היה הראיון. לא משהו שלא הכרתי. הראיונות הקודמים והניסיון הקטן בשבועיים האחרונים עזר לי בראיון הזה ואני מאמין שהצלחתי. בשבוע הבא אמורים להיות לי 3 ימי הדרכות בתשלום שאחריהם יחליטו סופית אם לקבל אותי בתור עובד קבוע או שאני ימשיך להיות זמני. חוץ מזה, מחר המשמרת ה-14, מה שאומר שהגעתי כבר ל-10% ממה שאני צריך. השאלה אם אני יכול לקבל עכשיו 738 ₪, 10% מהמענק...

(נ.ב: 9000 כניסות לא הולך ברגל...)