אוגי המסע לפולין: היום הרביעי

20 6/2009		המסע לפולין: היום הרביעי
		תגיות: פולין 2009

כבר באותה שיחת טלפון, אימא שלי ביקשה ממני להמשיך במסע ולא לחזור הביתה. לא שחשבתי על זה באותו רגע והאמת שלא באמת ידעתי מה אני יכול לעשות. אז המשכתי. לא ניסיתי לזייף שאני מרגיש שונה, אבל הרגשתי שאם אני ממשיך, אז אני לא צריך לתת לזה לחסום אותי מלחוות את כל המסע הזה. אחרי שההלם הראשוני פג, ואחרי השינה בלילה, קמתי ליום חדש עם החלטה אישית להמשיך כרגיל. אנשים באו ודיברו איתי קצת, וסיפרתי את הסיפורים שידעתי, אבל השתדלתי לשדר עסקים כרגיל ולהראות שאני בסדר.

אחרי שהיום השלישי היה קשה לכולם ורגע לפני הביקור באושוויץ, החליטו לתת לנו יום התאווררות קטן. יצאנו מהמלון בקראקוב לכיוון ההרים שסמוכים לגבול הדרומי של פולין עם סלובקיה, בדרך שכללה מרחבים ירוקים עצומים. העובדה שהנוף לא היה מישורי, בניגוד לשאר הימים, רק הוסיף ליופי שלו. עצרנו בכניסה לפארק (אני לא ממש זוכר את המקום), שם חיכו לנו רפסודות מקומיות לקראת שייט בנהר. בכל רפסודה נכנסו 11-12 אנשים ואחרי שצירפו לנו שני משיטים, יצאנו לדרך. הנהר היה רגוע, מזג האוויר היה נפלא והירוק מסביב פשוט בהק. השייט הזה היה באמת אחד הדברים המרגיעים, אם כי אחרי 5 דקות התחלנו להוציא החוצה את כל רפרטואר המסע שלנו, שהיה מלא בציטוטים של מערכונים ישנים של אסי וגורי, חיפושים אחרי ברווזים ודייגים, ניסיונות לגרום לרוכבי אופניים ליפול למים (אנחנו ישראלים מתורבתים, ניסינו לגרום להם לנופף לנו לשלום) ובעיקר לגרום לשני המשיטים להצטער שהם בחרו ברפסודה הזאת עם חבורת המשוגעים עליה. כל השייט ארך למעלה משעתיים, ואחרי זמן מסוים כבר אי אפשר היה לשבת על הספסל הקשה מעץ. בסוף הגענו לעיירה קטנה ונחמדה, הצטלמנו, אכלנו צהריים (צ'יפס מקומי...) ובעיקר חיכינו לקבוצות האחרות שיגיעו. היה שם גם שוק קטן עם המון דברים קטנים וחמודים, כזה שיש בהרבה עיירות ציוריות.

משם נסענו לזקופאנה, שהיא עיר קייט בדרום פולין ואליה מגיעים לעשות סקי בחורף וסתם לנפוש בקיץ (אחרי שחזרתי, שמעתי שסבתא שלי הייתה נוסעת לעיר הזאת כשהייתה קטנה לחופשות). הגענו לשם יחסית באיחור ולכן לא היה לנו יותר מדי זמן ללכת ולהסתובב שם, בעיקר בשוק המקומי שהיה מלא בגבינה מעושנת בסוגים שונים ובניחוחות כל כך חזקים שמסוגלים לפתוח אף סתום. במקום להסתובב, העדפנו לחפש את הפוניקולר שמטפס למעלה במעלה ההר, כדי לראות את הנוף ואת מה שיש שם. הגענו רגע אחרי שסגרו את הכל, ולמרות זאת הנוף שם היה עוצר נשימה, האוויר היה נקי, ולמרות שהשעון הגדול הראה טמפרטורה של 6 מעלות, היה ממש נעים. צילמנו כמה תמונות וירדנו בחזרה למטה כדי להספיק לחזור לאוטובוסים בזמן כדי לחזור לקראקוב, אל אותו בית כנסת כמו הלילה שלפני כן לעוד ארוחת ערב (שהייתה פחות טובה) ובחזרה למלון לשינה טובה לקראת מה שחיכה לנו למחרת.

6 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של og211 ב-29/6/2009 01:17
לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא