|
אז ככה באמת נראים החיים האמיתיים שאחרי התואר. דירה שכורה רק לעצמי, אוטו מהעבודה ומשכורת מכובדת. העיר הגדולה קוראת לי, עכשיו נראה לאן ממשיכים מכאן. אוגי, 41, תל אביב.
טבעות:
NineLives Suki da yo מקליין צבובה אראמיס בימבה יובל פ(י)לו סימבה האחת
אמילי1212 Pillow Violetsun רוג_ Kaia Girl שמחת זקנתי LIL_WHO Suga Mama קמיל ה Yuval's Studio.
חיפוש טקסט בקטעים: |
9/2009
תמיד שכותבים משהו, יודעים כבר מראש מה יהיה החלק העיקרי, מרכז הסיפור. יש קווים כלליים של מה הולך לקרות ולאן דברים יתפתחו, אולי אפילו כמה נקודות מפנה או טענות טובות. הבעיה הכי גדולה היא תמיד לדעת להתחיל הכל, איך ליצור מכלום את הסיפור, איך ליצור מפץ קטן שממנו דברים יצאו לדרך. לא רק בכתב, גם בחיים זה ככה. החיים מנתבים אותנו לכל מיני כיוונים, פותחים לנו מסלולים שבהם אנחנו אמורים ללכת אבל צריך לעשות את הצעד הקטן הזה שיגרום להכל להתחיל. כשכבר צועדים במסלול אז כבר יותר קל כי גם אם הדרך לא ברורה, כבר עשינו כמה צעדים ויש כיוון כללי. ברגע שהתחלת ללכת, יש כבר קצת ביטחון והלא נודע פחות מאיים ויותר מוכר. כשאתה באמת מתחיל, אתה לא יודע איך לצעוד בכלל את הצעד הראשוני, איזה רגל להרים קודם ואיפה להניח אותה אחר כך. הרבה יותר פשוט להישאר במקום ולא לעשות שום דבר, וזה גם הכי נוח והכי פשוט. החיים ימשיכו באותו מסלול מוכר ומי צריך שינויים בכלל? אז זהו, שצריך. בלי צעדים ראשוניים כאלו לא היינו יוצאים מהבית, מזיזים דברים ועושים משהו עם החיים. צעד ראשון כזה הוא משהו שלא צריך בכלל לחשוב עליו, לא צריך לנבור בפנים ולהתלבט, אלא פשוט לעשות. לקחת החלטה ושיתהפך העולם, ועם ההשלכות נתמודד אחר כך. במקום לחפור, צריך לעשות את מה שהייתי צריך לעשות כבר לפני יומיים ויהיה מה שיהיה. זה כל הכיף בצעדים ראשונים. "וכל החלומות הטקסט נכתב, וקליק קטן, קצת חושש, על ה-Send. הנה זה מתחיל. (פוסט על לונדון יגיע בקרוב. מבטיח) 5 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
|
|||||||||