אוגי מעברים

7 10/2009		מעברים
		תגיות: טכניון

אני לא בטוח שמישהו יוכל להסביר עוד כמה שנים טובות מה קרה השנה עם כל בקשות המעונות של כולם. היה נדמה כאילו שורה של צירופי מקרים שמשלבים את המצב הכלכלי הבעייתי שגרם ליותר אנשים לבקש מקומות יחד עם הבטחה מוזרה של הטכניון לתת לכל מעונות סטודנט משנה א' שיבקש ולא משנה מה המצב הכלכלי שלו או איפה הוא גר (טוב, כנראה שחיפאים לא יקבלו, אבל הבנתם את הכוונה). בסופו של דבר, הרבה אנשים שהיו רגילים לקבל מעונות בשנים הקודמות פתאום מצאו את עצמם בלי מעונות בכלל. אני התרגלתי לא לקבל מעונות בסבב הראשון ואחרי ששלחתי שוב את אותו ערעור כמו בשנים האחרונות, חיכיתי להודעת הקבלה המיוחלת רק שהפעם, בגלל כל התסבוכת, גם אני קיבלתי שוב הודעה שהבקשה נדחתה.

לקבל הודעה כזו יכול להיות מאוד מתסכל, רגע לפני שמתחילים את השנה האחרונה. כבר אין כל כך הרבה מזומנים ולמרות הרצון להרגיש יותר חופשי עם מקום משלי, אופציית המעונות עדיין יותר משתלמת מבחינה כלכלית. חוץ מזה, למי יש זמן ללכת לחפש דירה עם כל התוכניות הרגילות של הקיץ ובמיוחד שעוד יכול להיות סיכוי שאני אקבל מעונות? כל מי שלא קיבל הוכנס לרשימת המתנה וקיבל בה דירוג לפי המצב שלו. עוד לפני שטסתי לחו"ל, ציפור קטנה לחשה לי שהמקום שלי ברשימה יהיה די ריאלי, ככה שרוב הסיכויים שאני אקבל מעונות לפני תחילת השנה ושלא תהיה בעיה עם זה. זה גרם לי לנסוע ללונדון בראש שקט ולחזור ולגלות שאני ממוקם במקום ה-11. אחרי 10 ימים של תנודות למטה ולמעלה קיבלתי סוף סוף את ההודעה המיוחלת שאושר לי את אותו סוג מעון שאני גר בו וללכת למלא את טופס הבקשות, שבו בין השאר אני יכול לבקש להישאר באותו החדר. ביקשתי, כי למי יש את הכוח לכאב ראש הזה.

הגענו לשבוע שעבר, בדיוק אמצע תקופת המבחנים שלי, וכשאני חוזר מהבית אחרי כיפור אני מגלה על דלת הכניסה הודעה מאחראי הבניין שלי שאומרת שאני צריך להתפנות עד סוף השבוע ושאני אתאם איתו מועד יציאה. כמובן שהתעצבנתי, כי ידעתי שאני נשאר במעונות בשנה הבאה וחשבתי שאני אמור להישאר באותו חדר לפי הבקשה שלי. טילפנתי אליו והוא אמר לי שככה הרשימות שלו אומרות ושאני אלך לדבר עם אחראי האזור. הלכתי. הסתבר לי שכן, קיבלתי מעונות לאותו אזור אבל בגלל שקיבלתי אותם מאוחר, כבר עשו שיבוצים לדירה שלי והם הספיקו להכניס לשם 4 סטודנטים שביקשו להיות ביחד והחמישי יהיה שותף שנשאר בדירה (ושנכנס אליה רק בקיץ האחרון והרגיז אותי מאוד). את הרביעייה לא היה ניתן להזיז לשום מקום אחר ואת ההוא שנשאר לא רצו להזיז כי הוא קיבל לפניי, ולכן לא הייתה להם ברירה אלא לשבץ אותי לחדר אחר. הם רק לא ידעו לאיזה חדר בדיוק כי לא ממש היו להם חדרים פנויים באותו רגע. הם הבטיחו לי תשובה בתחילת השבוע הזה ושלחו אותי ללמוד מודאג וכעוס למבחן.

בתחילת השבוע הזה חזרתי צפונה אחרי סופ"ש רגוע בבית. הגעתי למשרד מעונות וגיליתי אפיה החדר שלי נמצא - לא באותו בניין וגם במפלס אחד נמוך יותר, כלומר קצת יותר רחוק ממרכז הקמפוס ומהפקולטה שלי. בגלל שהייתי הראשון ששיבצו אותו, יכולתי גם לבחור לעצמי באיזה חדר אני רוצה להיות ולהשיג יותר שקט. מסתבר שהדירה הייתה בשנה האחרונה דירת בנות והם הופכים אותה עכשיו לדירת בנים ובין השאר בגלל זה לא היו להם מפתחות והם לא יכלו לתת לי בשביל שאני אתחיל להעביר דברים. חזרתי לחדר והתחלתי לרוקן את ארון הבגדים לשני התיקים שהוכנו במיוחד למעבר. שני התיקים האלו הם מהסוג הנגרר, אם כי הם לא גדולים במיוחד. רוב הבגדים הצליחו להיכנס בצורה מסודרת פנימה ואני הלכתי לישון בהמתנה לתחילת המעבר עצמו.

יום שני הגיע. סדר היום שלי היה מאוד צפוף: משרד מעונות נפתח ב-9:30 ורק מהשעה הזו אני יכול לקבל מפתח. לפי אחראי הביתן, הוא אמור להיסגר ב-14:00 ולכן הצלחתי לשכנע אותו להיפגש איתי ב-13:00 לצורך הזיכוי אחרי שאני אסיים להעביר את הכל ולנקות את החדר וחלק משותף קטן. כשהגעתי לקחת מפתח, הסתבר לי שהמשרד נסגר ב-12:30 והמרוץ הגדול להעביר את הכל התחיל. הדירה הישנה שלי ממוקמת בקומה החמישית של הבניין כשיש לה כניסה מלמטה וכניסה נוספת בין קומות 5 ו-6 (שבה השתמשתי רוב הזמן). הדירה החדשה ממוקמת בבניין אחר בקומה הראשונה שלו, ששם יש כניסות בקומות 0 ו-2 (שגם קרובה יותר לבניין הישן), ובו בניגוד לישן יש גם מעלית. הסחיבות שלי כללו ירידה במדרגות מקומה חמישית עד למטה ומשם גרירה של התיקים עד לדירה החדשה. מן הסתם החלק של הירידה במדרגות היה הקשה ביותר, כי באופן די מפתיע בכל סבב התיקים נעשו כבדים יותר ויותר. ככה זה כשסוחבים 4 שנים של קלסרים ומחברות. בסביבות 12:30, כשנשארו לי בדיוק שני סבבים אחרונים של העברות וכשאני מותש לגמרי ובקושי יכול לטפס חזרה למעלה, אבא שלי הגיע ועזר לי לקצר קצת את ההעברות. אחרי זה התפנינו לנקות את החדר מכל האבק והלכלוך שהצטבר בו (היה המון אבק למרות שאני משתדל לנקות) ואחר כך לנקות קצת במטבח.

כשסיימנו, השעה הייתה כבר 13:30. לא ידעתי מה קורה במשרד למעלה, אבל מה שבטוח הוא שאחראי הבניין לא הופיע בשעה שקבענו. התקשרתי אליו פעמיים והוא לא היה זמין. טיפת זיעה של לחץ התערבבה לה יחד עם טיפות הזיעה מהמאמץ הגדול של המעבר. הבעיה שנוצרה הייתה חוסר אפשרות להזדכות על החדר הישן כשאני מחזיק כבר במפתח חדש והרצון שלי ליהנות משאר חול המועד בבית. לא יכולתי להחזיר להם את המפתח הישן ואת הזיכוי ביום אחר ואם הייתי מחזיק בו יותר משלושה ימים, היו מחייבים אותי על שני חדרים (וגם תעודת הסטודנט שלי הייתה אצלם). דלת המשרד הייתה סגורה, אבל היו אנשים בפנים שבסוף פתחו לי. היו שם שני אחראי בניין אחרים ואחרי תחנונים וניסיון נוסף לתפוס את האידיוט, מישהי הסכימה לבוא ולזכות אותי ולשחרר אותי הביתה עם חדר חדש. האחראי, אגב, לא חזר אליי בכלל עד עכשיו.

והחדר? אחרי כל הבלגנים הוא נראה די בסדר. הייתי הראשון להיכנס לדירה ומעניין אותי לדעת מי השותפים החדשים שלי, ואותם אני אראה רק ביום ראשון. עוד מצפה לי ערב שלם של סידור של כל הדברים, שכרגע זרוקים בבלגן אדיר בחדר. לפחות יש לי איפה לגור בלי דאגות בשנה האחרונה שלי באקדמיה, עכשיו רק נשאר לסיים סוף סוף את התואר.

3 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של suki da yo ב-9/10/2009 15:30
לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא