עוד קצת יותר מ-30 שעות נפתחת שנת לימודים חדשה, בתקווה שתהיה האחרונה שלי. זמן לעשות קצת חשבונות פנימיים, לחשוב מה היה, לסכם ולקבוע מטרות הלאה. כל שנת לימודים זכתה בבלוג לעיצוב משלה, עם שיר משלה בכותרת שביטא במיוחד את התחושות שאיתן התחלתי את השנה וחלקן גם התגשם בהמשך.
"השביל הזה מתחיל כאן, בין סניף בנק למעיין..."
השנה הראשונה הייתה שנה של התחלות, של להבין מה קורה מסביב ולהתרגל לסביבה החדשה. אחרי 4 שנות הפסקה, לא היה פשוט לחזור ללימודים וחלק מהציונים נראו בהתאם. בסוף השנה כבר חיכתה מלחמה שנתנה את האות לקיץ ראשון מטורף ולתואר מבולגן למדי בלי הרבה הפסקות ומרווחי נשימה.
"ככה כמו שהבטחתי לעצמי, אני לוקח את עצמי בידיים"
השנה השנייה התחילה עם רצון לשפר את המצב הלא טוב (בלשון המעטה) בלימודים, דבר שהצליח במידה מסוימת כי הציונים התחילו לעלות והלימודים התחילו לעניין. זו הייתה שנה של שני משברים גדולים שלא קשורים ישירות ללימודים עצמם (בתחילת השנה ובאמצע) ואחרי ששביתת הסטודנטים נגמרה התחילה נסיקה למעלה עם ההחלטה להיכנס לפעילות באגודה. האמת, זה התחיל עוד לפני השביתה כשהדרכתי לראשונה ביום ההכוון (מחר זו תהיה הפעם השישית) וזה נתן לי את המוטיבציה ואת הביטחון להיכנס לזה ולבנות את עצמי בפנים.
"השמיים הגבול, לשם אני עף"
שביתת המרצים הגדולה נתנה לי את האופציה להתקדם באגודה לתפקידים בכירים יותר, ותוך חצי שנה טיפסתי מנציג סמסטר קטן לתפקיד של יו"ר הוועד ואחריות גדולה הרבה יותר. זו לא הייתה שנה קלה ואין ספק שהתפקידים פגעו בלימודים שלי ומנעו ממני להתקדם יותר, אבל בשורה התחתונה אני יודע שעשיתי משהו בלימודים שלי חוץ מללמוד וזו סיבה מספיק טובה לא להצטער על זה.
"משהו בחיי הולך להשתנות"
בשנה האחרונה המשכתי בפעילות האגודתית למרות העייפות הרבה והשחיקה שהתפקיד גרם לי. כשנגמרה הקדנציה החלטתי לא להמשיך בתור יו"ר אלא לקחת צעד קטן אחורה ולהמשיך להוביל רק שהפעם ההגה היה אצל מישהו אחר. זו גם הייתה שנה של חווית המסע לפולין, 10 ימים שנטבעו עמוק בזיכרון עם כל האירועים שסבבו אותם, ועדיין מהדהדים לי בראש. הייתי שם עם אנשים מדהימים וגם עכשיו, 4 חודשים אחרי שחזרנו, אנחנו ממשיכים להיפגש ולקשקש ביחד (וגם מרימים פרויקט קטן למען ניצולי השואה). זו גם הייתה שנה שקיוויתי שדברים נוספים ישתנו בה, אבל נשארתי עם אכזבות ותסכולים, אבל אני גם מתחיל לוותר עליהם כי גם הם לא יובילו אותי לשום מקום. כנראה שזו בסופו של דבר המהות של השינוי.
אז תיכף תתחיל לה עוד שנה עם המטרה המיוחדת שלה (ועיצוב חדש לבלוג) והתקווה שתהיה מוצלחת. אני כבר רגיל לפתוח סמסטר עם הדרכה ביום הכוון, רק שהשנה אני מוסיף לה הדרכה נוספת בעיר, במסגרת פרויקט מיוחד של העירייה כאן להראות לסטודנטים שיש גם עיר מסביב לקמפוס ושהם יכולים לצאת קצת מהקמפוס ב-4 שנים הקרובות. מה שבטוח, תהיה חוויה.
(שרוק משהו...)