הוסף לקבועים

ישראבלוג 



 

אז ככה באמת נראים החיים האמיתיים שאחרי התואר. דירה שכורה רק לעצמי, אוטו מהעבודה ומשכורת מכובדת.
העיר הגדולה קוראת לי, עכשיו נראה לאן ממשיכים מכאן.
אוגי, 41, תל אביב.

 

לעידכונים במייל:

הצטרף בטל מנוי          שלח

טבעות:
« טבעת בודדה. » ±
« צהוב/ה » ±


מיקרו אוגי


שכנים
Symphony
NineLives
Suki da yo
מקליין
צבובה
אראמיס
בימבה
יובל
פ(י)לו
סימבה
האחת

הקוראים האחרונים

אמילי1212
Pillow
Violetsun
רוג_
Kaia Girl
שמחת זקנתי
LIL_WHO
Suga Mama
קמיל ה
Yuval's Studio.


 
ארכיון:


חיפוש טקסט בקטעים:

חפש


11/2009


 

8
11/2009

  9
תגיות: טכניון, יומן מסע

זה נראה כל כך טבעי להתחיל עוד שנה של לימודים, ככה שבלי לשים לב עברתי את מכסת הסמסטרים שבה אני אמור לסיים את התואר. עם קצת כוח רצון הייתי יכול לנסות ולסיים את הכל הסמסטר, אבל זה היה יוצר עומס מטורף מדי, לא משהו שאני יכול לעמוד בו וסביר להניח שזה היה גורם לי לא לסיים. מבין כל הנקודות שנשארו לי, ממתין לו (בינתיים, ועל זה בהמשך) קורס אחד מאוד כבד ומאוד לא מובן לי, אחד כזה שפעם אחת ניסיתי להכניע ולא הצלחתי בשני המועדים, והיו עוד פעמיים שהתחלתי ללמוד אותו ופרשתי באמצע בתקווה לחזור אליו בהמשך. אז ארגנתי לי את המערכת לשנה שלמה, ויצאתי לדרך, מסתכל על מרבית הסטודנטים מלמעלה (לפחות אלו שבתואר ראשון) ומחכה כבר לצאת מכאן. באופן לא מפתיע, חלק לא מבוטל מהאנשים שהתחילו איתי ללמוד עדיין מסובבים להם במסדרונות הפקולטה, עוברים מהרצאה לתרגול או עושים פרויקט כלשהו, מגדרים את הנקודות האחרונות של התואר. מרבית העתודאים נעלמו, פרט לשניים שקיבלו אישור מיוחד למשוך עוד קצת (בטח תמורת משכון הנשמה לעוד כמה חודשי קבע).

קצת יותר משלושה שבועות לתוך הסמסטר (ככה זה שמתחילים ביום רביעי), אפשר להגדיר את הסמסטר הזה כמעניין, אבל כזה עם פוטנציאל להשתפר. אני עושה שני קורסים פקולטיים, כשאחד מהם עוסק ברשתות ובינתיים מעניין לפרקים (כל עוד לא נרדמים בהרצאה) והשני סמינר בתחום שלי. הסמינר הוא אצל אותו איש סגל צעיר שלקחתי אצלו קורס נושאים מתקדמים בשנה שעברה, ולמרות שהיה די לא מובן החלטתי לתת לו עוד צ';אנס, במיוחד שעכשיו אחרים מסבירים את החומר ולא הוא, ככה שזה יכול להיות מובן ומעניין יותר. את המאמר שלי אני אמור להרצות רק בשיעור הלפני אחרון (וחבל, כי הייתי יכול להיפטר מזה עכשיו), ככה שבינתיים אני רק מקשיב. בעצם, אי אפשר רק להקשיב. הוא החליט שהפעם כולם צריכים לקרוא את המאמרים כדי לקיים דיון בכיתה וזה חלק לא מבוטל מהציון הסופי של כל אחד בקורס, ככה שחוץ מהמאמר שלי (שכדאי שאני אקרא אותו כבר), אני צריך לקרוא כל שבוע לפחות עוד שני מאמרים, שלא תמיד מובנים ולא תמיד יש כוח להתעמק בהם (אחרת הייתי בוחר בהם ולא רק בזה שלי).

אני לוקח הסמסטר גם שני קורסים ביולוגיים קטנים ונחמדים בשביל האיזון הקוסמי של התואר. מצד אחד יש לי גנטיקה מולקולרית של האדם, שבו בעיקר לומדים על מחלות גנטיות נדירות, מוזרות ולעיתים קצת מזעזעות, וזה גורם קצת להודות להורים שלי שהורישו לי מטען גנטי שברובו די תקין בלי הרבה בעיות (אולי פרט למה שיש לי בשיער). חוץ מזה, השילוב של שעה מאוד מוקדמת יחד עם מרצה בעלת קול מאוד מונוטוני והפסקה אחת בלבד במהלך שעתיים וחצי של שיעור, די מפריעים לקליטה של החומר. אחרי ששורדים את השיעור הזה, נחים בהפסקה וצולחים את הסמינר בשלום, מגיעת הרצאת הערב בהנדסה גנטית. אף פעם לא הבנתי למה יש מרצים שלא יכולים להשקיע יותר מדי במצגות שלהם ולהוסיף קצת כיתוב, קצת מלל של הסברים שיאפשר לסטודנטים להקשיב יותר במקום לרדוף אחרי המרצה (וזה יותר גרוע ממרצה שלא משתמש בשקפים בכלל ורק כותב על הלוח). כשבמצגת יש דברים הזויים, קשה להבין מה המרצה בכלל רוצה מאיתנו ואיך כל זה מתקשר לנושא הכללי של הקורס. לפחות הוא מקליט את עצמו ומעלה את זה אחר כך לאתר הקורס, ככה שאני אוכל להירדם עם ההרצאה גם בסוף השבוע. הקורס הזה כבר הספיק לזכות בתואר הקורס עם הדרישות ההזויות ביותר, כשפרט למבחן ו-3 תרגילי בית (כשבינתיים כבר יצא השני וכאמור אנחנו עוד לא חודש מתחילת הסמסטר), אנחנו צריכים לכתוב מילון מושגים בנושא של אחת ההרצאות באתר הקורס ואמורה להיות לנו הרצאת חובה מתישהו באמצע הסמסטר כשבעקבותיה אנחנו צריכים להגיש משהו. בקיצור, לקחו קורס ביולוגי טיפוסי עם תרגילי הבית הלא סגורים שלהם והוסיפו לו עוד דברים יצירתיים כדי לגרום לסטודנטים "ליהנות".

פרט לחזרה על כימיה כללית (פעם שנייה שחוזר, כי ביישתי את עצמי בפעם הקודמת), אני מנסה שוב לצלוח את פיזיקה 2ממ המהולל. הפעם אני לא הולך להרצאות ומנסה לראות את כל מה שיש בווידיאו, רק שזה מחייב אותי לראות בערך אחת ביום וזה לא ממש עובד. גם בתרגולים אני לא ממש מקשיב וזה ממש בעייתי, כי המטרה שלי היא להבין את הקורס ולעבור אותו סוף סוף. זה קשה כי אין מוטיבציה בגלל שהוא לא קשור לכלום ולא מובן. חוסר המוטיבציה רק גדל כשמועצת הפקולטה החליטה להוריד את הקורס לגמרי מהמסלול שלי ועכשיו מחכים לסוף החודש כדי להכניס את זה לקטלוג הלימודים. הבעיה היא שזה ייכנס רק לקטלוג של השנה הבאה, ולא ידוע מה יעלה בגורל של אלו שמסיימים השנה, ככה שבינתיים אני מנסה ללמוד את הקורס אבל מחכה ומצפה לרגע שבו אני פשוט אעיף אותו ואשכח אותו לגמרי. בפועל, מן הסתם, זה לא עובד.

כדי לצאת מהשגרה הרגילה, שכנעו אותי בעקשנות מרובה לקחת את הקורס פסיכולוגיה של המוזיקה. עד עכשיו הקורס קצת מאכזב, כי במקום פסיכולוגיה של מוזיקה, קיבלנו 2 הרצאות שעוסקות במתמטיקה של המוזיקה עם החלוקה השונה של המיתרים והתווים. זה מעניין, אבל לא עד כדי כך. אני מקווה שזה ישתפר מתישהו בהמשך, כי יש לקורס הזה פוטנציאל. פרט למבחן סופי, אנחנו צריכים לבצע שתי מטלות במהלך הסמסטר כשאחת מהן היא הצגה של קטע מוזיקלי כלשהו (ולא ממש ברור לי איך נעשה את זה) והשני להציג קטע מוזיקלי או שיר שפשוט עושה לי את זה ולהסביר למה. זו ממש משימה קלה, וכבר יש לי בראש רעיון. נשאר לי רק שבוע וחצי להוציא את זה לפועל.

אז כרגע הסמסטר די נוח. פרט ליום רביעי הנורא שמתחיל ב-8:30 לפנות בוקר ונגמר אי שם ב-18:30 בערב, בשאר הימים אני לומד שעתיים-שלוש גג ובראשון בכלל לא. השאיפה היא שבקרוב הימים הריקים יותר יתמלאו בעבודה, אבל בשביל זה אני צריך להזיז את התחת שלי, לכתוב קורות חיים ולקוות שמישהו יסכים לקבל אותי. בינתיים אני עדיין סוחב את הפרויקט מהסמסטר שעבר שהיינו מזמן צריכים לסיים ואנחנו כבר רואים את הסוף. רק עוד כמה באגים והבנה ונגמר. כמובן שיש עוד מספיק דברים מסביב, אבל בשביל זה צריך פוסט שלם נפרד של חפירות (כי הבטן מלאה על כל מה שקורה מסביב).


2 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של צ' ב-13/11/2009 01:35
לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא     



 

אוגי 2011, כל הזכויות שמורות
29,378 כניסות
Site Meter