אוגי שורשים

16 11/2009		שורשים
		תגיות: פולין 2009

זה התחיל אחרי שחזרנו מפולין. אחד החברים, שדווקא לומד באוניברסיטה, החליט שהוא רוצה להרים פרויקט שישלים ויוסיף לחוויה שעברנו שם ויקשר בעצם את מה שראינו והרגשנו שם עם המציאות בשטח, עם החוויות האישיות האמיתיות ולא רק סיפורים מרוחקים מהספרים. נכון שהיינו שם עם אשת עדות, אבל היא רק אחת שמספרת ויש עוד הרבה שהסיפור שלהם לא נשמע. בשביל זה הוא הרים את פרויקט "שורשים", שזו המהות שלו. רוב האנשים מהאוטובוס הצטרפו אליו וגם אני.

קשה לשים את האצבע למה החלטתי להצטרף. יכול להיות שזה נבע מאותה סיבה שבגללה יצאתי למסע הזה מלכתחילה. לא היו לי יותר מדי סיפורי שואה בבית. הצד הפולני של המשפחה ברח לכיוון רוסיה בין אם להסתתר שם (סבתא ז"ל) או להיאסר ולהישלח לסיביר למחנות עבודה עד סוף המלחמה (סבא ז"ל) ובצד הרומני סבא עלה לארץ כשהמלחמה התחילה (הוא גם היחידי ששמעתי את כל הסיפור שלו ממקור ראשון) ואילו סבתא שלי איבדה את האחים שלה ואת אבא שלה בטבח ביאסי. למעשה, רק אחרי שחזרתי קראתי ושמעתי קצת על מה שהלך שם, ועד אז חשבתי שהכל היה בסדר כי מרבית הצד הרומני שרד את השואה בעוד מהצד הפולני נשארו רק סבא וסבתא שלי, ומדובר באותו סדר גודל של משפחות די גדולות. לא ממש העלתי את הנושאים האלו, רק כשעשיתי עבודת שורשים בעצמי אי שם בגיל 13 נחשפתי לעץ המשפחתי, אבל כמעט ולא לסיפורים. יכול להיות שזו הסיבה שבגללה החלטתי להצטרף לפרויקט, כדי לשמוע ולהבין, ולהשלים את החוויה משם. כל מה שראינו שם זה צריפים מתפוררים, אבנים ואנדרטאות וכולם על רקע ירוק ותכלת בוהקים, עם שקט שלא מקשר לזוועה שהתחוללה במקום.

אחרי כמה פגישות היכרות קטנות, שבהם שמענו והכרנו מה אנחנו אמורים לעשות (מאחת נעדרתי, בכל זאת אני עדיין סטודנט עם מבחנים), תגיע היום (שני) הפגישה הראשונה עם הניצול שצוותתי אליו. אני עוד לא ממש מכיר אותו, פרט לשם ולשיחה קצרה שניהלנו בטלפון, ומחר יתחיל כל התהליך מבחינתי. אני עדיין לא יודע איך אני אעשה את זה, איך אני מסוגל להיכנס לאדם זר הביתה ולנסות להחזיר אותו אחורה אל הזיכרונות הקשים של חייו. זה אתגר לא פשוט, וגם אחרי שקראתי את ההדרכה, אני עדיין לא יודע מאיפה להתחיל ואיך לחלק את הדברים. אני רק יודע שאחרי שאני אסיים ללמוד מחר, אני אצא לי החוצה, אתפוס אוטובוס ואגיע אליו, אחרי סיבוב קצר ומציאת המקום המדויק, עם הרבה מחשבות וחששות, וניסיונות להבין מה אני עושה. היו לי מספיק רגעים בשבועות האחרונים שחשבתי למה אני בכלל עושה את זה, ולמה אני צריך את כל זה בתוך כל החיים התזזיתיים שלי. אני בכל זאת עדיין סטודנט. אבל לקחתי החלטה, וברגע שלוקחים החלטה, צריך ללכת איתה עד הסוף, וזה מה שיקרה גם כאן. יהיה מה שיהיה, בסופו של דבר, אני יודע שרק טוב ייצא מזה.

2 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של og211 ב-4/12/2009 01:46
לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא