אוגי אחרי בחינות, לפני בחירות

21 2/2010		אחרי בחינות, לפני בחירות
		תגיות: טכניון, מסעותיי עם עצמי, אגודה

לכל תקופת מבחנים יש את הייחודיות שלה, וגם לזו שנגמרה ביום חמישי האחרון היה את הייחודיות שלה. זה נראה טיפה הזוי לעבור תקופת מבחנים עם מבחן אחד ביום הראשון ושלושה בחמשת הימים האחרונים, ככה שבאמצע יש לא פחות משלושה שבועות מלאים של כלום שבהם ניסיתי ללמוד לשלושת המבחנים במקביל תוך כדי ניסיונות לעשות דברים אחרים. בשורה התחתונה, לא כזה עבד כמו שחשבתי שיעבוד ולא הספקתי לעבור על כל החומר של המבחן האמצעי מבין השלישייה, שגם היה הכי משעמם ומציק מביניהם. גם המבחן שלו היה הכי הזוי מכולם ולא בגלל החומר. למבחן שיבצו את שתי הדודות הכי הזויות שיכלו למצוא, ובאופן די מפתיע, כל הסטודנטים בקורס התרכזו באותה כיתה ככה שבכל הזמן הזה המרצה והמתרגלת גם היו בתוך הכיתה. כמו כמעט כל בחינה, הדודות החליטו לשחק בכמה אפשר להזיז סטודנטים מקום כדי לשגע אותם עוד יותר לפני המבחן, במיוחד כשאחת רצתה להזיז את אחד הסטודנט בדיוק שנייה אחרי שהוא הספיק להתיישב במקום החדש שאליו הוא עבר אחרי שהשנייה הזיזה אותו לשם. התחלנו את המבחן ודי מהר הסתבר שהמזגן בכיתה לא עובד (לא יכלו לשים לב לזה לפני משום מה), ולכן הן קראו לאחד מהאנשים של אחראי הבניין כדי שינסה להפעיל את המזגן. זה לא עבד, ואז הסתבר שהחלונות בכיתה מסיבה מוזרה נעולים עם ברגים, אז אותו איש תחזוקה הלך וחזר עם מברגה כדי לפתוח את החלונות. זה היה חצי שעה אחרי שהבחינה התחילה (!) והוא השתמש במברגה לפחות 4 פעמים (!!). בשלב מסוים הוא גם עשה את זה מעל הראש שלי והמברגה נשארה לי על השולחן במשך כמה דקות טובות מול העיניים. אחרי שהוא הלך, הדודות החליטו להמשיך להציק לסטודנטים ולבדוק טוב טוב שהם מילאו את כל הפרטים על המבחן ולגעור בסטודנטים שלא עשו את זה, ואז להציק לסטודנטים אחרים מכל סיבה שהיא (למשל אחת מהן לא הבינה למה שם המשפחה של אחת הסטודנטיות שונה בין הכרטיס שלה לדף הנוכחות והיא הייתה חייבת לשאול אותה את זה באמצע המבחן…). לא חושב שבכל הסמסטרים שלי בטכניון היה לי מבחן שבו התנתק לי חוט המחשבה לפרק זמן כל כך ארוך ופשוט המחשבות שלי נדדו למקומות אחרים לכמה דקות טובות במקום להתרכז במבחן עצמו ולנסות לפתור אותו עד הסוף. לקח זמן והצלחתי לאסוף את עצמי ולסיים את המבחן, וכנראה זה אני אגש למבחן הזה שוב, למרות השעמום.

השבוע הזה, עם שלושת המבחנים שלו, היה די מתיש. בקושי היה לי זמן לנשום ולהתעסק בדברים אחרים. רגע לפני שתקופת המבחנים הזו התחילה, לקחתי על עצמי את התפקיד האחרון שלי באגודה והחלטתי להיות זה שאחראי על ארגון הבחירות הקרובות לנציגי הסמסטר. בשנתיים האחרונות ראיתי איך הדבר הזה התנהל מאחורי הקלעים בצורה די ביזיונית וזה די תסכל אותי בתור אחד שכן חשוב לו שהאגודה תצליח, שתייצג את הסטודנטים ושתקבל מהם לגיטימיות. בשנה שעברה רק שליש מהסטודנטים טרחו להצביע ואני ממש לא מבין איך אנשים שם בבית הסטודנט יכולים לקחת החלטות במצב כזה. זה לא פשוט לארגן דבר כזה ובחודש האחרון לאט לאט התחלתי להבין כמה הארגון של הוא לא פשוט, כמה בירוקרטיה מסתתרת שם מאחורה, וכמה אני תלוי ברצונות של אנשים אחרים שלא תמיד שמים את הבחירות האלו בראש סדר העדיפויות שלהם (להם לא אכפת מהלגיטימיות, הם הרי מקבלים כסף). אז עכשיו כשמרבית המבחנים מאחוריי (טוב, צפוי לפחות עוד מועד ב'; אחד ואולי שניים), וכשסמסטר עם ממש מעט לימודים לפני, אפשר להתחיל לעבוד כמו שצריך ולהתחיל גם לתעד את זה כדי שאחר כך אני אראה מה עשיתי ומה אני יכול לקחת הלאה מכל החוויה הזו. היעד נראה בשמיים עם נתוני הפתיחה שיש לי, אבל הולך להיות חודש וחצי מטורפים, הכל כדי לדעת שהשארתי אחריי גוף מתפקד, עם אנשים שאכפת להם ממנו וממי שהם מייצגים. אולי זה יגרום לחלק מהאנשים שכן נמצאים בתוך המערכת לקבל טיפה שכל ולהבין מה הם באמת עושים.

ואחרי סופ"ש של מנוחה בבית, עם משקפיים חדשים (שלושה זוגות, לא פחות), אחרי ארוחת צהריים מעולה (המבורגר ברוטב של יין אדום, פשוט מעדן), אני עוד מעט חוזר צפונה מוכן להתחיל בשבוע הזה שצפויים בו לא מעט דברים מרתקים. יש בו דרבי (עם המון חששות), יש בו ישיבת הנהלה שבה אני אמור להחדיר ציונות אגודתית באנשים ולקבל סוף סוף חברי ועדת בחירות שיורידו ממני חלק מהמעמסה, יהיה בו גם זמן ללמוד למועד ב'; הראשון והפעם כמו שצריך (כי התכוננתי רע מאוד למועד א';) ואולי דברים גם יתקדמו סוף סוף בכיוונים אחרים, חשובים לא פחות. מוזר לי שזה דווקא מתחיל ביום הולדת של זו שעשתה לי חור בלב, אבל יכול להיות שזה חלק מכמה השפעות חיוביות שעוד נשארו ממנה. ואולי פשוט צריך לתת לכל המחשבות האחרות שמתרוצצות בראש לצאת החוצה. לא חסר.

8 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של og211 ב-22/2/2010 01:09
לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא