אוגי סיכום שבועי

2 5/2010		סיכום שבועי
		תגיות: חפירות של אמצע לילה, מסעותיי עם עצמי, אגודה

זריקת קורס
לפני שבועיים בערך הודיעו לי שאני כבר לא צריך לקחת פיזיקה 2 כדי לסגור את התואר וגם לא צריך לקחת שום דבר במקום (למרות שפעם אמרו לי שכן). זה יצר לי מצב שבו בעצם יש לי כמה קורסים מיותרים במערכת שאני יכול פשוט לזרוק. רוב הקורסים שאני עושה הסמסטר מעניינים, פרט לאחד. אותו קורס היה הימור לא קטן מבחינתי בגלל שהוא כמעט היחידי שיכולתי לקחת תחת אילוצי המערכת. רק כשהגעתי אליו הבנתי כמה הוא נוראי: מרצה מפוזר שמדבר עם מבטא, קורס חדש לגמרי שלא הכל מסודר בו (וגם המרצה לא כל כך שולט בחומר ומבין אותו עד הסוף), חומר לא מובן בעליל שמצריך כמה קורסים שאין לי ומעל לכל – מבחן שנופל באותו יום כמו קורס אחר. אז נכון שהמרצה בסוף החליט לבטל את המבחן ולעשות במקומו עבודה, אבל תחושת המיאוס מהקורס רק התגברה כשהבנתי שאני לא באמת צריך אותו. אז היו לבטים אבל בסוף החלטתי שדי, הגיע הזמן לחתוך ולהיפרד ממנו לשלום. עכשיו זה גורם לימי שני שלי להיראות מוזר (לומד שעה אחת מ-16:30), אבל עם פחות כאב ראש בצורה משמעותית.

אגודה
ביום ראשון שעבר סיימתי רשמית את כל תפקידי באגודה (לא כוללים תפקיד של פעיל פקולטי שנועד בין השאר לשמור לי על המדבקה אבל גם בגלל שהוועד עדיין חשוב לי). הבחירות הסתיימו סוף סוף אחרי שהסיפור של הבחירות החוזרות נגמר בלי שהן באמת ייערכו (אחת המועמדות החליטה לפרוש) וכל מה שנשאר לי זה לכתוב מסקנות. נתתי לעצמי קצת להתבשל במהלך השבוע ולחשוב טוב טוב מה אני רוצה לכתוב ואיזה המלצות אני רוצה להעביר כי ראיתי הרבה דברים שלא מצאו חן בעיניי ושפגעו בהצלחה של הבחירות. בסופו של דבר הצביעו 400 סטודנטים יותר מהשנה שעברה, אבל לא השגתי את היעד הקצת מופרע שקבעתי לעצמי (50%) והיה לי מאוד חבל.
למרות הפרישה, עדיין מצאתי את עצמי מקדיש שני ערבים לפעילויות של האגודה. ביום שלישי התקיימה ועידה והחלטתי ללכת, אולי מתוך הרגל. ישבתי לי בשקט במשך קרוב ל-5 שעות, שמעתי את כל הדיונים, ניסיתי לתת את הדעה שלי בכמה מקומות ואפילו דיברתי בפני כולם על המועמד ליו"ר ועדת ביקורת (השאירו אותי בחלק הסגור של הדיון למרות שלא היו מחויבים). יום למחרת הוועד השתתף בארגון הופעה של רועי לוי, אז הצטרפתי ועזרתי במכירה של הבירות ואחר כך בארגון ובקיפול של הכל. בגלל שהייתי רוב הזמן בחוץ, שמרו לי מקום בפנים אבל עד שנכנסתי נשאר מקום פנוי רק בצד. אמרו לי לשמור מקום לעוד מישהי מהוועד אבל כשהיא הגיעה, היא ממש לא הייתה מרוצה מהמיקום, התעצבנה, התחילה לבכות וברחה החוצה. לא יכולתי לרדוף אחריה כי כל הכסף של מכירת הכרטיסים והבירות היה אצלי אז שלחתי אחריה שני יו"רים שהרגיעו אותה ומצאו לה מקום טוב יותר (די מעצבן, כי חשבתי שלפחות מישהו יישב איתי ואני לא אצטרך להיות לבד במופע). זה השאיר טעם קצת רע לכל ההופעה הזו, וגם רועי לוי עצמו לא היה כזה הברקה (אפילו הופעת החימום שלו הייתה טובה יותר).

השבוע הבא
השבוע הקרוב הולך לעמוד בסימן של תחילת חיפושי עבודה. אמנם כבר הספקתי להעביר השבוע קורות חיים לכמה חברים שיעבירו אותם לחברות שבהן הם עובדים (או קרובים שלהם), אבל השבוע יש יום זרקור של IBM, וזה זמן מצוין לנסות ולשבת מול מראיין ולשכנע אותו שלמרות שיש לי ממוצע נמוך, אני יכול להיות מישהו שיתאים לו בגלל כל שאר התכונות. בינתיים אני אחכה לציון האחרון מהסמסטר שעבר, בתקווה שהוא ייכנס כדי שאני אדע אם אני אצליח להשיג הצטיינות. בהתחשב בממוצע שלי ובדרך שבה התואר שלי התקדם, זה די מפתיע וטוב. רק שייכנס כבר הציון!

5 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של og211 ב-5/5/2010 12:55
לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא