אוגי ממחר דף חדש

20 7/2010		ממחר דף חדש
		תגיות: חפירות של אמצע לילה, יוצא אל האור, מסעותיי עם עצמי, אופטימי

תקופות מבחנים הם תמיד התקופות האלו של הרצון לשנות את החיים לגמרי. השיגרה השוחקת הזו של החרישה האינסופית והשקיעה רק בלימודים גורמת לציפיה בשקיקה לרגע השקט הזה שבו יוגש המבחן האחרון ויתחיל החופש. הפעם הרגע הזה מסתמן כיותר מתוק בגלל שלא אמור להיות שום דבר, שום לימודים, הגשות וכל שאר הדברים האקדמיים. ככה זה כשסמסטר אחרון, אבל המציאות דואגת לטפוח טוב טוב על הפנים. תקופת מבחנים זה הזמן השביר ביותר, שכל מפלה קטנה, כל דבר אחד שלא הולך לפי התוכנית מסוגל להוביל לתגובת שרשרת רגשית לא צפויה ולהוצאה מאיפוס, ואין דבר יותר חשוב מאיפוס וריכוז במטרה בזמן הזה. אי אפשר להשוות בין (סוג של) לא מבחורה ונכשל במבחן, אבל כששניהם באים אחד אחרי השני קצת קשה למצוא כוחות ללמוד חזק לשני מועדי א'; האחרונים כדי לסיים איתם כבר ביולי.

זו הייתה המטרה העליונה עכשיו, לדאוג ולסיים הכל ביולי ולא לדחות דברים לאוקטובר, אי שם בתחילת הסתיו. הרצון היה לסיים את הפרק הזה של הלימודים בחיים ולצאת לדרך החדשה, הלא נועדת, בלי שום זנב מהעבר שמזכיר ששום דבר עוד לא נגמר. החודשיים הבאים הולכים להיות קריטיים ומטורפים, כשאין&nbsp; מושג ירוק מה הולך לקרות בהם. צריך למצוא עבודה שתהיה מספיק מאתגרת ומספיק משתלמת, אחריה למצוא קורת גג חדשה כי אין סיבה להישאר במעונות לנצח (לפחות נותנים לי להישאר כאן באוגוסט-ספטמבר) ועל הדרך גם לדעת באיזה איזור חיוג זה יהיה, לסגור קצוות עם פרויקט קטן ובעיקר לדאוג לעצמי ולהתחיל לסדר לעצמי את החיים אחרת. ביום שני הבא בדיוק בצהריים הם יתחילו, החיים האלו, ואין לי מושג בכלל מאיפה להתחיל.

עד אז נשאר רק קצת לחשוב על מה הולך להיות, אבל אי אפשר לשקוע בפנטזיות האלו (כי ציפיות נוטות כמעט תמיד לאכזב) וצריך להשקיע בשביל שני המבחנים שעדיין נשארו (ואני מסיים איתם הרבה אחרי כולם). אז אולי לא ממחר, אבל מיום שלישי הבא יתחיל דף חדש. הגיע הזמן.

2 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של לא קוראים לי דרור ב-20/7/2010 01:33
לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא