אוגי ביניים

12 8/2010		ביניים
		תגיות: אבטלה (סמויה?), מסעותיי עם עצמי, אופטימי

בלי לשים לב, תיכף ייגמר לו השבוע השלישי מאז שנגמרו המבחנים. מצד אחד זה נראה הרבה זמן אבל מצד שני מרגיש לי כאילו זה חלף ממש מהר. אם השבוע הראשון (שגם ככה בחלקו הראשון היו מבחנים) היה בשביל להתאושש קצת ממועדי א';, השבוע השני היה בשביל להתחיל להתרגל למציאות החדשה, בא השבוע הנוכחי שבו אני לאט לאט מבין את מצב הביניים הזה אבל עוד לפני שאני בכלל מתחיל לחשוב על איך אני מתחיל לתכנן את השבוע הבא, כבר הכל משתנה. תקופת הביניים הזו היא בעיקר לחיות מהיום למחר וגג לעוד שבוע, כי דברים זזים בה בקצב דינמי מאוד. פתאום צצים ראיונות עבודה, פגישות, דברים חדשים שצריך לעשות וצריך להתאים את כל סדר היום שלי מחדש בשבילם. צריך להתחיל להאיץ את החזרה על החומר הרלוונטי, להתכונן כמו שצריך ולהתחיל לחשוב מה יכולות להיות ההשלכות אם כן ואם לא. הכל כזה לא ברור ומתערבב לו במוח, במיוחד בתוך כל חוסר הוודאות הזה. אני עדיין במעונות בחיפה, מנסה לנהל את העניינים שלי מכאן אבל אני יודע שגם למקום הזה יש לי דד-ליין בדמות אחרי החגים, ואם אני לא אצליח להסתדר עד אז, אני אצטרך לפנות את הדברים שלי מכאן ולחזור לאחד ההורים עד שהכל שוב יתייצב. רק אחרי שאני אמצא משהו, אני אתחיל לחפש דירה נורמלית בשבילי בהתאם לאזור, וזה גם כאב ראש לא קטן. יש העדפה לנסות ולמצוא מקום עבודה בחיפה ואז להישאר לגור כאן, אבל זה ממש לא פשוט ועד עכשיו נתקלתי בהרבה יותר הצעות במרכז. איכשהו בזמן האחרון האחיזה בחיפה קצת התרופפה, זה כבר מה שהיה פעם וזה די מציק לי.

אז בינתיים מעבירים את הזמן, מנסים לעשות דיאטה (שקצת מתסכלת ביומיים האחרונים) ולהתאמן ממש הרבה בחדר כושר (עד כדי כאבי שרירים), מנסים לעשות פרויקטים קטנים ומקווים שהתקופה הזו תעבור מהר. יהיה טוב.

1 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של בימבה* ב-12/8/2010 10:18
לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא