את סוף השבוע הזה בעבודה אפשר להגדיר במילה אחת: טירוף. זה לא שמספרים גדולים של אנשים מפחידים, אבל זאת הצורה. לא יודע אם זה בגלל כריסמס, או בגלל שהייתה חתונה גדולה ביום רביעי במלון, או בגלל שתי שבתות חתן שהיו במלון, אבל מספר אוכלי ארוחות הבוקר קפץ. רק בשביל שתבינו: ארוחת בוקר במלון מוגשת מ-6 וחצי בבוקר ועד 10 וחצי. כשיש ארוחות צהריים גדולות (בגלל כנסים וכאלה) אז סוגרים בעשר. בשבתות בבוקר סוגרים ב-11 כי נותנים לאנשים להתפלל בבית כנסת ואז למלא את הבטן. ככה יש לאנשים 4 שעות לבוא ולאכול ארוחות בוקר. הבעיה בסוף השבוע הזה שבכל בוקר מחמישי ועד אתמול (היום לא עבדתי) הייתה מסה גדולה של אורחים שנזכרה לבוא ביחד, שעה לפני הסגירה. זה יוצר מצב של אווירה מזויפת של רוגע ושקט ועבודה בלי לחץ בכלל, ואז פתאום נוחתת המכה והבלגן מתחיל לחגוג. כמו עדר ארבה מורעב למדי הם מתנפלים על המזנון ומשאירים אותו ריק לגמרי, מטרטרים את המלצרים אחרי קפה ותה מכל הסוגים ולא נותנים רגע לנשום. על טיפ כמובן אין על מה לדבר. זמן לפנות מהשולחנות למדיח כמעט ואין והאנשים רק מערימים ערמות על ערמות של צלחות על השולחנות שלהם.

כל זה עוד לפני שהתחלתי לדבר על האנשים עצמם. בראש ובראשונה בשבתות בעיקר המלון מתמלא בקבוצות של משפחות דתיות עם המון ילדים קטנים. חוץ מהקשיים הרגילים שהם מערימים (לא חותמים בשבת וכאלה) הילדים שלהם משתעממים מהר מאוד מההורים שלהם שמדברים בלי סוף ביניהם, אז הם מתחילים לשחק בשטח של המסעדה. מילא לקחת אבנים מהאדניות ולפזר אותם על הרצפה, מילא לחסום את הדרך וכמעט לגרום למלצרים עם מגשים מלאים בצלחות המלוכלכות שההורים שלהם השאירו ליפול, הם גם נכנסים לכל חור אפשרי וכמעט גורמים לנזק ממשי. מצאתי את עצמי כמה פעמים נוזף בילדים קטנים שנכנסים למקום שהם לא אמורים להיות בו, פותחים דלתות של ארונות חשמל ועוד. כשהמסעדה סגורה הופיע פתאום ילד יחף שחיפש את אימא שלו (מרקו?) שישבה אי שם בלובי ולא שמה לב אליו. מלצרית נחמדה השיבה את האבידה. מאוחר בערב האימא הופיעה במסעדה (סגורה, הכנו אותה לבוקר) עם טיטול מלא בחרא ורצתה לזרוק אותו בפח באמצע המסעדה, שיעלה שם ריח. הפניתי אותה לפח אחר שיסריח שם.

אבל הקבוצה היותר גרועה היא של הצרפתים, ככל הנראה יהודים מצרפת, כי כולם יודעים קצת עברית. אם הדתיים היו מטרד, הם שברו את כל השיאים. צעקות, טענות על כל פרט קטן (מה לעשות שאין קרואסונים? לפני שנייה היו פה!), ערימות על ערימות של צלחות (יותר גרוע מישראלים) ואין סוף הזמנות של קפה הפוך ואספרסו. רק שתבינו, קפה רגיל זה לא בעיה למזוג להם ברגע שהם מבקשים, אבל בשביל הפוך או אספרסו צריך ללכת למכונה ולהכין במיוחד בשבילם בתהליך שלוקח מספר דקות וצריך להיות מדויק וטוב, אחרת הלך הקפה. עכשיו מה עושים עם עשרות הזמנות כאלה? מסכנה המכונה שכמעט קרסה בעומס שהופעל עליה. למזלנו, בשבת המכונה לא עובדת ובחצי התנצלות-חצי שמחה לאיד צריך לבשר לאורח שישכח מההזמנה שלו. בדיחה שרצה בנינו אמרה שאנחנו מבינים עכשיו למה יש כל כך הרבה אנטישמיות בצרפת, ולמה אנחנו ממש לא סובלים צרפתים. בסופו של דבר, מדובר בגרסה אירופאית של המרוקאים (ואין הרבה הבדל ביניהם).

אני מקווה שמחר בבוקר הם כבר לא יהיו ויהיה שקט. השבוע הזה אמור לעבור בשקט בלי כנסים וארוחות צהרים גדולות (מלבד שישי ושבת) וזה כבר נראה יותר ורוד. רק שאני יסיים עם זה כבר.