אוגי סופרסטאר

17 1/2005		סופרסטאר
		תגיות: רבוטה

כבר שכחתי מתי כתבתי פה בפעם האחרונה. האמת, כשצריך לריב על המחשב במיוחד בתקופה כזאת של הגשת ציונים לתעודה (אימא מורה, לא כולם מושלמים) אז צריך לפנות. אבל היום גם העסק הזה נגמר והנודניק הקטן שלי חזר לחיים ולעבודה רגילה ובאופן מסתורי חזרו חיבורי הרשת אליו, ככה שאני לא צריך את הדיסק און קי שקניתי בשביל להעביר קבצים (אבל הוא משמש גם כנגן ורדיו, אז ההשקעה השתלמה). אני חייב להודות מכאן למקליין (על הדיסק וה-2.20 ששילם בשביל לשלוח אותו בדואר רגיל!) ולבורג ולסופר-עטלף (שעזרו עם תמיכה ועצות). תודה.

בינתיים, מסביב, הכל נמשך כרגיל. אחרי השבוע חופש, קיבלתי אותה בבום של 8 ימי עבודה רצופים שעברו לי כמעט בלי לשים לב. כנראה שהשגרה בעסק השתלטה עלי עד כדי כך. המנוחה בשבת האחרונה הייתה מתבקשת, ולא היה לי משנה שאני מפסיד משמרת עם הרבה כסף. באמצע עוד הספקתי לקפוץ ולקחת את התלוש השני שלי שגירד מלמטה את ה-3300 שקל (שזה יותר מהחודש הקודם ואפילו ב-100 שקל יותר ממה שאני חשבתי שיצא). כמובן שעד שמצאתי זמן להגיע לכוח אדם וזמן להפקיד את הצ'ק יצאה הנשמה, אבל נראה מה יהיה עם זה. במלון העסקים כרגיל. פה ושם הכנסים חזרו לאופנה אבל עושה רושם ש-600 איש בארוחת צהריים כבר לא מפחידים אותי יותר. בחמישי האחרון הזמינו אותי למשמרת ערב ונתנו הבטחה שהיא לא תהיה יותר מכמה שעות בודדות ולפני חצות נהיה בבית. בפועל גילינו הר של צלחות, כוסות וסכו"ם שצריך להעביר עליהם פוליש, ובנוסף להכל גם לעזור בהגשת ארוחת ערב לקבוצה של אסטונים ולסדר את כל המסעדה אחריהם. ב-1 וחצי סיימנו את הכל רק בשביל לגלות שהביטחון החליטו שבגלל שאנחנו לא רשומים כמי שהיו אמורים לעבוד, לא אמורה להיות לנו מונית שתיקח אותנו הביתה. אחרי טלפונים למנהלים (השעה, כאמור, אחת וחצי) הם הסכימו להוריד אחת למטה. הבעיה מבחינתי הייתה שב-7 בבוקר הייתי צריך כבר להתייצב בחזרה, רענן ועירני לעוד משמרת. כנראה שישנתי עמוק מדי ולא שמעתי את הצלצול של הפלאפון שלי להתעורר (ומי ששמע יודע שהוא מסוגל להעיר מתים). ב-6 ועשרה קפצתי מהמיטה ובזריזות שהדהימה אותי הספקתי להתלבש, לצחצח שיניים, להתגלח (!) ולעשות הכנות אחרונות לפני יציאה. 10 דקות מהרגע שפתחתי עיניים הייתי כבר בתחנה מחכה לאוטובוס. ברור שאיחרתי והזמן הזה ירד לי מההפסקה לארוחת בוקר (אפילו בבית לא הספקתי לתפוס משהו). אחרי שארוחת הבוקר נגמרה התחילו ההכנות לחתונה שנערכה שם בצהריים. מסתבר שההורים של החתן או הכלה (לא ברור ולא אכפת) שייכים למשפחת דואני, וככה יצא לנו לשזוף את עינינו בצמד האחיות לבית סופרסטאר יעל ורוני, ובשפע של ילדות קטנות בנות 10 שנראות בדיוק כמוהן (מפחיד). ממש רמת אביב ג', רק מראשון לציון.

היום, לשם שינוי, היה אמור להיות יום חופש, אבל חוקי מרפי קובעים שביום כזה צריך לעשות ישיבת צוות והדרכות אז למה לא. אחרי שקצת התווכחנו, הוסכם שנחתום כרטיס וככה לשם שינוי הייתה נוכחות מלאה. הישיבה (שהתחילה רק שעתיים אחרי שהגענו) עסקה בעיקר בהדרכה. מסתבר שהמלון הדרדר לרמה שהוא מדורג במקום ה-18 מתוך 18 מבין מלונות הרשת העיסקיים באזור הים התיכון, אחרי שנים של ממוצעות. בגלל זה, החליטו למעלה (שזה אומר קומה 10) לעשות סבב בין כל המחלקות ולראות איך משפרים את השירות. שעתיים טחנו לנו במוח דק דק על הנושא הזה, ורק אחרי זה התפנו לדברים השוטפים ולחלוקת הטיפים (150 שקל, למי ששאל).

בגזרת האוניברסיטה מתחיל להיווצר מפח נפש. עוד לא ברור מהן הדרישות של אוניברסיטת תל אביב אבל כנראה לשפר את הבגרות שלי אני לא אוכל ולנסות לשפר את הפסיכומטרי יהיה מאוד קשה (או איך ניסחה את זה יועצת מיואל גבע: "יהיה לך מאוד קשה לשחזר את ההישג שלך"). אני מחכה לשבוע הבא ליום הפתוח של הטכניון (בתל אביב, כל החיפאים להירגע!) ובו אני אקפוץ גם לצפון תל אביב בשביל לדעת פרטים אחרונים ואולי גם להירשם.

אבל כל זה עוד רחוק. בינתיים צריך לעבור את יום שישי.

13 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של stoic ב-25/1/2005 20:44
לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא