גם המציאות זקוקה להבנה

2 1/2012		20 - ציוצים
		תגיות: יוצא אל האור

בראשית היו יומנים פשוטים וקטנים שכל אחד היה כותב בהם לעצמו. אחר כך בא מישהו והחליט שאם כבר המציאו מחשב ואינטרנט, אז למה שלא ננהל את היומנים האלו שם ונראה אותם לכל העולם. אף אחד לא חייב לדעת מי אתה ומה אתה עושה אבל יכולת לחשוף את המחשבות שלך לכל העולם, בכל שפה שרצית ואיך שבא לך. אחר כך בא פייסבוק, הוריד את המסכות ונתן לאנשים את האפשרות לשתף כל מה שהם רוצים, ממחשבות ועד לינקים ותמונות ושטויות. שם קצת פייסבוק איבד את עצמו, כשהתמונות התחילו להשתלט על כל דפי הבית של כולם, במיוחד אלו שכולם משתפים שוב ושוב ושוב. המלל הפשוט, המחשבות שאנשים רוצים לשתף עם אחרים, פשוט הולכות שם לאיבוד.

אולי בגלל זה כל הרעיון של טוויטר קסם לי מההתחלה. אמנם לקח לי כמה זמן להיכנס לזה, אבל ברגע שזה נתפס, המחשבות זורמות ממני החוצה ואחרי כמעט שנה כבר הספקתי לפרסם מעל 3000 ציוצים. לפעמים זה הרבה יותר פשוט לשלוף חוט מחשבה קצר מהראש ולהוציא החוצה לאוויר העולם ב-140 תווים, בין אם זה דרך המחשב או דרך הטלפון (בשביל זה יש לו מקלדת משלו). כתיבה בבלוג הישן והוותיק הרבה יותר קשה מזה. כל פוסט שכתבתי דרש הרבה יותר הקזה של דם החוצה, שליפה של מחשבה אחרי מחשבה, החזרה פנימה ועריכה כללית מחדש כדי לשלוף הכל שוב. כשזה לא מהיר ומיידי, למוח יש הרבה יותר זמן לנסות לבחור ולברור את המילים המדויקות, ולא לנוח עד שהכל מסודר בצורה המושלמת כמו שאני רוצה ורואה את זה. כל הכתיבה הזו היא תמיד בשעות האלו של סוף היום, אחרי יום עבודה ארוך ומייגע, אחרי ניסיון נוסף לאימון ערב (והערב הייתה רכיבה על אופניים, שחצי ממנה הייתה בגשם שוטף), אחרי שלא ישנתי מספיק אתמול בלילה (ככה זה שחוזרים מחגיגת סילבסטר בצפון הרחוק), הגשם שדופק בחוץ, האכזבה הקטנה משיחה שהלכה לשום מקום וכנראה סגרה סיפור עוד לפני שבאמת התחיל, יום עבודה ארוך שמחכה מחר שדורש ממני ללכת כבר לישון. אחרי כל זה, למי יש כוח להתחיל לשפוך את כל המחשבות על המקלדת ולשזור הכל לפוסט.

רק שלא הכל נכנס ל-140 תווים קצרים וקולעים. מחשבה קצרה לא יכולה למצות התלבטויות ארוכות וניסיונות להבין את עצמי ואולי להסביר את עצמי טוב יותר לעולם. בגלל זה הבלוגים עדיין קיימים, בגלל זה הבלוג הזה עוד לא מת. הוא אולי נראה נטוש כבר הרבה זמן, אבל הוא עוד יחיה וינפק מדי פעם תובנות ארוכות יותר, כשירגיש הרגע להוציא דברים החוצה. דווקא עכשיו, זו בדיוק התקופה שלי להסתכל אחורה על השנה שנגמרה, לנסות לחשוב הלאה ולהבין מה היה ולאן אני מנסה לנווט את עצמי מכאן. תיכף תתחיל שנה אישית חדשה משלי, ואין דבר יותר טוב מלכתוב הכל החוצה, ויש הרבה מה לכתוב. הרבה.

4 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של יובל ב-10/1/2012 14:03
לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא