|
אז ככה באמת נראים החיים האמיתיים שאחרי התואר. דירה שכורה רק לעצמי, אוטו מהעבודה ומשכורת מכובדת. העיר הגדולה קוראת לי, עכשיו נראה לאן ממשיכים מכאן. אוגי, 42, תל אביב.
טבעות:
NineLives Suki da yo מקליין צבובה אראמיס בימבה יובל פ(י)לו סימבה האחת
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]()
חיפוש טקסט בקטעים: |
1/2005
יום 67 סוף השבוע והחגיגות הקטנות שלי שככו וחזרתי לשגרה הרגילה אחרי חופשת יום הולדת שקיבלתי. אתמול ארגנו לנו יום הדרכות מיוחד בגלל שהחליטו שאנחנו לא מקצועיים מספיק (מתי הייתי מקצועי בעבודה הזאת?). חילקו את המחלקה לשניים (מלבד האחראית על ההדרכות שהשתתפה בשני הימים והערבי שלא השתתף בכלל) ובנו תוכנית הדרכה לאורך יום שלם לכל קבוצה. היום היה אמור להתחיל בשמונה בבוקר ואחרי כמה פעמים בשבוע שעבר שיצא לי לאחר, יצאתי מוקדם מהבית (6 וחצי) בשביל להגיע בזמן. מסתבר שחוקי מרפי עובדים מצוין בכיוון ההפוך ואני הגעתי למלון קצת אחרי 7 ורבע. אז מה עושים כשיש כל כך הרבה זמן לשרוף לפני המשמרת? עוברים את הכביש לגן צ'רלס קלור ונרגעים מהים. כל פעם שאני מגיע לשם אני מצטער שאין לי מצלמה כי הנוף של הגלים ויפו העתיקה ברקע הוא פשוט מדהים. אתמול גם היו גלים גבוהים שהתנפצו על הסלעים וריססו לכל עבר את העוברים ושבים. בהחלט דרך רגועה להתחיל את היום (ותודה לסימפוני שהמליצה לי לעשות את זה). את היום התחלנו בארוחת בוקר במסעדה עצמה (שזה כבר משהו, בהתחשב שארוחה כזאת עולה בסביבות ה-100 ₪ לאורחים). אחר כך ירדנו למטה לחדר ההדרכה והתחלנו את המרתון. למדנו על ההיסטוריה של הרשת, על ההיסטוריה של המלון עצמו (כמעט בן 6, אחד היוקרתיים בעיר בפרט ובארץ בכלל, בעל מרכז הכנסים הגדול בארץ) ואחר כך לקחו אותנו לסיור במתקני המלון מהקומה ה-24 ועד הקומה הראשונה מתחת לאדמה. ככה רואים את הפאר שהשקיעו במלון הזה. אחר כך עברנו לשלב ההדרכות המקצועיות ולמדנו איך לערוך נכון, איך לפנות לאורח שמגיע ואיך לטפל בו, איך למזוג יין ואיך להמליץ על יין לאורח ואיך לטפל בכל מלצרי האקסטרה שמגיעים למחלקה לעזור.. עשינו סימולציות והצגות וסיימנו את היום המתיש הזה כשהשמש כבר שקעה בים. היום כבר יצא לממש את כל מה שלמדנו. זה התחיל עם מלצרית אקסטרה בעלת פרצוף של חוסר אונים מוחלט ואדישות עוד יותר גדולה. ניסינו ללמד אותה לעבוד נכון וכמו שצריך, אבל בשלב מסוים גם הסבלנות שלנו נגמרה (ולא רק שלנו, גם של טימור). בעשר היא שוחררה הביתה אחרי שהסבלנות נגמרה לגמריי (בתקווה לא לראות אותה יותר). במהלך ארוחת הבוקר יצא לי גם להפנות אורחים למתקני המלון. היה אורח שרצה לדעת איפה חדר הכושר של המלון ואם הוא טוב. להפנות אותו ידעתי, בשאלה השנייה שיקרתי. יצאתי מהארוחה עם הרבה חיוכים מאורחים מרוצים וזה היה מספק. עכשיו צריך ללכת לישון. מחר מתחילה המשמרת כבר ב-6 בבוקר בגלל קבוצה גדולה של 170 איש על הבוקר שרוצה לאכול. יהיה בסדר, זה מה שחשוב. עכשיו הפנים קדימה. בשבת מגיעים לחצי... 5 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
![]()
|
|||||||||