|
אז ככה באמת נראים החיים האמיתיים שאחרי התואר. דירה שכורה רק לעצמי, אוטו מהעבודה ומשכורת מכובדת. העיר הגדולה קוראת לי, עכשיו נראה לאן ממשיכים מכאן. אוגי, 41, תל אביב.
טבעות:
NineLives Suki da yo מקליין צבובה אראמיס בימבה יובל פ(י)לו סימבה האחת
אמילי1212 Pillow Violetsun רוג_ Kaia Girl שמחת זקנתי LIL_WHO Suga Mama קמיל ה Yuval's Studio.
חיפוש טקסט בקטעים: |
2/2005
אומנם התריסים מסתירים, אבל אפשר לראות שהשמש יצאה לכמה דקות החוצה. זה די נחמד, אחרי מטחי הגשם והברד שהיו בחוץ כל הבוקר. שניות של שמש בתוך כל האפור של היום זה הרגע שבגללו אני מעדיף את החורף על פני הקיץ. הרגעים הקטנים של אושר בתוך כל האפור הגדול. וככה הם החיים שלי, נעים בין אפרוריות גדולה לרגעים קטנים שהשמש מציצה לרגע מהעננים. טיפוס של חורף, שנולד בחורף. יש לי תיקיה במחשב שאליה מתנקזים כל הקבצים החדשים שמגיעים מהרשת, לפני שאני מפזר אותם לכל עבר לפני שהם נצרבים על פלסטיק עגול. הרשימה עכשיו כוללת 28 שירים ורובם הם כאלה שאפשר להגדיר כשירים חורפיים, כאלה שמתכרבלים איתן מתחת לשמיכה. כשסגורים בבית בגלל שהגשם לא נותן לצאת החוצה (קצת גשם ואי אפשר לעבור את הכביש למטה) זה נותן זמן לחשוב ולהרהר על החיים ולאן לקחת אותם מכאן. חודש ינואר הוא חודש שמבחינתי מוקדש לחשבון נפש עם עצמי. שנה חדשה מתחילה, יש יום הולדת וזה הזמן הכי טוב לחשוב מה הלאה. השנה, מסתבר, זה הרבה יותר ממה שנראה. זה היה החודש שבו הייתי צריך לעשות בחירות קשות, לחתוך ולהחליט מה אני רוצה מהחיים שלי. ההחלטה הסופית עוד לא נפלה אבל יש כבר כיוון מוגדר מאוד. עכשיו אני רק צריך להחליט לאן אני ינווט את החיים שלי: לצפון או לדרום. לכל מקום יש את היתרונות והחסרונות שלו, כמו גם להישארות במרכז, שנראית היום לא סבירה ואני כבר לא ממש בונה עליה. שבוע אחרי שטיפסתי לקצה של מגדלי עזריאלי בשביל לשמוע פרטים על הטכניון, לקחתי את עצמי השבוע דרומה, לבאר שבע. מכל הבחינות, האוניברסיטה נראית נחמד מבחוץ. היא קטנה ואולי זה יכול להיות יתרון, אבל היא נמצאת בבאר שבע וזה קצת מוריד מהערך שלה. מה שאני חושב שיקרה בינתיים הוא שאני ירשם לשני המקומות ויחכה לתשובות. אומנם זה יגרום לבזבוז של כסף, אבל זה ידחה את ההחלטה אם להיענות לקריאות מהצפון או להתמכר לרוחות הדרום. בכלל, כל התהליך הזה יוצר לא מעט בלגן מסביב. למרות שהיא לא אומרת את זה, אמא שלי לא כל כך בעד הרעיון הזה. היא מציגה את העניין הכלכלי כנימוק, אבל מתחת לפני השטח אפשר להבין למה היא לא רוצה שאני יעזוב את הבית. כנראה שזה השפיע עליה מאוד, כי ביום שנסעתי לבאר היה לה ולאחותי פיצוץ די גדול, שלקח לא מעט זמן להירגע. כרגע יש שקט שאני מקווה שישמר. בחוץ בינתיים השמש ממשיכה לזרוח ובעזרת הרוח הקרה מהים היא מייבשת את הרחוב למטה. עוד מעט היא תשקע מבעד לעננים בים ועוד יום יגמר. ואני? אני ימשיך הלאה. כי אין משהו אחר. חודש טוב לכם. (בחודש הבא יהיה כבר פוסט יותר שמח לפתוח איתו את החודש) 22 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
|
|||||||||