|
אז ככה באמת נראים החיים האמיתיים שאחרי התואר. דירה שכורה רק לעצמי, אוטו מהעבודה ומשכורת מכובדת. העיר הגדולה קוראת לי, עכשיו נראה לאן ממשיכים מכאן. אוגי, 42, תל אביב.
טבעות:
NineLives Suki da yo מקליין צבובה אראמיס בימבה יובל פ(י)לו סימבה האחת
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]()
חיפוש טקסט בקטעים: |
3/2005
המלון שבו אני עובד מוגדר כמלון עסקים. למרות כל הפאר והנוצץ שמסביב, הוא לא מתהדר בהרבה דברים מעבר, כמו אלה שאפשר למצוא במלונות באילת למשל. הבריכה בינונית בגודל שלה ומיועדת בעיקר לשכשוך, בחדרים יש בעיקר חיבורים לאינטרנט (בתשלום גבוה מאוד) והכל מותאם לאנשי עסקים. אומנם לילדים יש מועדון שפועל בקיץ, אבל צוות בידור אין, או כמו שהגדירו לי את זה פעם: מי שרוצה בידור בערב, יכול לשבת בבר ולהקשיב למוזיקה מסביב (3 דיסקים שחוזרים על עצמם בלופ 24 שעות ביממה). אז מי מגיע למלון? בעיקר אנשי עסקים מחוץ לארץ או יהודים עשירים שבאו לארץ הקודש לביקור. אגב, מאוד קל להבדיל ביניהם. יהודים יהיו דומים מאוד לישראלים בהתנהגות שלהם: 20 צלחות מלאות אוכל בשביל שני אנשים, קולניים וגסים ובעיקר לא משאירים טיפים. אותם אנשי עסקים שמגיעים, נתקלים במנטאליות הישראלית ובכל מה שהמדינה הזאת מציעה. איתי הם בדרך כלל נפגשים בארוחות הבוקר. כולם יודעים איך נראות ארוחות בוקר במלונות ישראלים ואצלי זה לא ממש שונה. אומנם אין מבחר ושפע גדולים מאוד (כמו שנתקלתי בספטמבר האחרון בקלאב הוטל באילת) אבל אפשר להגיד שצריך להשתמש בכל האצבעות (כולל הרגליים) בשביל לספור את סוגי הסלטים והגבינות שנמצאות במזנון. זה בלי להזכיר את סוגי התה, הקפה והחביתות שמחכות להם. ככה יוצא לפעמים שמכל השפע הזה הם מתבלבלים ולא מצליחים למצוא את החמאה (נכון שעל האריזה כתוב בעברית, אבל מעליה יש שלט קטן עם המילה Butter) או להבין איזה נקטר יש במיכל (האמת שגם לי קשה לפעמים להבדיל בין המנגו והאפרסק). היום למשל, ניגש אליי מישהו, הצביע על החלווה ושאל בנימוס "Is this some kind of an ice cream?". הוא היה כל כך נחמד שהשתדלתי מאוד לא להתפוצץ מצחוק בפרצוף שלו ולהסביר לו מאוד יפה שזה בסך הכל שומשום מתוק (וכשחושבים על זה, זה נשמע נורא). הוא לא הראשון שלא מבין דברים כאלה ובטח לא האחרון. היו פעמים שמצאתי את עצמי בתור מדריך תיירים, כשביקשו ממני המלצות למקומות בתל אביב שכדאי להסתובב בהם, או למצוא את הדרך למצדה בלי להסתכן יותר מדי. דבר טוב אחד אני יכול למצוא בכל העסק הזה, והוא שאני יכול לגלגל אנגלית בפה ולתרגל אותה. שנה הבאה צפוי לי קורס באנגלית באוניברסיטה (לא משנה באיזו) וככה אפשר לתרגל יותר טוב. בכל מקרה, בסופשבוע הקרוב יהיה אפשר לתרגל את זה ממש טוב, כשהפלישה האירית תביא למלון את נבחרת הכדורגל הירוקה, מה שאומר שהולך להיות מאוד מאוד שמח. 8 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
![]()
|
|||||||||