הוסף לקבועים

ישראבלוג 



 

אז ככה באמת נראים החיים האמיתיים שאחרי התואר. דירה שכורה רק לעצמי, אוטו מהעבודה ומשכורת מכובדת.
העיר הגדולה קוראת לי, עכשיו נראה לאן ממשיכים מכאן.
אוגי, 42, תל אביב.

 

לעידכונים במייל:

הצטרף בטל מנוי          שלח

טבעות:
« טבעת בודדה. » ±
« צהוב/ה » ±


מיקרו אוגי


שכנים
Symphony
NineLives
Suki da yo
מקליין
צבובה
אראמיס
בימבה
יובל
פ(י)לו
סימבה
האחת

הקוראים האחרונים

אמילי1212
Pillow
Violetsun
רוג_
Kaia Girl
שמחת זקנתי
LIL_WHO
Suga Mama
קמיל ה
Yuval's Studio.


 
ארכיון:


חיפוש טקסט בקטעים:

חפש


6/2005


 

19
6/2005

  עוד שבוע למאנייק...
תגיות: רבוטה

הימים לא הולכים ונהיים קלים יותר. כתבתי כאן אתמול שכנראה לכבוד העזיבה שלי, החליטו לתת בכמה שיותר עבודה קשה ומטורפת. חוץ מאובדן הכרה, לא ייצא לי מזה כלום.

הבוקר דווקא התחיל בצורה מוזרה. התעוררתי לי בשעה שלוש וחצי והתחלתי להתארגן לעוד יום עבודה. רק אחרי כמה רגעים קלטתי שזו לא השעה שאני אמור להתעורר בה. חזרתי לישון לעוד שעה וחצי, אבל אז היה לי יותר קשה להתעורר.

ארוחת הבוקר נראתה מאיימת במיוחד הבוקר. כבר כשנכנסתי למסעדה אחרי ההפסקה מצאתי סביבי עשרות אנשים שבולסים להנאתם ומסביבם ים של צלחות מלוכלכות שדורשות פינוי למדיח. אבל כל זה נעלם די מהר. נקראתי לצאת החוצה, לבריכה, להתחיל לבנות שם 2 מזנונים לארוחת הצהריים. הצמידו לי מלצר קבוע חדש בשם יוסי (גרוזיני שמכונה סוסו), שהתגלה כאידיוט מושלם שלא מבין גם להבדיל בין צלחת אישית (צלחת קטנה חלקה במרכז) לצלחת תחתית (אותו גודל צלחת רק עם שקע בולט במרכז בשביל ספל). התחלנו לפרוש מפות על המזנונים ולאט לאט זה נעשה יותר ויותר קשה. בריזה מהים החליטה להפריע לנו לעבוד כמה שיותר, וככל שעבר הזמן היא רק התגברה יותר ויותר, עד שהיה סיכון של ממש לצלחות שהונחו על המזנון ולכוסות שעל השולחנות. רק בשעה 10 נזכרו להחליט שאין טעם לנסות לעשות בבריכה משהו והחליטו לקפל הכל חזרה פנימה. זה כמובן בלי לציין שלא חל שום שינוי בכמות האנשים שהייתה אמורה לאכול צהריים, רק שעכשיו כולם אמורים להידחס בפנים.

כמובן שהבלגן חגג. קודם כל להכין את הכל ולהוסיף עוד ועוד שולחנות. אחר כך להכניס את האנשים ואחרי שהם קמים לחדש בשביל שאחרים יוכלו גם הם לשבת. כהרגלי ולמזלי, קיבלתי אחריות על מזנון ביחד עם אקסטרה ודאגתי לשמור עליו בצורה כמעט מושלמת (חוץ מתפוחי אדמה שנגמרו ובמטבח סירבו לספק לי עוד). אחר כך סידרנו הכל למחר ואני הלכתי הביתה, מותיר מאחוריי את המשמרת שהגיעה בצהריים להמשיך את הארגון.

בינתיים, נמשך גל העזיבות. נוצר מצב מוזר כזה. לפני חודש הודיע על התפטרות אחד המלצרים הטובים אחרי שסיים את המועדפת שלו. איך שהוא עזב, הודיעה עוד מלצרית ותיקה יחסית (חצי שנה נחשב ותיק) על עזיבה, וכשהיא הלכה הודעתי אני. תבנית? בדיוק. מחר אמורה עוד מלצרית, זאת שתפסה את המקום כוותיקה מבין אלה שעושות עבודה מועדפת (יש כאלו שבשבילם זו עבודה של ממש), להודיע על עזיבה. היא לא תסיים את המועדפת שלה (תשלים במקום אחר), אבל זה סוף תקופה במחלקה. למרות כל זה, אני ממש לא דואג להם. הם יסתדרו גם בלעדיה, ובלעדיי.


4 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של og211 ב-23/6/2005 20:29
לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא     



 

אוגי 2011, כל הזכויות שמורות
29,379 כניסות
Site Meter