אוגי אפסילון

24 11/2005		אפסילון
		תגיות: טכניון

(אני יודע שאני לא כותב בכלל, אבל תיכף תבינו למה)

זהו זה. חודש טכניוני ראשון הסתיים לו ואפשר לקחת ממנו כבר כמה מסקנות ראשונות (במיוחד לכל אלה שרוצים להתחיל ללמוד):

מסתבר שחשבתי שלמדתי מתמטיקה בתיכון. או לפחות חשבתי שזו מתמטיקה. שלושה מבין הקורסים שלי הסמסטר עוסקים במספרים וכל אחד מהם בוחר להגדיר לעצמו את המתמטיקה שלו. בחדו"א המרצה ממלא את הלוח במושגים ודיבורים שמדברים על גבולות ולימסים (lim) וסדרות מתכנסות ומתבדרות (כמו השיער שלו והפאוץ' שלו) ודואג למלא את הלוח בחישובים שונים ומשונים עד שקשה לעקוב אחריו (במיוחד כשהוא רץ מצד אחד לצד השני של הלוח). המתרגל לא יותר טוב ממנו ודואג לסיים כל הוכחה ב"כולם הבינו?" ולפני שהוא מחכה לתשובה הוא כבר רץ הלאה. באלגברה, לעומת זאת, אחרי שהתעסקנו עם מספרים שמשום מה צץ בהם לפתע i, עברנו לסדרה של קללות (למי קראת מטריצה?!) ולערימות של ספרות שמתחבאות להן בין סוגריים. כל זה מתגמד כמובן אל מול הקורס במערכות ספרתיות. אם בחדו"א ובאלגברה עוד נשענים על משהו מהתיכון, כאן בא מרצה ומחליט לספר לנו ש- x+x=x ואותו דבר לגבי כפל. הוא החליט להמציא לעצמו סוג חדש של מתמטיקה ושכולם יקפצו. באופן ביזארי למדי, דווקא בקורס הזה הציון שלי בשיעורי הבית עומד על 3 ספרות (אבל זה כי היו רק פעם אחת והאחרים טרם החזירו).

אם כבר נגענו בשיעורי הבית, מסתבר שאנשים לא יודעים לרחם. בסוף השבוע הראשון עוד היה שקט, אבל זה כבר פחות נחמד להגיע הביתה ולפתוח את המייל ולגלות שהמתרגל הראשי בחדו"א שלח עוד מייל עם שיעורי בית חדשים (זה פחות נחמד לגלות את זה אחרי שמשאירים את המחברת בחדר ולא לוקחים אותה הביתה). בכלל, לכל קורס יש את הדרישות שלו בנושא. שני הקורסים של הפקולטה למתמטיקה (חדו"א ואלגברה) רוצים שנגיש להם לתיבות הקורסים בקומה 0 (הכל במתמטיקה מתחיל מ-0, גם הציון...) בבניין שלהם שזה מבוך להיכנס ולצאת אם לא רוצים יותר מדי לטפס. במערכות ספרתיות העלו את כל הקורס לאתר באינטרנט והכניסו לתוכו את שיעורי הבית וכל התרגילים הם כאמור באתר עצמו (ואני קיבלתי 100 בראשון). במבוא למדעי המחשב החליטו להיות יותר יצירתיים. את התוכניות שאנחנו כותבים בתור שיעורים צריך לכווץ לקובץ אחד ולשלוח אותו במייל וגם להדפיס ולשלשל לתיבה המתאימה בבניין. ככה מרוויחים כסף על הדפסות בחווה. רק הקורס באנגלית מזכיר בית ספר, כשהמרצה (כמעט נפלט לי מורה) נותנת שיעורים ובודקת אותם בשיעור הבא.

בכלל שיעורי אנגלית מזכירים בית ספר. בתחילת כל שיעור המורה קוראת שמות (נוכחות חובה, בניגוד לשאר הקורסים שממש לא אכפת להם) וזוכרת אותם, נותנת לכולם לקרוא את שיעורי הבית, מתייעצת והרבה יותר קשורה לתלמידים מכל השאר (טוב, יש לה כיתה קטנה של 35 איש, בניגוד לאחרים שיש להם 100 ויותר). זה גורם לי לחשוב שאם הייתה לי מורה כזאת בתיכון במקום המכשפה, אולי לא הייתי צריך את הקורס הזה.

חודש בטכניון ונדמה שכבר התחלתי להיכנס לשגרת לימודים. המערכת התייצבה לה מחדש (העברתי שעתיים מיום רביעי וסתמתי חלון ביום שני), עשיתי בדיקה לכמה מרצים ומתרגלים (החלפה אחת, שאר הבחירות בסדר) והתחלתי לייצב לעצמי אורך חיים. המנוי הזול לחדר כושר (170 שקל לשנה) גורם לי לכאבי שרירים למחרת כל אימון, אבל הוא טוב בשביל לשחרר על מכשירי העינויים את כל התסכול מאי ההבנה של חדו"א. לפעמים הולכים ומבלים קצת (סרטים בקולנוע או בחדר במחשב, הופעות וסתם להסתובב), מכירים את הסביבה ואנשים חדשים ומתרגלים לחיים החדשים. להגיד שקל לי עם כל הנושא יהיה ממש לא נכון, והיו רגעים שהרגשתי שאני קרוב להישבר, אבל יש אנשים טובים שעזרו לי להמשיך (זה כבר דורש פוסט נפרד).

מה הלאה? החודש הבא יעלה את מפלס הלחץ עם מבחן באנגלית ובחני אמצע בחדו"א ואלגברה. בכלל, בחדו"א נזכרו רק השבוע להגיד לנו שיש בוחן אמצע וזה גרם לי לשנות את התוכניות שלי ואני אשאר שבת בשביל זה (אני בטוח שיש כמה אנשים שמרוצים מהדבר הזה...) בשביל ללמוד, אבל גם בשביל להכיר קצת יותר את הסביבה וגם אנשים. בינתיים יש רושם טוב לעסק...

18 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של og211 ב-26/11/2005 16:17
לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא