אוגי מתחילים לסכם סמסטר

27 2/2006		מתחילים לסכם סמסטר
		תגיות: טכניון

זהו. אני סוף סוף בבית. שבוע המתמטיקה נגמר באופן רשמי. בעצם הוא עוד לא נגמר. עכשיו צריך לחכות לתוצאות של המבחנים בשביל לראות אם כדאי וצריך לעשות מועדי ב' (בתקווה גדולה מאוד שלא). לפחות אני יכול להגיד שהסיוט הגדול של תקופת המבחנים מאחוריי. היו רגעים, למשל אתמול, שבהם הייתי ממש קרוב להישבר, להרים ידיים ולזרוק את כל החומר הזה לכל הרוחות כי פשוט נמאס לי מהשטויות האלו. לפחות דבר אחד טוב הבנתי מתקופת המבחנים הזאת: לבד אני בקושי מסוגל ללמוד. רק כשיש לי מישהו שיושב על הראש שלי ומכריח אותי ללמוד איתו ביחד, להסביר לו ולקבל ממנו הסברים, אז זה עובד. אחרת, אני אתחיל למרוט לעצמי את השערות מהראש (וכל עוד לא הסתפרתי, יש מספיק).

זה זמן טוב להתחיל לסכם את הסמסטר. משהו שרציתי לעשות לפני שהמבחנים התחילו ייעשה עכשיו, למרות שנשאר עוד מבחן אחד על הראש ביום שני הבא. את הסיכום של הקורס ההוא אני אעשה כבר אחריו. אז הנה לכם סדרה של פוסטים לסיכום העסק.

אני אתחיל דווקא במסביב ולא בלימודים עצמם. בכל זאת, לקחתי לי עכשיו יום וחצי של חופש (יום שלישי חוזרים ללמוד למבחן האחרון) ואני לא רוצה להתעסק בזה בינתיים. הלימודים עצמם הם עסק בכלל לא קל בפני עצמם, אבל הרבה יותר מסובך זה להתחיל לחיות בכוחות עצמך בלי שאף אחד יישב לך על הראש ויחליט בשבילך. זו לא תקופת הצבא שגם בה הייתי רחוק מהבית ורואה אותו רק בסופי שבוע, אבל כאן אני מחליט מה אני עושה, מה אני לומד, אם ללכת לחווה לפטפט במחשב או לשבור את הראש בשיעורים בחדו"א, אם ללכת לגרג (בית הקפה בפקולטה) או לקפיטריה באזרחית או ללכת לאכול את האוכל שהעמסתי לתוך התיק בתחילת השבוע ושוכב לו במקרר בחדר ורק מחכה להגיע לבטן שלי. זה גם לסדר מערכת שתהיה נוחה, בלי יותר מדי שעות ברצף (יום שני הארור, עם 7 שעות...), לנוח מתי שאפשר, לא לסיים יותר מדי מאוחר בערב (והיו מספיק שלמדו ביום שלישי מהבוקר ועד 19:30) וגם להגיע ביום ראשון מספיק מאוחר מהבית ולברוח ביום חמישי, לתפוס את האוטובוס שיורד לתל אביב ויוצא 10 דקות אחרי שנגמר השיעור שלך.

ואז אתה מגלה שלפעמים זה לא נחמד שכל זה יושב לך על הראש. הריצה המטורפת בחומר, הפערים שלפעמים אתה פותח ממנו ולא ממש מצליח להשלים, שיעורי הבית שאפילו בפורום אתה לא מבין מה רשמו (ושחלק מהמתרגלים לא מצליחים לפתור) וסתם תסכול ועייפות של אחרי יום לימודים ארוך כשיש לך עוד מלא שיעורים והתוצאות של הבחנים מרגיזות (מגרדות את ה-50 מלמטה) ונמאס לך מכל הלימודים האלו וכל החרא שרובץ לו בפנים עולה לו למעלה ושורף מבפנים.

אבל יש את הרגעים הטובים האלו, אלו שבהם פתאום מגלים עוד אנשים לדבר איתם, שיושבים כמה חבר'ה ביחד ופותרים תרגיל ומצליחים להבין סוף כל סוף מה רוצים מהם או סתם אחרי שיחה טובה עם החברים או עם הידידות הכי טובות שלי (שתי אלו שיודעות איך לגרום לי להרגיש טוב יותר). פתאום הכל נראה קצת יותר טוב.

כל הקטע של להסתדר במגורים לבד זה גם קטע לא פשוט. אני אחד מאלה שקיבלו מעונות ואני בעצם במהלך השבוע (והיו גם שבועות שלמים הסמסטר, כולל זה שרק נגמר) ממש גר לי בתוך הקמפוס, מרחק יריקה מהפקולטה. החדר אומנם קטן, אבל ביקור אתמול בחדר של מישהו אחר גילה לי שיש חדרים הרבה יותר קטנים. למי שלא יודע, המעונות בטכניון מחולקים לאזורים לפי מחיר, וותק ויש הרומזים גם לפי מוצא. מעונות לאנשי השנה הראשונה בעיקר נקראים בפי כל מעונות עזה וכולם בנויים בסגנון של חדר דו-מפלסי כשהשירותים, המקלחות וגם מטבחון קטן עם כיור, כיריים ופלטה חשמלית נמצאים במסדרון (לא לדאוג, יש כמה בביתן). בתחילת השנה החליטה ההנהלה שכל החדרים יהיו מעכשיו רק 2 אנשים. בחלק מהחדרים יש מספיק מקום לדחוף גם 3 אנשים באותו חדר, ולכן אותם אנשים (כמוני למשל) הרוויחו חדר קצת יותר מרווח מאחרים (וראיתי מה זה חדר של שניים, קטן וצפוף). עם א' השותף שלי אני די מסתדר. למרות שלפעמים הוא עולה לי על העצבים, השילוב הזה מועיל כי ככה יש לי שותף לשיעורי הבית (לומדים ביחד, לוקח ממנו את הפתרונות...) שאני גם סוחב אותו לשיעורים והוא סוחב אותי מהחווה בסוף היום (וכן, פלגמט, גיליתי מה הוא. לא יפה להתערב על אנשים מאחורי הגב). מה שכן אפשר להגיד, הסידור הזה יהיה רק לשנה הזאת. שנה הבאה הוא לא ייקח מעונות (עולה לו פחות חופשי חודשי הביתה משכר דירה במעונות הזולים ביותר) ואני אנסה לארגן לי מעונות עם כמה אנשים שאני לומד איתם. מעונות מתקדמים זה כבר אומר דירה עם שירותים ומטבח לשישה אנשים (ולא ל-60) שלכל אחד יש את החדר שלו (יש כאלו עם 2 בחדר) ויותר פרטיות. המינוס העיקרי הוא שאנחנו צריכים לדאוג לניקיון הכללי של הדירה ושלא תהיה לנו מנקה לשירותים ולמקלחת. מצד שני, המנקה שיש לנו עכשיו בביתן, שכל בוקר מעירה אותנו בצרחות שלה במסדרון, שביד אחת מחזיקה סיגריה, בשנייה את הפלאפון ובכל זאת מנקה, עדיף כבר שנעשה את העבודה בעצמנו.

סמסטר אחד מאחוריי. עוד מבחן אחד קטן (3 שעות בסך הכל...) ולוקחים שבוע חופש להתאפס ולהתחיל סמסטר חדש, בתקווה בלי שום מועדי ב', נכשלים וצרות אחרות. עכשיו תרשו לי ללכת לישון. מחר בשבילי יום חופש...

10 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של og211 ב-28/2/2006 20:11
לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא