אוגי מבוא לטירוף מערכות...

29 4/2006		מבוא לטירוף מערכות...
		תגיות: טכניון, שחרור קיטור

יום ראשון

5:40 השעון המעורר בפלאפון מצלצל. שבוע וחצי של חופש פסח נגמר לו וזה הזמן לקום מהמיטה ולהתחיל במסע חזרה צפונה. לא ישנתי מספיק בלילה, לא מספיק בשביל לאגור כוחות ליום המטורף של נסיעה ארוכה ו-6 שעות לימודים שמחכה לי פלוס לא מעט זנבות של שיעורי בית שעוד נותרו בדרך שלא סיימתי מהחופש, כולל העבודה הענקית בקורס מת"ם, שבשלב מסוים לילה לפני זה פשוט נטשתי את המחשב כי לא יכולתי יותר.

6:30 אני והחיילת שנקראת גם אחותי יוצאים מהבית לכיוון מפלצת בטון המכונה התחנה המרכזית "החדשה" (30 שנה היא חדשה, מוזר...) בעיר הגדולה. כעבור שעה אני כבר באוטובוס הישיר לכיוון ההר.

9:30 אני בחדר. א', השותף שלי, מסיים את ארוחת הבוקר שלו ומתכונן בעצמו ליום הארוך. כשאני מפרק את התיק אני עושה כרגיל את הרשימה השבועית של מה שהשארתי בבית מאחור. מלבד כמה דברי אוכל, אני מגלה שאת השבוע הקרוב אני אאלץ להסתדר בלי מצעים. נו, מילא.

11:00 אמצע הרצאה בפיזיקה. לא להאמין על איזה מרצה נפלנו. לא יכלו בפקולטה לפיזיקה למצוא מרצה עם מבטא אמריקאי יותר כבד ויותר לא מובן? אם החומר היה פשוט וקל אז מילא, אבל גם זה לא. מנסה לשחק אותה קוסם עם ניסויים בפיזיקה ולא ממש מצליח להסביר מה הוא עושה עם העברית העילגת שלו. בין כוח קוריוליס לטנגנס הזווית בריבוע, אני מאמץ את עצמי לא להשלים שעות שינה מהלילה...

12:35 הגענו לפקולטה ל-4 שעות מת"ם. שעתיים של הרצאה עם מרצה שיש לו עודף אגו ורצון לתקן את כל עולם התכנות (פרסם באתר שלו דף שלם עם טעויות שהוא מצא בספרי מחשבים...) ועוד שעתיים עם מתרגל שהוא בדיוק ההיפך ממנו, אבל הרס לנו את החופש עם התרגיל שהוא הוציא...

16:30 נגמר היום. עולים למשרד של המתרגל להציק לו בשאלות על התרגול ובדרך מנסים לפתור את הבעיות שגרמו לי לפרוש יום לפני זה (וללכת לראות אבודים...). משהו מתחיל לזוז לאיטו.

אי שם מאוחר יותר, הפונקציה הראשונה מתוך ה-4 שיש לי מוכרזת כנקייה מבאגים. לפחות אצלי באותו רגע, לפחות ככה חשבתי. נשארו עוד 3 אבל גם שיעורי בית בחדו"א למחרת. אז עוברים לחדו"א ומתחילים לנסות ולהבין מה רוצים ממני. כמה תרגילים עוברים חלק (הכל הגשות במחשב) אבל כמה שאלות בוחרות לשגע אותי לגמרי. הניסיונות מתחילים להיגמר לי, וגם הכוח.

23:30 א' מגיע ויושבים לפתור את השאלות שנשארו. כמה נפתרות בקלות, אחרות שוברים את הראש (יותר בלהבין איך זה שתיקנו שתי תשובות שאנחנו בטוחים שהן שגויות ובכל זאת הציון עלה מ-75.0 ל-87.5).

00:30 ניסיון אחרון באחד הסעיפים מניב את הציון 50 (הכי גבוה). ציון סופי של כל התרגיל 93. מחליטים לפרוש להלילה, כל עוד יש מים חמים בצנרת. למחרת מישהו אמר לי שכל ציון מעל ל-90 מעוגל בסופו של דבר ל-100. אחרת איך יתחילו לחשב מאיות נקודה מתוך 8 הנקודות שזה נותן בציון הסופי?

יום שני

9:30 אני מגרד את עצמי מהמיטה. השותף שלי הלך להרצאה אחרת בחדו"א במקום הרגילה שלו (המרצה שלו מת בסרביה במהלך החופש...). אני קם, מתלבש, אוכל, מתארגן ומתחיל את היום.

11:00 כנראה שאין לנו מזל הסמסטר הזה. באלגברה מודרנית החליטו להתחכם ושיבצו לנו את שני המרצים באותה שעה בדיוק. אז צריך לבחור בין זה שלא מבינים מה הוא אומר לזה שלא מבינים מה הוא רוצה מאיתנו. החומר די טריוויאלי, רק מנסים לסבך אותו עם הגדרות שונות ומשונות.

12:45 אם המרצה של א' בחדו"א הוא רוח רפאים (מה זה פה? הארי פוטר?), שלי סתם משוגע, אבל לפחות מהסוג הנחמד. עם הקוקו והנוהג להיתקע לפחות פעמיים בשעה בדלת של הארון שליד הלוח (שנראית כמו דלת החוצה, רק שאנחנו בקומה שביעית...). בכל מקרה, הוא הרבה יותר טוב מהסמסטר הקודם ולשם שינוי אני מבין את החדו"א הזאת.

14:30 היום נגמר. בעצם, כאן היו אמורות להיכנס שעתיים חלון ואחריהן עוד שעה של תרגול באת"ם (ארגון ותכנות המחשב) עם מתרגל שעושה טובה שהוא בא ללמד ולא מבין איך בשעה כל כך מאוחרת אנשים לא משתפים איתו פעולה. אז לא היה היום. ביטלו. לא נורא. יש מספיק זמן לעבוד על התרגיל במת"ם.

22:00 הפונקציה הזאת לא רוצה להיפתר. רק בעיות היא עושה לי. אין לי כוח להתחיל לכתוב אותה מחדש, לנסח לה אלגוריתם אחר. הריכוז שלי מתחיל להיעלם לו. גם לא' יש בעיות משלו וגם הוא על סף ייאוש.

23:30 פורשים לחדר. הפעם מסיימים מוקדם, כי נגמר הכוח...

יום שלישי

8:30 הרצאה באת"ם. עוד מרצה שעושה טובה שהוא בא ללמד. משחרר חיוך פעם ב-3 הרצאות, פרצוף של "מה לכל הרוחות אני עושה כאן מול עתודאים זבי חוטם וחננות בוגרי ממר"ם (אני לא זה ולא זה, אולי בגלל זה אני לא תקין אקדמית...) במקום לשבת רגל על רגל בהיי טק ולהרוויח מיליונים", מלמד אותנו על מערכת שנכחדה מהעולם לפני יותר מעשור (רק אצלנו משתמשים בה) ומאיים לסיים את השיעור בעשרים לעשר כי הוא חייב לרוץ (במקום ב-10:20). אז הוא רץ...

9:59 החווה שלנו מקום מוזר. כמעט ואין קליטה בסלולר, וילונות מסתירים את מה שהולך בחוץ, כמעט מבודדים מהסביבה לגמרי. רגע, למה האנשים עומדים פתאום? מה זה הרעש המוזר ברקע? איזה מחשב התפרק לו עכשיו? אה, זה צפירה...

11:30 תרגול בקומבינטוריקה, או בקיצור קומבי. מיסטר פוטטו הד מלמד אותנו כמה אנשים עם משקפיים, בלי זקן ועם 5 שערות בבית שחי יש בקבוצה של 100 איש ומוכיח את זה בעזרת נוסחאות. פשוט, לא?

12:30 היה אמור להיות תרגול בפיזיקה, אבל יום השואה היום, אז מפסיקים ללמוד שעתיים. או שבעצם נגמר לי היום. עכשיו צריך להבין מתי יהיה שיעור השלמה, כי בפעם הקודמת שהתבטל שיעור המתרגל התפלא איך לא הלכנו למתרגלים אחרים...

13:00 מוותרים על ארוחת צהריים וממשיכים לעשות debugging לקוד. דילגתי על הפונקציה הבעייתית ועברתי לאחרות.

20:00 שתי האחרות בסדר, חוזר לבעייתית.

22:20 הקבוצה בהאטריק מפרקת אחרת 5-0 בסיבוב הראשון של הגביע. עכשיו אפשר להמשיך בשקט...

22:30 מצטרף לא' בניסיון לפתור את הבעיות. עולים על משהו והפונקציות שלי בסדר. לפחות ככה זה נראה. עכשיו מתחילים לבדוק אם הכל עובד ביחד.

22:35 לא עובד שום דבר. מתחילים לחפש בעיות.

01:00 יש המון בעיות בפונקציות שלי. איך לא ראיתי את זה קודם?

02:34 טוב, אז אני לא יודע ממש למה התכוונת עם כל השינויים שלך, בסדר? תראה מה השעה...

03:17 לא מסוגל יותר. נותן לך 10 דקןת ואז אני הולך לחדר. גם ככה אין מים חמים.

03:20 הולכים לחדר.

03:35 אין מים חמים (מפתיע). הולך לישון מג'וייף ורעב...

יום רביעי

8:00 השעון מעיר אותי. להרצאה הראשונה של היום בפיזיקה כבר לא נלך. מגרד את עצמי בקושי רב מהמיטה, והולך למקלחת לקוות שיש מים חמים.

8:40 לא רוצה לצאת. כל כך טוב מתחת לזרם של המים...

9:20 יוצא מהחדר. הפסדתי שעה אחת היום, לפחות נשמור על כל מה שעוד יש. התרגול באלגברה מנסה להיות מובן, אבל במצבי המאוד סהרורי, קשה לשמור על עירנות, במיוחד כשהמתרגל עוצר כל כמה דקות ואומר שאם הוא רץ יותר מדי מהר לעצור אותו, ואז לוחץ על הגז וממלא את הלוח.

12:30 צהרי יום ד'. ליד האמפיתיאטרון מתארגנים רובוטים לטפס על אמאדו (בניין הפקולטה למתמטיקה, זה שכולם קופצים ממנו בסופו של דבר...), דיילים של משקה מסוים מסתובבים להם על סגוויי, בפקולטה מנסה עוד חברת היי טק לשים יד על עובדים ורק אני וא' מנסים לפתור את הבעיות שלנו. בינתיים מתקדמים...

16:30 הרעב שובר אותנו. הוא פורש לחדר ולקורס קראטה שלו. אני עובר את ה"כביש" לפקולטה לארכיטקטורה, לאכול שם צהריים בקפיטריה המחודשת שלהם. הבטחתי לעצמי לטעום את הלזניה שלהם. לא משהו, של אמא שלי יותר טובה. נחמד שם, המון בנות...

17:20 חוזרים לעבודה. מתחילים לכתוב כל מיני הערות והסברים בקוד שלי. אחרי קצת זמן מצטרף אליי ט' שהבטיח לעזור לי עם השיעורים שנשארו בפיזיקה. תוך 10 דקות הוא מסביר ופותר לי את שלושת השאלות שנשארו לי.

20:00 ממשיכים במלאכת פתירת הבעיות.

22:00 מכבי חיפה מפסידה. זה היה כל כך לא צפוי...

22:38 הבעיות לא ממש רוצות להיפתר. על סף שבירה.

23:28 נשברנו. נגיש את זה מחר כמו שזה. עכשיו הולכים לישון...

יום חמישי

8:00 קמים. צריך לארגן את החדר. למחרת אמורים לרסס ואמרו שכדאי לשטוף אותו קודם ולסדר הדברים כדי שלא יספגו ריסוס. יום של ספונג'ה מתחיל.

9:30 סיימתי לשטוף. הולך ליועץ האקדמי לסטודנטים במצב לא תקין בשביל לסדר אחת ולתמיד את המערכת. מגיע למשרד שלו. לא נמצא. עכשיו, מי לא תקין כאן?

10:30 תרגול בחדו"א. מוזר המתרגל הזה. שואל את הסטודנט בשורה הראשונה שנראה כמו אחד בן 60 (משקפיים, זקן בלונדיני פלטינה, קרחת במרכז הראש, קורא לכל מרצה "פרופסור" גם אם הוא לא, ומה שהכי גרוע זה שהוא עתודאי...) אם הוא פתר נכון את השאלה... מביך מזה לא יכול להיות...

12:45 הרצאה בקומבינטוריקה. לא מבין מילה.

14:45 באוטובוס בדרך לתל אביב. עוד שבוע נגמר...

12 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של og211 ב-11/1/2007 01:53
לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא