|
אז ככה באמת נראים החיים האמיתיים שאחרי התואר. דירה שכורה רק לעצמי, אוטו מהעבודה ומשכורת מכובדת. העיר הגדולה קוראת לי, עכשיו נראה לאן ממשיכים מכאן. אוגי, 41, תל אביב.
טבעות:
NineLives Suki da yo מקליין צבובה אראמיס בימבה יובל פ(י)לו סימבה האחת
אמילי1212 Pillow Violetsun רוג_ Kaia Girl שמחת זקנתי LIL_WHO Suga Mama קמיל ה Yuval's Studio.
חיפוש טקסט בקטעים: |
5/2006
ממש בתיאום מושלם עם מוצאי חג העצמאות, התחלתי את היציאה שלי לעצמאות הפרטית שלי. מתחיל לחיות קראתי לזה, יוצא אל האור. הגיע הזמן לנסות דברים חדשים במקום לשבת בבית ולהירקב מול המסך המרצד של המחשב וים שיעורי הבית (טוב, אלה לא נעלמו, מחר צריך לחזור אליהם...). לפני כמה ימים הוצע לי לבוא הערב לסוג של ערב שירה בציבור. כן, נשמע קצת מופרע וכל כך לא אני, אבל משהו דחף אותי דווקא ללכת. צריך לשבור את השגרה הזאת מדי פעם וזה בדיוק מה שהייתי צריך. שילוב של מוזיקה ישראלית טובה אי שם בחוץ גרם לי לקחת את עצמי החוצה ולנסוע לכיוון. הגעתי לשם קצת אחרי שהכל התחיל. למצוא את המקום לא היה קשה במיוחד, רק מוזר שתקעו אותו ליד כלא (אולי לזרוק לשם את כל מי שמזייף?) לאט לאט התחילה הרחבה להתמלא וממול כבר עמדו להם שני המארגנים של הערב והפעילו את כולם בשירה יחד עם המילים שהוקרנו על מסך באירוע. לקח לי קצת זמן להתחיל לשיר (גם ככה לא שומעים את הקול שלי, אולי עדיף...), להזיז קצת את עצמי עם המוזיקה כשהיא הקפיצה, לשתות קצת יין שחילקו שם וליהנות. כן, אפילו זה קרה בסוף. אחרי שהם גמרו לשיר, הם קיפלו את הציוד והתחילו במסיבה עברית, כלומר מוזיקה ישראלית להקפיץ את האנשים. כאן כבר החלטתי שמיציתי עם העסק. כנראה אני עוד לא מסוגל להתמודד עם הכל בבת אחת. עוד לא מצאתי את הדרך להעביר את המוזיקה מהראש ומהלב לכיוון הרגליים, להתחיל לקפוץ ולרקוד. עוד לא שברתי את המחסום הזה, שמונע מהראש שלי להגיד לרגליים שלי ובעצם לכל שאר הגוף להתחיל לקפוץ, להתחיל לרקוד. זה מתסכל, זה מרגיז אבל זה יבוא בסוף. בתור אחד שמאוד אוהב מוזיקה (בעיקר חומר מקומי) ולא יכול בלעדיה (אפילו עכשיו, בזמן הכתיבה, מתנגנים להם שירים טובים באוזניים), אני אצליח בסוף להבין גם את זה. ולזאת שבגללה הייתי שם אני רוצה להגיד שאני שהיה מאוד נחמד וטוב שהצלחת לשכנע אותי (די בקלות האמת) להגיע. מצטער שנעלמתי בסוף, אבל בטח הבנת כבר למה (ואם לא, אז אני כבר אסביר לך בצורה יותר מפורטת). אני גם אשמח לעוד פעם אחת כזאת, מתי שייצא. אז נכון שאי אפשר להשיג הכל בבת אחת, ויכול להיות שבסופו של דבר יש איזו תחושה קטנה של החמצה (נו טוב, תמיד זה ככה...), אבל אני חושב שאני בכיוון הנכון. החיים מתחילים להתארגן להם מחדש... "קח אותו לאט את הזמן העולם עוד יחכה בחוץ אתה עוד תגלה את העולם אם תרצה או לא תרצה יש עוד זמן להשתנות מן הקצה אל הקצה" 14 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
|
|||||||||