אז ככה באמת נראים החיים האמיתיים שאחרי התואר.
דירה שכורה רק לעצמי, אוטו מהעבודה ומשכורת מכובדת.
העיר הגדולה קוראת לי, עכשיו נראה לאן ממשיכים מכאן.
אוגי, 41, תל אביב.
טבעות:
« טבעת בודדה. » ± « צהוב/ה » ±
ארכיון:
חיפוש טקסט בקטעים:
|
|
8/2006
אז נסענו היום לחיפה. בסוף החלטתי לא להזדכות על החדר ולשמור עליו בלי לשבור את הראש עם כל הבלגן של הזיכוי, שכולל פינוי כללי של החדר וניקוי שלו, דבר שאין ממש כוח עכשיו, במיוחד שאחר כך אני חוזר אליו. לא מוכן להיות מטורטר. הייתי צריך קצת חומר לימוד, להחזיר חלק מהבגדים הביתה ולעשות קצת ניקוי, בעיקר של האוכל שנרקב לו במקרר. כשיצאנו מתל אביב הכל נראה אותו הדבר. ביום רגיל, ככל שמתקדמים צפונה מספר המכוניות שממשיכות על כביש החוף פוחת, אבל הבוקר זה היה שונה לגמריי. כמעט ולא היו מכוניות...
בכניסה לחיפה מקדם את המעטים שמגיעים שלט ענקי, פטריוטי מתמיד
מתחילים לטפס למעלה, במעלה דרך פרויד. בדרך כלל מאמצע העליה ועד למרכז חורב מתחילים לזחול. הבוקר מגיעים לרמזור למעלה בלי שום בעיה. יש אנשים ברחוב, יש מכוניות אבל יש שלט שמזכיר את המצב הנוכחי...
והנה כבר בשערי הטכניון
בפנים אנחנו מגלים שהביתן (וגם החדר, בתמונה מבחוץ) עדיין עומד על תילו
הפסטורליה מסביב, שמזכירה ימי שבת, מטעה. בכלל, השקט הרבה יותר חזק, פרט למישהו מהביתן ממול שחייב לשים מוזיקה (ערבית) רועשת. נו טוב, ככה זה שאתה לבד כאן...
רק הלוח המחיק (מציץ לו שם שוקי של סימפ...) מסגיר את מה שלא קרה או יקרה...
אחרי שסיימתי לארוז את החומר שהשארתי מאחור (הלימודי!), קצת בגדים לקחת לכביסה ולזרוק את האוכל שהרקיב במקרר, עזבנו את האיזור. את הדרך החוצה עשינו דרך העיר התחתית ובת גלים, האיזורים שספגו את עיקר הפגיעות. בסיבוב הקצר לא רואים את הפגיעות. העיר התמלאה באנשים, בשדרות העצמאות יש פקק קטן, התנועה ערה, אבל רק בית אחד ברחוב נהלל מספר מה עבר על העיר בשבועיים וחצי האחרונים
להתראות חיפה. נתראה, בתקווה, בסוף החודש...
(ואף מילה על דפש מוד)שמור בטל
הוסף
תגובה
הצג תגובות כאן
0 הפניות לכאן
קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של
og211 ב-10/8/2006 09:14
לקטע הקודם
לקטע הבא
לבלוג המלא
|