אוגי ישראבלוג שלי

25 8/2006		ישראבלוג שלי
		תגיות: יוצא אל האור

5 שנים לישראבלוג (היום), 3 וחצי שנים לבלוג (ביום שישי הבא). הייתי אז חייל, שחבר טוב שלו הראה לו את הדבר הזה שנקרא בלוג והזמין אותו להיכנס פנימה לתוך העולם הזה. לקח לי את הזמן להיפתח, להתחיל לדבר יותר על עצמי ופחות על הסביבה (זה התבטא בשינוי של השם), אבל מאז לא הפסקתי. היו תקופות שפל בכתיבה, שפשוט לא היה לי חשק וכוח לכתוב, ותקופות שהכל יצא בהן החוצה ולא יכולתי להפסיק את עצמי. בצבא כתבתי פעם בשבוע, כי זה הזמן שהייתי מגיע הביתה, כשהשתחררתי כתבתי על חיפוש העבודה ועל העבודה שמצאתי והחוויות שהיו בה ואחר כך התחילו הלימודים וכל מה שקשור בהם. זה בדיוק הזמן להתחיל לנבור בארכיון שלי ולהיזכר בפוסטים שאני הכי אוהב, בתגובות הטובות (וגם כאלו שלא) ובעיקר לראות את התגובות הראשונות של חלק מהאנשים שהפכו בצורה כזאת או אחרת לחלק מהחיים שלי.
הבלוג הזה גרם לי להיפתח, להוריד חלק מההגנות שהצבתי מסביבי. אולי זה האנונימיות של הרשת והיכולת להסתתר מאחוריי מסך ומקלדת, אבל זה עבר גם החוצה, לעולם הגדול. הימים האלו מציינים שנתיים בדיוק להיכרות עם זאת שהתחילה את כל התהליך הזה, שהצליחה למצוא את הדרך פנימה. זה התחיל מתגובות הדדיות, נמשך בהתכתבות ובמשחקי רשת זוגיים ועד לשיחות טלפון ארוכות ושיחות נפש על כוס בירה ונרגילה (היא) בחוף הים. בעיות טכניות (צבא, מלחמה, ביטולי הופעות) מנעו מאיתנו לציין את המועד כמו שצריך (אבל עוד לא אמרתי נואש).
לפני שנה כתבתי כאן שאני כותב בעיקר בשביל עצמי, לתעד את החיים שלי ובעיקר לא לשמור דברים בבטן. היום אני חושב שזה לא כל כך נכון. לפני כמה זמן פנה אליי מישהו, החמיא לי על הבלוג ואז שאל "בלוג כל כך ותיק, איך כל כך מעט כניסות?”. עניתי לו, שזו לא הכמות שמעניינת אותי, זו האיכות. אני לא יודע כמה אנשים חולפים על פני הבלוג כל הזמן, מציצים לרגע ואז ממשיכים הלאה, אבל אני יודע טוב מאוד מי מגיע ונשאר, מגיב, עושה מנוי (דרך האתר) ואפילו פונה בצורה קצת יותר ישירה. עד היום לא הייתה לי אף תלונה לגבי אנשים שנשארו כאן לקרוא. עם חלקם אני מצ'וטט דרך המחשב, חלקם פגשתי ועם חלקם אני מעוניין להיפגש. הבלוג הזה, בכל שלושת וחצי שנותיו, לא היה מעולם 100% אני. יש חלק לא מבוטל לכל אותם קוראים וקוראות שמגיבים כאן, שנכנסים לחיים שלי בכל צורה שהיא (והרי הבלוג אמור להראות את החיים שלי). בשנה וחצי שיש לי פרו עוד לא סגרתי אותו לכניסה באמצעות סיסמא ורק פעם אחת חסמתי את האפשרות לתגובות, בגלל פוסט שהיה לי קצת כבד בגרון (ועדיין קיבלתי עליו תגובות.
אז לכבוד היום הולדת אני רוצה להגיד לכל מי שעובר או נשאר כאן, הרבה הרבה הרבה תודה.

דבר אחרון: לשם שינוי, הבלוג מועמד השנה בשתי קטגוריות בישראוסקר: הבלוג העמוק והבלוג הוותיק (לא התקבלה המועמדות לבלוג האמיתי). כל מי שרוצה יכול להצביע לאיזה בלוג שהוא רוצה, בקטגוריות האלו וגם בשאר הקטגוריות. יש בהחלט מועמדים ראויים. לא חשוב לי כל כך לזכות בדבר הזה, אבל מבחינתי כל קול שאני אקבל הוא סוג של הערכה ותודה. בהצלחה לכולם, ויום הולדת שמח.שמור בטל

15 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של og211 ב-28/8/2006 21:26
לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא