אוגי חשבון נפש: פוסט פתיחת החודש [אוקטובר 2006]

1 10/2006		חשבון נפש: פוסט פתיחת החודש [אוקטובר 2006]
		תגיות: פתיחת חודש, מסעותיי עם עצמי

עוד כיפור הגיע וזה זמן לחשבון נפש. יהיה כאן שקט, בלי טלוויזיה, מחשב, בלי אוכל ובלי שתייה, אבל עם ספר טוב (עוד לא החלטתי) וגם חדו"א. הרבה חדו"א. יש מועד ב' ביום ראשון הבא וצריך לתת הכל בשביל לתקן את הנכשל שקיבלתי במועד א'.
אבל בעיקר יהיו מחשבות, על השנה שעברה, ועל כל הדברים שאני מצטער עליהם. הזמן להבין לבד איפה טעיתי ואיפה אני רוצה להשתפר כדי להיות בן אדם טוב יותר, כלפי עצמי וכלפי הסביבה. חשבתי לכתוב על זה, אבל כל מיני אירועים שונים היום ישאירו את הדברים האלו בינתיים בפנים, אולי אחר כך הם יצאו להם החוצה.
רציתי לבקש סליחה מנ' – על שהיו רגעים בהם היו לי ספקות בחברות שנרקמה בינינו. הייתה תקופה קטנה שהרגשתי התרחקות בין שנינו מכל מיני סיבות ואני כבר חשבתי שהכל נגמר, בגלל דברים שקרו לי בעבר. אבל זה לא היה ככה. ממש לא. לפעמים אני מנסה להבין איך יצא לי להכיר בן אדם שהוא חבר כל כך טוב, שבאמת אפשר לדבר איתו על הכל, ושהכי יודע איך לעשות לי טוב. פקפקתי בחברות שלנו, שהיא כל כך אמיתית, וזה כל כך גרם לי להרגיש רע בגלל זה.
רציתי לבקש גם סליחה מל' – כל כך הרבה כעס וכאב זרם בינינו בזמן האחרון שאני אפילו לא יודע מאיפה זה התחיל. לא התנהגתי כמו שחבר אמיתי צריך להתנהג. כעסתי עליך, הרגזתי אותך, פגעתי בך במטרה להשיג קצת תשומת לב, לא הייתי שם כשרצית שאהיה. הדרך לתקן את הנזק שגרמנו אחד לשני ולהחזיר את האמון בינינו שאבד מתחילה בסליחה אחת קטנה. אני סולח לך.
סליחה גם מהחברים הטובים האחרים. מקומכם לא מופחת בגלל השתיים הראשונות. סליחה על כך שלפעמים התרחקתי יותר במקום להישאר תמיד בסביבה, שהתעסקתי בעיקר בדברים שלי ושלא ראיתי גם מעבר להם.
סליחה ממשפחתי שגם עכשיו די מרוחקת ממני, ולא מכירה אותי כמו שצריך להכיר. סליחה אחותי שאני כבר כמעט ולא מכיר. סליחה אחי, שהיו לא מעט פעמים שהוצאתי עליך את התסכולים שצברתי כל יום.
סליחה מכל אלה שניסו ליצור איתי קשר וגילו שאני לא תמיד מסוגל להיות כל כך פתוח, אפילו במסנג'ר, כמו שאני פתוח בבלוג. לא תמיד אני מסוגל להתחיל בשיחות או להוביל שיחה.
סליחה מכל אלו שפגשו אותי גם בעולם האמיתי וגילו שכאן המצב הרבה יותר מסובך מזה. אם יש משהו שעושה לי רע זה לדבר עם מישהו (או מישהי) והשתיקה שיש בינינו הופכת ממביכה למעיקה.
סליחה שאני לא תמיד יודע מה אני צריך לעשות, שאני משתפן ברגעים הקריטיים, שהיו מקרים שכל כך רציתי לעשות משהו ולא עשיתי אותו (והיה עוד מקרה בחודש שעבר מלבד מה שכתבתי).
סליחה מעצמי, כי מגיע לי יותר ורק לי יש את הכוח לגרום לזה להיות.
ולבסוף, סליחה מכל אלה שמגיעים לקרוא כאן ובאין בטענות על כך שקשה לקרוא. אני לא יכול להתווכח על האורך, כי כשאני מתחיל לכתוב קצת קשה להפסיק, אבל עוד חודש, ממש עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית, הבלוג ישנה את צורתו בהתאם למה שכבר נהיה מסורת. ההערות של האנשים כאן יבואו לידי ביטוי בעיצוב החדש.

אז שיהיה לכולם גמר חתימה טובה ומקווה לראות את כולם בצד השני של הצום.
ושוב – סליחה.
שמור בטל

17 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של בורגנית ב-2/10/2006 19:19
לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא