אוגי לזה אתם קוראים לימודים?

9 11/2006		לזה אתם קוראים לימודים?
		תגיות: טכניון

אי אפשר לבקש שכל הסמסטר ימשיך כמו השבוע הראשון שלו, נכון? זה היה יכול להיות מצוין ככה, בלי יותר מדי דאגות, לימודים קלילים ונחמדים, לבלות בערב ובעיקר להרגיש טוב.

בשבת בערב כבר הגעתי לדירה החדשה. הייתי הראשון מבין ארבעתנו (עדיין לא יודעים מי החמישי) והתחלתי בארגון. הבגדים הסתדרו בארון, המחברות והקלסרים הסתדרו כמו חיילים על המדף והמחשב גילה שבאופן מפתיע הוא לא צריך להיגרר לחווה יותר כי יש לו שקע משל עצמו על השולחן ואני יכול לגלוש לי בחופשיות בחדר הפרטי שלי. יש עוד לא מעט תקלות בדירה, בין אם זה הרשת של החלון שקרועה והמסגרת שלה לא ממש מחוברת לחלון, התריס שתקוע, הכיסא שחסר (מצאתי לי אחד באיזה חדר מדרגות) וזה רק בחדר שלי. כשנכנסנו לדירה גילינו שהדיירים הקודמים השאירו את כל החפצים שלהם. רק ביומיים האחרונים הגיע הדייר והתחיל לפנות את כל הציוד שלו מהסלון ומהחדר שלו, שנכון לעכשיו עומד לו מיותם ומחכה לשותף החמישי. שלושת השותפים שלי מצוינים, כולם לומדים איתי ביחד בסמסטר וככה נוכל לשבת לנו ביחד ולפתור את השיעורים שקיבלנו. השבוע זה היה קצת בעייתי כי שלושתם לומדים למועד ג' שיש להם ביום שישי במבחן שאני כבר ניגשתי אליו פעמיים (אי אפשר יותר משני מועדים) וקיבלתי ציון סביר בהחלט. אז אני יושב לי בחדר וגולש להנאתי, או יושב עם סימפ בים, או נפגש עם השותף של שנה שעברה אצל ח' ומעבירים ערב נחמד ביותר.

הלימודים עד עכשיו לא קשים במיוחד, אולי כי זה שבוע ראשון. אפילו כימיה, מקצוע שהסתבכתי איתו בתיכון נראה נחמד למדי, כל עוד העתודאים משנה א' לא יעצבנו עם שאלות קיטבג (טוב, הם לא יודעים מה זה קיטבג...) את המתרגלת ויגרמו לי לדפוק את הראש בשולחן מרוב עצבים. בכלל, זה קצת מפחית מהלחץ הכללי לדעת שיש קורסים בלי חובת הגשת שיעורים כמו ביולוגיה וכימיה, שבהם באים ללמוד את החומר נטו בלי יותר מדי כאב ראש. נכון ששיעורים תורמים לכל הלמידה, אבל עם שאר הנזקים של הסמסטר הקרוב, זה בהחלט מתקבל בברכה, במיוחד כשנכנסים לקורס לוגיקה ותורת הקבוצות והמרצה פותח את הדברים שלו ואומר שידוע שזה קורס שלוקחים אותו במשך 2-3 סמסטרים, עד שמצליחים להוציא בו ציון חיובי. אותו מרצה התגלה כטייפ-קאסט הקלאסי של פרופסורים, עם מבטא פולני כבד, וחיבה למונרכיה, אחרת תסבירו לי למה הוא הזכיר כל הזמן מלכים בדוגמאות שלו ("קבוצת כל מלכי צרפת שחיים היום" או "קבוצת כל המלכים שאוהבים ללכת לחוף הים של תל אביב").

ביום שני ציינו אצלנו, באיחור אופנתי, את יום הזיכרון לרצח רבין עם טקס ושעה הפסקת לימודים במהלכו. שעה חלון זה בדיוק מה שהיינו צריכים אחרי ההרצאה בלוגיקה לקראת ההרצאה בהסתברות, אי שם למעלה בבניין של תעשיה וניהול (או יותר נכון – מעשיה וטיול). עכשיו נשאלת השאלה: מה ההסתברות שדווקא מכולם, המרצה בהסתברות לא יקבל את ההודעה על הפסקת הלימודים? מסתבר שהסיכויים גבוהים למדי, אחרת איך תסבירו את המבט המופתע שלו כשהוא לימד 10 סטודנטים בשעה הראשונה וכיתה מלאה בשעה השנה. לפחות הוא עשה חזרה קטנה על החומר, ולא הפסדנו הרבה, פרט לדוגמא על ההסתברות לפגוש דינוזאור במרכז הכרמל (יש לי הוכחה מצולמת!).

אחד הדברים שהכי מרגיזים לשמוע ממרצה על המשפט הראשון שלו זה תלכו למרצה השני, הוא הרבה יותר טוב ממני אחר כך הוא גם נותן מספיק חיזוקים לזה כשהוא מסתכל בשקפים שיש לו ומתחיל לקלל את מי שכתב אותם ולטעון שהם בכלל לא נכונים (וזה אחרי שהשם שלו הופיע על השקף הראשון). אחרי ההרצאה שלו שלחתי אנשים לראות את המרצה השני ולהחליט שאני עובר קבוצה ולהתחיל ביום שלישי יותר מאוחר, וביום רביעי קצת יותר מוקדם, אבל עדיין נסבל. ככה אני אוכל להמשיך ללכת לחדר כושר ולבריכה ולהשקיע קצת בעצמי בנוסף ללימודים.

וככה יגמר לו השבוע הראשון, עם טיפוס מהמעונות שנמצאים בתחתית של הטכניון אל הבניין של ניהול (צריך קצת כושר, לא?) ואז שעה הרצאה קטנה והביתה. אפילו היום הייתה מנוחה נחמדה בצהריים אחרי שגוגל השתלטו לנו על הפקולטה ואנחנו ברחנו החוצה אל אור השמש, להשתזף קצת אחרי כמה ימים אפורים, וגם לשמוע את ירמי קפלן נותן הופעה מצוינת (עוד שבועיים הופעה אקוסטית של שלומי שבן). ואחרי כל זה, אומרים שהסטודנטים בטכניון סובלים.

והיא? היא נותנת לי מחמאות על הספגטי שהכנתי לנו לארוחת ערב...

16 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של og211 ב-13/11/2006 14:39
לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא