אוגי גירודי גרון

15 11/2006		גירודי גרון
		תגיות: אהבה ויחסים, אופטימי, טכניון

קצת קשה להסתדר עם מזג האוויר הזה. בחם שלי חם כשהחלון סגור, אבל כשאני פותח את החלון (בינתיים התריס השתחרר לו באורח פלא, הכל בגלל אורחת) נכנס כל האוויר הקר של הכרמל לחדר ומקפיא אותי. כמובן שההסקות לא עובדות (משרד מעונות מחכה לשלג) אז אני צריך להקפיא את עצמי בשביל קצת אוויר ולקוות שאחר כך אני אוכל מספיק לחמם את עצמי בחדר. לפחות הפוך הגיע היום (ביחד עם שואב אבק לשטיח!), אז יהיה יותר חם בלילה.

לא שזה עוזר יותר מדי לגרון שלי. בשבוע וחצי האחרונים התחילו לתקוף אותי שיעולים בצורה כזאת שמזכירה את המפגן שהגוף שלי עשה לקראת השחרור שלי מצה"ל. למי שלא מכיר את הסיפור (ויכול לקרוא אותו בארכיון), חודשיים לפני השחרור תקפו אותי שיעולים מהסוג הקשה, כמעט בלי הפסקה. זה התחיל עם צרידות מטורפת ששינתה לי את הקול לגמרי, ונמשך עם שיעולים שלא הפסיקו שהובילו להקאות ולהרגשה לא טובה, ושאחרי כל מתקפת שיעולים הייתי מסתכל במראה ורואה בן אדם מסמורטט לגמרי. במשך יותר מחודש תיזזתי בין מרפאת הבסיס, להפניות ברחבי הארץ, הגימלים היחידים בשירות (ארבעה), עד שזה נגמר בקפיצה למיון ורק אחרי זה המצב התחיל להשתפר (ואז גם יצאתי לחפש"ש). אז השיעולים שתוקפים אותי עכשיו מאוד מזכירים את התקופה ההיא. היו לי לילות השבוע שהיה לי נורא קשה להירדם בגללם, שהתהפכתי לי במיטה, מפזר חיידקים בכל רחבי החדר ומקווה לכמה רגעים של הפסקת שיעולים בשביל שאני אוכל להירדם. קלגרונים למיניהם לא ממש משפיעים וככה אני מנסה להעביר את הזמן, מקווה שלא יתקוף אותי איזה גירוד בגרון שיגרום לכל הדירה לרעוד. אז עכשיו אני יושב לי בחדר, עם חלון קצת פתוח (שטפתי וקצת מסריח מסבון רצפה) ועם כוס תה חם שמונחת לה על המחמם כוסות שלי שמחובר למחשב (המצאה גאונית!), מקשיב לשירים שהיא שלחה לי לפני שעה.

זה לא היה השבוע האידיאלי. זה קצת מסתכל כי חשבתי שהנה משהו מתחיל להתקדם לו ולקרות, ואז הגיע השבוע הזה שגרם לכל אחד להסתגר במחברותיו. ככה זה כשיש מבחנים שעוד צריך לגשת אליהם (שלה), אז דברים אחרים נשארים בצד. בינתיים אנחנו מדברים מדי פעם דרך המחשב, והיום נפגשנו, אני, היא והשותף שלי משנה שעברה, להעביר ביחד את הפסקת הצהריים של יום רביעי. אני צריך להזכיר לעצמי כל פעם מחדש שאני צריך לתת לזה לקרות בקצב שלו, לא לקפוץ ולרצות יותר ומהר, כי זה מה שהפיל אותי בפעם הקודמת. היא צריכה את הזמן שלה להבין מה קורה, עוברים עליה מספיק דברים גם ככה, ואני לא צריך לדאוג. מספיקה נשיקה קטנה על הלחי בשביל להבין שהדברים הולכים בכיוון החיובי. חוץ מזה, בשבוע הבא יקרו מספיק דברים שיפצו על השבוע הזה. אני מתכנן להישאר שבת בצפון, בעיקר בגללה, במיוחד אחרי שהיא רצתה שאני אשאר בשבת האחרונה, ואני נסעתי הביתה. אני לא רוצה את כל התסכול הזה על הראש שלי, לא רוצה להרגיש רע מכל העניין כי באמת אין סיבה.

אז בינתיים מתקדמים עם הדברים שצריך להתקדם, מפסיקים להתפלא איך פתאום ממש לא עמוס לי (ככה זה כשיש שני קורסים בלי שיעורי בית בכלל), איך תרגילים אחרים שניתנו לשבועיים נפתרים תוך יומיים, ואיך באופן כללי, לראשונה מזה הרבה זמן, אני מרגיש טוב עצמי (והנה בא עוד שיעול בשביל להזכיר ההיפך). מחר נוסעים הביתה לנוח קצת, לטעון מצברים ולהסתער על השבוע הבא. עכשיו רק צריך למצוא שיר לשלוח לה למייל מחר בבוקר ואפשר ללכת לישון (בתקווה שהשיעולים לא יפריעו) כמו שצריך.

15 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של NineLives ב-17/11/2006 23:17
לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא