אוגי שבת טכניונית

25 11/2006		שבת טכניונית
		תגיות: מסעותיי עם עצמי, אהבה ויחסים, אופטימי, שחרור קיטור, טכניון

שבת טכניונית ראשונה לסמסטר השלישי תופסת אותי בדיוק בסופו של שבוע של חזרה למציאות, של נחיתה חזרה לקרקע, וכרגיל, זה יותר קרוב להתרסקות מאשר לנחיתה. אני יושב לי בחדר ה-בכלל-לא-קטן שלי, המחשב לידי מחובר אל הקיר, על השולחן מפוזרות מחברות, ניירות של טיוטות משיעורי הבית וסרט שחשבתי לראות מתישהו, אבל לא לבד. הדירה ריקה כרגע, רק אני כאן. אחרי שיצאתי מהמקלחת קודם, כיביתי את הטלוויזיה, שסתם עשתה רעש. שותף אחד פרש אתמול מהלימודים (ומתגייס לצבא), שניים אחרים נסעו הביתה והחמישי נסע לבלות וגם מחר הוא לא יהיה כאן רוב היום, ככה שהתקווה לסוף שבוע עם אנשים התפוגגה במהירות. ריח של צבע באוויר אחרי שהשותף שנשאר החליט לצבוע כאן היום מתערבב עם שאריות הריחות של האוכל שהוכן במטבח קודם לכן, גורם לי עוד יותר לסגור את הדלת ולהתנתק. החלון גם ככה סגור, גם כי קר, וגם כי יש יותר מדי רעש למטה ממכונת הסיגריות (אבל לפחות לא מעשנים כאן למטה).

אז אני לבד, כמו כל סוף שבוע שנשארתי כאן בשנה שעברה, מקדיש אותו לשיעורי הבית שלי. במחשבה שנייה, אין לי יותר מדי מה לבכות על זה. רק היום הגשתי תרגיל בית באחד הקורסים שמועד ההגשה שלו ליום ראשון הבא, ועדיין אפשר להגיש את הגיליון הראשון שלו (שכבר קיבלתי עליו ציון, מנפלאות הפקולטה שנותנת אותו). על הלוח מעל הראש יש שני מקצועות פתוחים, אבל באחד מהם אין בכלל חובת הגשה. רק רצוי להבין את החומר, וכדאי שאני אעשה את זה מחר בבוקר כי לא היה תרגול השבוע בשביל לחזור על זה. בקורס השני יש בעיות. לפני שבוע יצאה העבודה, ואני לתומי חשבתי שאני אעשה אותה עם השותף שלי משנה שעברה, אבל רק אז הוא נזכר להודיע לי שהוא עושה עם מישהו אחר, מטלטל אותי לגמרי. רוב השבוע עבר בניסיונות למצוא שותף (או יותר נכון, לקטר על זה שאין לי שותף) במקום לנסות ולהתחיל להתמודד עם הגיליון בעצמי כדי לא לאבד זמן. בסוף נמצא מישהו שאין לו שותף, רק שהוא לא עשה רושם מי יודע מה בשיחה הראשונית, כשהוא אמר שכל אחד ינסה בעצמו לפני שנשב ביחד, ואני עדיין הייתי תחת ההשפעה של החיפושים, ככה שלא ממש התחלתי. לפחות יש את הסוף שבוע הזה בשביל לנסות להתקדם (ויש התקדמות) וכשיתחיל השבוע אני מתכוון לתת לזה את הדחיפה הראויה, לפני שינחתו עוד מכות (ותחילת שבוע זה זמן מצוין לעוד מכות).

לא נשארתי כאן השבת בגלל הלימודים שלי. אני יכול לבזבז את הזמן שלי טוב מאוד גם בבית. נשארתי בעיקר בגללה. לפני שבועיים היא שאלה אותי כמה פעמים אם אני נשאר או לא, ובסוף היה לי כל כך לא נעים לנסוע רק בגלל כמה דברים שהייתי צריך להביא מהבית. אז הפעם נשארתי, בתקווה לעשות משהו ביחד, אבל הרצונות שלי נשארים אצלי. כמו בלימודים שלי, גם כאן אני מרגיש תקוע, מרגיש שאני לא מצליח להתקדם לשום מקום וזה מתחיל לשגע אותי. אני מרגיש עכשיו איך אנשים מרגישים כשהם מנסים להתקרב אליי ואני חוסם אותם בחומות שמקיפות אותי. זה מרגיש כמו משחק של חתול ועכבר איתה. כשאני מנסה להתקרב, היא מתרחקת וכשאני נשאר במקום שלי ולא זז, דווקא אז היא מגלה סימנים של התקרבות, ואז אני מנסה להתקרב וכל הסיפור מתחיל לחזור על עצמו. אני לא מסוגל להתמודד עם זה. אני מנסה להבין אותה, להבין מה הולך לה בראש, מה מסתתר לו מאחוריי החיוך הקטן והנבוך שמסוגל להמיס אותי (גם אם היא לא רואה את זה). אני רוצה להיות שם בשבילה כל פעם שקשה לה, לתמוך בה, לגרום לה להרגיש טוב עם עצמה ועם מה שהיא עושה (והיא טוענת שבזמן האחרון היא מרגישה טוב).

אני לא יכול להתחיל לרדוף אחריה בשביל קצת תשומת לב אליי. נשבעתי לעצמי שאני לא עושה את זה שוב. זה רק יכניס אותי לסחרור יותר גדול, לתסכולים ולמעגל שהדרך היחידה לצאת ממנו היא בזבנג וגמרנו, דבר שאני יודע שלא יפגע רק בי. אני גם לא יכול לבוא ולהגיד לה מה הולך לי בפנים, כי זה יגרום לאותה תוצאה, וזה ינפץ אותי לרסיסים. אז למרות הכל, אני ממשיך במשחק של החתול והעכבר, נעמד לי במקום, מתרכז בדברים שלי, בלימודים שלי, נותן לה להתקרב ומנסה לחזור לקו שניסיתי לשרטט קודם, בלי להיכנס לשום לחץ.

אני לא צריך לרדוף אחרי העולם כל הזמן. אני לא צריך לנהל מרוץ אינסופי אחרי הדברים שאני רוצה שיהיו לי, כי המרוץ הזה לא ייגמר לעולם. לפני שבוע וקצת נהניתי מהחיים שלי למרות השיעולים (שהתמעטו בינתיים) ובהקשת אצבע אחת הכל התהפך, וחזרתי לרדוף אחרי הטוב שנעלם לי מכל פינה בחיים שלי. אני לא מוכן לרדוף אחרי העולם, עדיף כבר שהוא ירדוף אחרי. אני נמצא במקום שלי ומי שרוצה להשיג אותי כבר יידע איך למצוא אותי. הגיע הזמן להתרומם בחזרה, וליהנות ממה שהשבת הזו מציעה לי כמו שקט אמיתי בלי אף אחד על הראש, ועם אינטרנט שמאפשר לי לראות סרטים ופרקים של סדרות במצמוץ עין. עכשיו הזמן הכי טוב להרים את הראש, ולחזור למעלה.

17 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של og211 ב-26/11/2006 23:01
לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא