אוגי בית משותף

27 11/2006		בית משותף
		תגיות: טכניון

בשנה שעברה זה היה פשוט ונוח. חדר קטן שמחולק לשני חלקים, העליון שלי והתחתון של השותף שלי פלוס איזור משותף (בגלל המקרר, המיקרו, הרדיו, כלי האוכל והאוויר מבחוץ). 5 מדרגות בתוך החדר, עוד כמה מדרגות למעלה לכיוון השירותים והמקלחת ועוד כמה צעדים למטבחון. לא מגורי פאר, אבל אחרי החדרון בתוך מוסך שגרתי בו בצבא, הכל יותר טוב. שנה ב' הכניסה אותי כבר לדירה במעונות עם עוד ארבעה שותפים ועם כל מה שמשתמע מכך.

כבר בהתחלה צצו כל מיני בעיות. השותף הראשון שנכנס לפני כולם הספיק לדווח שקיבלנו משהו זוועתי. גופות של חרקים בכיור, טינופת וירוקת בכל מקום, קירות שחורים במקרה הטוב, מחוררים במקרה הרע ומה לא. בנוסף, אחד הדיירים הקודמים טס לו לצרפת והשאיר את כל הציוד שלו מפוזר בדירה. לקח לו כמעט שבוע אל תוך הסמסטר לפנות את הדברים שלו מהחדר שלו, מהסלון ומהמטבח ורק אז יכולנו להתלבש על הכל ולנקות כמו שצריך ולגרום למקום הזה להיראות כמו דירה.

כשהוא סוף כל סוף עזב היינו ארבעה, כולנו מאותו סמסטר מאותה פקולטה. לא ממש ידענו את מי אנחנו רוצים בתור שותף חמישי וגם לא מצאנו מישהו מתאים בשבילנו שלומד איתנו ומוכן להיכנס. ח' שאלה אותי אם יש לי מקום פנוי בדירה בשביל מישהו שלומד איתה ואני הסכמתי שיבוא. הוא לא נכנס לכאן בלי ועדת קבלה שעשינו לו אני ואחד השותפים, ורק אחרי שהוא קיבל את האישור וההסכמה, הוא קיבל מספר תעודת זהות (שלי) בשביל לתת למשרד מעונות ולהיכנס לכאן בתור שותף חמישי. בסופו של דבר התפשרנו על היותו עתודאי, נסתדר גם עם שניים.

את העתודאי שלנו החלטנו קצת לחנך, בעיקר על צעירותו. אחרי שהוא טינף קצת את המטבח ולא ניקה אחריו, הוא נשלח אחר כבוד לבקר את החתולים ליד הפח עם הזבל שהצטבר לו (נו, טוב, היינו חייבים להוריד את הזבל). תכננו גם שלט מיוחד לדלת שבו היה אמור להיות כתוב שכולנו משתחררים עוד 3 שנים (חוץ ממנו). הוא כמובן קיבל הכל בחיוך ובלי בעיות. הוא המשיך להתנהג כהרגלו בסמסטר הקודם (היה שכן שלי בביתן) ולהיות בעיקר בחדר שלו במהלך היום. בשבוע שעבר הוא נשבר והחליט לפרוש ולחזור לזרועותיו של צבא ההגנה, שהעביר אותו טירונות ביזיונית רק לפני חודשיים (לא ששלי הייתה משהו, אבל כבר עברו מאז 5 שנים). לפחות הוכחנו שקיים חוק שימור עתודאים.

בינתיים לומדים להסתדר עם מה שיש ועם מי שיש. מארגנים ימי ניקיון דירתיים, אוספים כסף לקופה משותפת ובעיקר מתפלאים איך ארבעה אנשים מסוגלים למלא מקרר ככה שהאור בתוכו לא יאיר כמעט בכלל מרוב אוכל. בסלון יש כבר טלוויזיה שחוברה לכבלים (משלמים בשביל זה 12 שקל בחודש גם אם היא לא הייתה שם) שנותנת יותר אווירה ביתית. חבל שהספות נראות כאילו חבורת חתולי המעונות חגגה עליהן במהלך הקיץ, ועד שלא יהיו לנו כיסוים מתאימים אנחנו מסתפקים בתחליפים. אחד השותפים התפרע במהלך סוף השבוע וצבע לעצמו את החדר, ואחר כך המשיך לכיוון המסדרון והסלון, עשה אותם לגמרי לבנים. ממש כאילו מוכנים למסדר צבאי. הוא בכלל קצת שרוט בעניין הזה, אולי כי הוא הקרבי היחיד מבינינו. הוא בכלל החליט על דעת עצמו להתמנות לרס"ר הדירתי ולנסות לטפל בעתודאים הפוחזים, רק שבשבוע שעבר, כשעשינו ניקיון קצת יותר רציני, הוא היה זה שהגיע אחרון וגם זה אחרי ששלחתי לו SMS נוזף. אותי הוא מינה למ"מ הדירתי, וקיבלתי גם אחריות על הקופה הדירתית, שנמצאת אצלי בחדר, ואחריות על כל מה שיצא ממנה. ממש יחידה צבאית קטנה (ורק זה עוד היה חסר לי עכשיו).

אז עכשיו אני יושב לי בחדר שלי, שבכלל לא קטן, עם המחשב שלי שמחובר לאינטרנט ומסיים עוד יום ארוך של לימודים ושיעורי בית. החדר שלי כבר מזכיר את מה שהיה החדר שלי בבית, עם אותו שטיח (איזה כיף זה שטיח!), עם הרדיו שהיה לי מעל השולחן ועם הזברה וכרית מכבי שנמצאים בראש המיטה ונותנים לי אפשרות לנוח כמו בן אדם על המיטה גם בשעות היום ולא רק בלילה. הכל כבר מסודר ומאורגן כמו שצריך, אני רק צריך להתרכז בלימודים. לא שזה קורה יותר מדי, אבל קורה לפעמים. אם צלחתי כאן שבת אחת, אני אשרוד גם את הבאות בתור, ובחודש הבא יש צפי לפחות לשתיים (וזה בגלל ששמים לי בחני אמצע בימים שישי וחמישי, נורא כיף). ולמרות הכל, לפעמים החדר הזה, שיותר גדול, נראה לי לפעמים ריק. אולי כי אצלי בפנים עדיין יש משהו ריק (אבל עזבו אתכם שטויות, עד שהצלחתי לנפק פוסט עם טיפה חיוך על הפרצוף...)

18 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של og211 ב-6/12/2006 00:56
לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא