או, סוף סוף מצאתי רגע שהאתר הזה רץ ואפשר לעבוד איתו כמה שעות לפני שהוא נחסם.

עוד שבוע נגמר והרצועה לא מפסיקה לשלוח חלקי חיילים בשקיות (אם בכלל). אבל לא על זה רציתי לדבר כאן. המועקה של יום רביעי קצת עברה, במיוחד שמתעסקים בדברים אחרים, שמשאירים את היום יום כמו שהוא ואותי (וכולם אני מקווה) שפויים. דווקא היום שמעתי את הזוועה החדשה של סאבלימינל (והצל) שבו הוא לקח את פרחים בקנה ושיבץ לו מילים משלו על המצב. כמובן שהמילים מתאימות לשבוע הזה, אבל משהו בפזמון היה יותר מצמרר, אבל אולי זו פשוט תפילה להמשך ועד שהשמש תזרח בין עזה לרפיח, צריך להמשיך בחיים.

שבוע מקוצר יחסית עבר עליי. אני כבר מיום רביעי בבית אחרי שארגנתי לי איזה חופשה קטנה. אבל בשביל החופש הקטן הזה צריך לשלם והדרך היחידה שלי לצאת אליו הייתה להירשם לבחינת בגרות באנגלית ביום שלישי הקרוב. כבר הרבה זמן אני חושב שצריך לשפץ קצת את הציונים שלי בתעודת בגרות. נכון שהרבה יגידו לי שזה לא נכון, אבל עדיין נותרו בי השאיפות מימי בית הספר למתוח את הגבולות שלי עד הסוף, במקרה הזה, בעיקר בראש. גם הכניסה לאתרי האוניברסיטאות לפני חצי שנה הוכיחה לי שאם אני רוצה להתקבל למה שאני רוצה (ואני עדיין לא החלטתי בדיוק מה) צריך קצת יותר ממה שיש ואנגלית הוא הציון כמעט הכי נמוך שלי (רק ספרות יותר נמוך, אני לא ספרותי???) אז נשפץ אותו. הרבה חושבים שאני עושה את זה בשביל החופש ומה אני צריך לשפר את זה ושהם יסתפקו בציון אחד ממה שיש לי בתעודה (110 ממוצע עם בונוסים).

אבל אולי זה מה שאני צריך עכשיו, איזה פרויקט קטן, איזו מטרה לדחוף קדימה, משהו שישבור את השגרה. האמת לא יזיקו כמה ימים בבית לנשום את האוויר הצח של גוש דן (שזה עדיף על לעשן את הלבניות של בתי הזיקוק במפרץ). רק שהעצלנות נחתה עליי וקצת קשה לחזור למצב של לימודים אינטנסיביים אחרי 3 שנים (גם בקורס לא ממש השקעתי). בינתיים הימים כבר מאורגנים פחות או יותר מה עושים כל יום, מחר אולי נפרד מהקבוצה אחרי 3 עונות (פוסט מיוחד כשהאתר יחזור), אולי מקליין יחליט לקפוץ לאזור ואולי נעשה קצת סדר בשאר הדברים שלי. חופש, לא?

מה שהכי שימח אותי השבוע הייתה הזמנה לכנס משתחררים בחודש הבא. זה כבר ממש מרמז על הסוף. אומנם זו לא הזמנה רשמית (זו תגיע בסוף החודש) וכל מה שקיבלתי הייתה רשימה של חיילי חיל האוויר שאמורים להגיע (עדיין שמורה על המחשב בבסיס, לכל המעוניין) אבל זה כבר נותן תחושה של סוף (ועוד יום בבית, כי זה בגני התערוכה). אני בטוח שהפוקוס ישמח לטייל קצת בצפון תל אביב.

אז זהו בינתיים, ואם יצוץ איזה פוסט באנגלית בשבוע הבא, תדעו שזו סתם התכוננות למבחן.

איך שרו היום בכוכב נולד? "הזמן הוא כמו גלגל ענק".