הוסף לקבועים

ישראבלוג 



 

אז ככה באמת נראים החיים האמיתיים שאחרי התואר. דירה שכורה רק לעצמי, אוטו מהעבודה ומשכורת מכובדת.
העיר הגדולה קוראת לי, עכשיו נראה לאן ממשיכים מכאן.
אוגי, 41, תל אביב.

 

לעידכונים במייל:

הצטרף בטל מנוי          שלח

טבעות:
« טבעת בודדה. » ±
« צהוב/ה » ±


מיקרו אוגי


שכנים
Symphony
NineLives
Suki da yo
מקליין
צבובה
אראמיס
בימבה
יובל
פ(י)לו
סימבה
האחת

הקוראים האחרונים

אמילי1212
Pillow
Violetsun
רוג_
Kaia Girl
שמחת זקנתי
LIL_WHO
Suga Mama
קמיל ה
Yuval's Studio.


 
ארכיון:


חיפוש טקסט בקטעים:

חפש


2/2007


 

25
2/2007

  דילמה מוזיקלית
תגיות: מוזיקת המקרה

כשהיינו קטנים (ויפים?) יכולנו לבחור לשמוע מוזיקה דרך הרדיו, או, אם הוא היה מספיק משוכלל, לשים קלטת ולהקשיב לה. יש אצלי בחדר מגדל של קלטות (או קסטות, למי שתקוע באייטיז) שחלק מהן הוכן על ידי מהקלטות שונות מכל מיני מקורות. אח, היו ימים. אחר כך נכנס לי לחדר רדיו דיסק ועברתי ממרובעי פלסטיק עם סרט, לעיגולי פלסטיק שצריך קרן לייזר בשביל לקרוא אותם וחס וחלילה אם הם יישרטו. גם כאן צברתי לי לא מעט מהם והם ממלאים לי מדף שלם בחדר. לקח זמן עד שיכולתי לבשל בעצמי דיסקים, אבל גם גדלתי והפסקתי לשחק עם המוזיקה.

ואז נכנס האינטרנט הביתה וככל שהוא נעשה מהיר יותר, כך גדל זרם הורדת השירים למחשב. כן, אני מודה בזה, אני מוריד שירים. בעצם, תראו לי מישהו שלא. השירים שלי מילאו את המחשב הישן ואני יצרתי לי בהתחלה דיסקים רגילים ואחר כך, אי שם בצבא, כשנקנה עבורי דיסקמן שמסוגל לקרוא MP3, התחלתי ליצור אוספים כאלו בשביל הנסיעות ברכבת. לקראת סוף השירות קניתי לי מחשב, וכל המוזיקה שלי נדדה אליו. אחר כך הגיע הנגן הראשון, שהעביר לי לא מעט נסיעות לעבודה במלון ואחר כך לכרמל ובחזרה. עכשיו יש נגן חדש, משוכלל יותר ומתוחכם יותר במיוחד בשביל זה. על המחשב, השירים ממשיכים להיערם. ספירה מדוקדקת מראה שכבר עברתי את ה-2000. חלקם הגיעו ממגדלי הדיסקים שיש לי בחדר וחלקם הורדו מהרשת. אל מגדלי הדיסקים נוספו בשנים האחרונות עוד דיסקים, אבל המספר מועט וקטן. למען האמת, אני כבר לא זוכר מתי ניגנתי לי דיסק. רובם מעלים שם אבק.

עכשיו הגענו לעניין הדילמה. יש אמנים, בעיקר ישראלים, שבשבילם שווה להשקיע קצת כסף ולקנות אלבום. למשל, קחו את רונה קינן, שמוציאה עכשיו אלבום חדש, וכבר הספקתי להתאהב באחד השירים ממנו שמנוגן ברדיו. זה עשה חשק ללכת ולקנות, ואני כבר חידדתי לי את החושים מספיק בשביל לדעת מתי באמת שווה להשקיע כסף בדיסק. אבל אני יודע מה יקרה עם הדיסק הזה. אני אגיע איתו הביתה, אוציא אותו מהעטיפה ואתרגש, אני אסתכל בחוברת הקטנה שמצורפת ואז אני אדחוף אותו לניגון. רק שבניגוד לעבר, הפעם הוא יידחף לתוך המחשב שיינגן לי אותו. כשאני אסיים לשמוע אותו, אני אחבר את הנגן, אמיר את השירים לקבצים שהנגן קורא ולקבצים שיישמרו על המחשב, למקרה שאני אהיה לידו וזהו. הדיסק יצטרף למגדלים בחדר ויתחיל להעלות שם אבק.

אז בשביל זה להשקיע כסף? בשביל פעולה של דקה וחצי ואחר כך שהדיסק עצמו יעלה אבק? אם אני באמת רוצה להשקיע, אני יכול להיכנס לאתרים שמציעים להוריד בתשלום את הדיסק, לשלם ולהוריד ואז חסכתי לי את היציאה מהבית, חצי מהמחיר ותוספת אבק לבית (קריטי לימי אובך). אבל כאן אני מאבד את כל הקסם הזה מהילדות, של השמיעה הראשונה של הדיסק, שאני נותן לצלילים להיכנס למוח, שאני קורא את המילים מהחוברת ביחד עם המנגינה. באינטרנט הם לא נותנים את החוברת הזאת, אפילו לא בפורמט שניתן לקרוא אותו בצורה פשוטה, וזה איבוד של הקסם הזה.

אז מה עושים? ממשיכים לשקול ולחשוב. אני מתחיל לנטות לכיוון הקידמה, כי אם כבר ששיר מסוים יעלה אבק, אז שיעלה אבק בתוך שבב זיכרון במחשב המקרטע שלי. במקרה הנוכחי אני באמת רוצה להשקיע כסף עבור זה וליהנות מפינוק מוזיקלי באמצע תקופת המבחנים הזאת, ובמקרה הזה, זה יהיה שווה כל שקל.

 

מחר אני חוזר לחיפה, למקבץ המבחנים האחרון. קיבלתי עוד ציון היום, וגיליתי שבמקצוע שהכי התקשתי בו הצלחתי לעבור ועכשיו אני שוקל מחדש את ההחלטה לגשת למועד ב'. אני צריך ציונים גבוהים יותר, אבל צריך לשאול את עצמי עד כמה זה שווה לנסות ולסכן את הציון בקורס הזה. זה הולך להיות שבוע של לימודים, אבל גם שבוע שבו אני הולך להבהיר לעצמי כמה דברים ולסדר לעצמי אותם בראש. אחרי שבוע שלם מלא במחשבות, בשני צדדים שמושכים כל אחד לכיוון שלו, אני יודע מה אני רוצה מעצמי ובכלל, והפעם אני מתכוון ללכת עם זה עד הסוף.

 

שבוע טוב ושקט, ובהצלחה לכל הסטודנטים (מלבד הטכניוניסטים, שיחכו עוד שבועיים וכמה מבחנים) שמתחילים השבוע את סמסטר אביב.


10 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של og211 ב-26/2/2007 21:29
לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא     



 

אוגי 2011, כל הזכויות שמורות
29,378 כניסות
Site Meter